שלהבת חסדיאל, 46, אשת תקשורת חרדית
קבוצת ווטסאפ שאת חברה בה: קבוצת "המשפיעים" של אנשי תקשורת ומדיה חרדיים. מקווה שאני לא מסתבכת כעת עם "המושכים בחוטים", ו"שובי נפשי", קבוצות דומות בחרדי ובדתי-לאומי.
דמות ספרותית שהיא מקור השראה בשבילך: קצת ארוך. זה מתחיל משלמה המלך (שיר השירים), ממשיך להבדיל עם רודי ג'וליאני (מנהיגות), ונגמר איפשהו אצל ורד שרון-ריבלין (עורכת ליידי גלובס וכותבת הטור הפותח).
סרט מומלץ: מאוד קשה לבחור, אבל ברגע זה עולה לי הסרט "SHE". אהבתי את השימוש בעולם הווירטואלי-תקשורתי, שכולנו התרגלנו אליו בצורה זו או אחרת, ועד כמה הוא יכול להיות מוחשי – עד לרגע שבו אתה מבין שהמציאות חזקה יותר מכל משחק.
שלושת השירים הראשונים בפלייליסט העברי שלך: "אל תתייאש" של מרדכי בן דוד (הענק של כל הזמנים, כזה שכל הדור החדש רחוק ממנו שנות דור), "באש ובמים" של אברהם פריד ו"אלוקים אל דמי לך" של מוטי שטיימנץ. אלו שירים שמבטאים שמחה ונחת רוח, ויש בהם מיקס מכל הטוב של עולם השירה.
מה מצחיק אותך? שנינות וציניות. פעם היינו צוחקים כי העולם מצחיק. העולם כבר לא מצחיק כמו שהיה פעם. הומור של שנינות וחוכמה הוא כזה שמשאיר בך עומק ונשמה. מאז שהביאו את היצירתיות להומור, גילינו תרבות חדשה שבעצם תמיד הייתה אצל היהודים.
יש לך מיליון דולר להוציא על תרבות. למי היית נותנת? הייתי מקימה קרן לעידוד ויצירת תרבות חרדית. זה תחום שיש בו כל כך הרבה רצון, יכולות ואפשרויות להתרחב ולפעול, אך הכל מתחיל ונגמר בכסף.
הבילוי המועדף עלייך: זה מתחלק בין קריאה לחופשה בחו"ל.
הסטטוס הכי מיוחד שהעלית: הפוסט הכי משמעותי בשבילי היה אולי זה שהעליתי רגע לפני יום ההולדת, שבו הייתי צריכה להחליט כיצד לחגוג את המשבר שלפי התחזיות מחכה לי בסיבוב. בשביל מה לאתגר את משבר אמצע החיים, כשאפשר לשבור את החיים מהאמצע ולעשות משהו שאף פעם לא היה זמן (או אומץ) לעשות? ארזתי לי דברים בסיסיים והחלטתי לנדוד עד סוף העולם – פתרון מושלם. הביצוע היה טרק סובב קולומביה וקוסטה ריקה, פלוס גיחה לפנמה ולקריביים. את השאר תקראו בפוסט. סטטוס שהוא מוטו: הרוב טוב והרוב קובע.
מי איש התקשורת החרדי שאת הכי מעריכה ולמה? אוהו! משהו אני משאירה לעצמי.