הרעה החולה של הסוציאליזם איננה רק כלכלית אלא מוסרית. עבודה קשה, חריצות והשאת ערך מוחלפים בזכויות עובדים ושוויון. וכשכולם מקבלים תמורה שווה, גם זה שמתאמץ וגם זה שלא, אין תמריץ להביא ערך, והמאמץ מופנה להגדלת התמורה בדרכים שליליות, לרוב תוך גרימת נזקים סביבתיים. כל האמצעים כשרים במאבק על הזכויות. השיא הוא קריאה פומבית מאוד של מחנכים לשקר באמצעות אישורי מחלה פיקטיביים. איזו דוגמה אישית זו לתלמידים? כל שיחות המוסר לא יחליפו דוגמה אישית.
יש חלופה: העסקה אישית, ניהול עצמי ובחירת ההורים יגרמו לבתי הספר להתחרות על התלמידים, למשוך מורים טובים ולתגמל אותם בהתאם (ראו בטור 'עצם העניין'). כסף במשרד החינוך יש בשפע, הבעיה בחלוקה מעוותת. כך כולם ירוויחו: המורים, ההורים, התלמידים ורמת ההשכלה שתזנק. ובעיקר, המחנכים לא יתדרדרו למעשים לא חינוכיים.
מוצפים בפרוטקציוניזם
עוד ביטוי שלילי לסוציאליזם הוא הכוונה להטיל מס היצף על יבוא אלומיניום מסין. יד אחת בממשלה מנסה להגביר את התחרות ולהוריד את יוקר המחיה, והייתי כותב שיד אחרת פועלת להגביל את התחרות ולייקר את המחירים, אבל זו אפילו אותה היד. כתבנו בעבר על קבוצות לחץ ותופעת התועלות המרוכזות ועלויות מבוזרות. התועלות כאן מרוכזות אצל מעט יצרני האלומיניום הישראלים, והעלויות מבוזרות על כל אזרחי ישראל. לאזרח לא משתלם לשכור לובי ולהילחם ברוע הגזירה, לחברות האלומיניום כן. המקרים שבהם היטל היצף הוא מוצדק הם נדירים ביותר. כאן ההצדקה אינה קיימת, שכן עודף ההיצע הסיני אינו ניסיון להשתלט על השוק המקומי אלא הזדמנות כלכלית. במקום לנצל אותה ולהקל על יוקר המחיה, נכנעים לקבוצות לחץ, וחבל.
גם כאן יש אלטרנטיבה. זיהיתם ייצור מקומי שצריך להגן עליו מטעמי ניהול סיכונים לאומי? תתמכו בו ישירות. אל תייקרו את המחיה לכל האזרחים. זול יותר ונכון יותר. החלטות כאלה, אגב, צריכות להתקבל במועצה לביטחון לאומי תוך שכלול כל השיקולים, ולא במשרד הכלכלה או משרד החקלאים.
המחירים עולים אל על
הטיל החות'י הבריח את חברות התעופה הזרות ומחירי הכרטיסים זינקו. מיהר מנכ"ל משרד התחבורה לאיים בהגבלת המחירים, אולם זו טעות קשה. למנגנון המחירים יש תפקיד קריטי. המחיר מווסת את הביקוש כך שמי שבאמת צריך, למשל הורים שתקועים בחו"ל וחייבים להגיע בהקדם אל ילדיהם, ישלם יותר ויטוס. אחרת, כל הקודם זוכה, מי שדחוף ומי שפחות. לכל היותר יתפתח שוק שחור שבו מי שזכה בכרטיס יספסר בו וימכור אותו למי שזקוק לו. בנוסף לכך, המחירים הגבוהים יזרזו את חזרת החברות הזרות לשוק. הגבלת המחירים רק תאריך את המשבר.
הכותב הוא ד"ר לכלכלה ומנכ"ל קבוצת הייעוץ תבור־סמקאי TCG
לתגובות: amatzia@tlv-consulting.com
