בשני מקומות בפרשה מצווים אנו על שוויון בפני החוק: "לא תעשו עוול במשפט, לא תישא פני דל ולא תהדר פני גדול, בצדק תשפוט עמיתך" (ויקרא יט, טו), "לא תעשו עוול במשפט במידה במשקל ובמשורה. מאזני צדק, אבני צדק, איפת צדק והין צדק יהיה לכם" (ויקרא יט, לה-לו).
השוויון הוא נשמת אפו של הצדק. לנהוג בכל אדם מתוך הענקת ערך להיותו חלק א־לוה ממעל, בלי קשר לתועלת הנזקפת לזכותו. המשמעות של חיים על פי אמות מידה של צדק היא ללכת בדרכו של בורא עולם. זו צריכה להיות המטרה. לא לשאוף לחברה משגשגת. יחד עם זאת, צריך לדעת שחברה שפועלת על פי ערכי השוויון והצדק היא גם חברה משגשגת. יש לכך סיבות רבות ואמנה שלוש מהן.
הסיבה הראשונה היא שחברה צודקת צריכה להשקיע הרבה פחות בהגנה מפני מעשי מרמה והונאה. כמו כן, קל לפעול וליצור כאשר פועלים ללא מורא.
הסיבה השנייה היא ניצול משאבים אנושיים. חברה מנצלת היא חברה שגורמת לחבריה המנוצלים לא ליצור על פי יכולותיהם. אם הם יודעים שלא יראו שכר לעמלם, הם גם לא ישתדלו להפיק את מירב כוחותיהם.
הסיבה השלישית היא מורלית. בחברה צודקת יש אווירה מעודדת, איש לרעהו יאמר חזק. הצלחתו של אחד מעודדת את האחרים להשתדל וליצור.
אכן, השגשוג איננו צריך להית מוטיבציה ללכת בדרכו של הקדוש ברוך הוא, אבל טוב לזכור שטובים דרכי ה'.
הכותב הוא ד"ר לפילוסופיה ומחבר הספר 'כלכלה וערכי היהדות'
