עם הפקה מלוטשת, כוכבים מוכרים וביצועים מקוריים, 'צמאה 3' מוכיח שחוק ההתיישנות לא חל על ספר תהילים
'צמאה 3 – אמנים שרים ניגוני חב"ד לתהילים', ניהול מוזיקלי: נאור כרמי
הדבר הכי שלילי שאני יכול לומר על 'צמאה 3', האוסף החדש שכבר הופך לנגד עינינו למסורת של ממש, הוא שרשימת האמנים לא ממש מפתיעה.
היה די צפוי למצוא שם את ריבו הנהדר, רנד החד-פעמי וכל שאר החשודים המיידיים. אבל חוץ מעקיבא תורג'מן (שאחראי על אחד הביצועים המשובחים והמפתיעים באלבום), לא תמצאו כאן עוד שמות חדשים. הייתי שמח לתעוזה קצת יותר גדולה, ולשמות של אמנים מבטיחים מהדור החדש (לא חסר: יוסי נטיב, נועם מיכאל, עידו רחמני ועוד). אבל נו, אין תלונות כמובן גם כלפי הגלריה הנוכחית, שגורמת לי לשמוע ולחשוב שיש כישרונות גדולים בתחום המוזיקה היהודית.
"חוק ההתיישנות לא חל על ספר תהילים", נכתב בהקדמה לחוברת המושקעת שמלווה את הדיסק, ונראה שהשירים עצמם מאשרים את הקביעה הזאת. ספר התהילים מעולם לא נשמע מעודכן, עכשווי ואמנותי כל כך. האמנים המוכשרים שהשתתפו בפרויקט הפיחו חיים חדשים במזמורים העתיקים. אברהם פריד הכניס חיות חסידית מקפיצה באמצעות "שובה", שולי רנד החדיר עוצמה מרגשת ב"בך בטחו אבותינו", חנן בן ארי צלל לעומק עם "אנה אלך", וכאמור עקיבא תורג'מן חשף את עצמו באופן כובש ומעולה עם "אבוא בגבורות".
ומשהו קטן על ההפקה והאריזה המוזיקלית. לא ניכנס לשמות, אבל יש כאן באוסף אמנים שבשוטף ההפקה שלהם נשמעת פחות טובה מכפי שהם נשמעים כאן. ב'צמאה', עם ניהולו המוזיקלי של נאור כרמי, המוזיקה מקבלת נפח מתאים ומכובד, וכל אמן זוכה ללבוש המוזיקלי שתפור בדיוק על פי מידותיו. אם כך, 'צמאה' לא זכתה להתבסס כמותג רק בגלל גלריית השמות, אלא גם בזכות האריזה המוזיקלית המכובדת והמושקעת, שמוכיחה שההשקעה לא רק ניכרת אלא גם משתלמת.