לפני זמן מה הוזמנתי להופיע בכנס גדול של נשים ולמסור שם הרצאה קצרה. לפני שעליתי לבמה, פגשתי מכרה שלי ושוחחנו מעט. יחד איתה הגיעה אישה בשם תמר (שם בדוי). אף היא התחילה לשוחח איתי, שיחה שגרמה לי לתדהמה. תמר נראתה שמחה בצורה לא רגילה. "את לא מבינה איך אני מרגישה", אמרה לי. "מעולם לא הרגשתי טוב כל כך, אני פשוט מרגישה מדהים! כל כך הרבה קשיים שסחבתי איתי בשנים האחרונות פשוט נעלמו, לא ידעתי שהחיים כל כך נפלאים", וכן הלאה דיבורים מסוג זה. היא הייתה ממש בהיי, ומשהו בדיבור שלה פשוט לא נראה לי. כשניסיתי להתעמק עוד קצת ולהבין איך קרה לה כל הטוב הזה, היא הסבירה: "לפני כשבוע פרקתי את הכתף. לא ידעתי שמדובר בדבר כואב כל כך, אבל תאמיני לי, ראיתי כוכבים. ממש כאבי תופת בלתי נסבלים. כשהגעתי לרופא הוא רשם לי כדורים נגד כאבים, ומאז אני פשוט בן אדם חדש".
באותו רגע ליבי החסיר פעימה. שאלתי אותה איזה כדור רשם לה הרופא, ותמר אמרה שהוא נתן לה מרשם ל־90 (!) כדורי אוקסיקונטין. ניסיתי להזהיר אותה מהכדורים הללו, כי הייתי כבר צריכה לעלות לבמה, ולאחר מכן לא ראיתי אותה ואת ידידתי בקהל. חזרתי הביתה בתחושה קשה מאוד.
ממש לאחרונה יצא לי לדבר עם מישהי שעובדת במרפאה בבית חולים גדול שבה נותנים אדולן, שנחשב תחליף בטוח להרואין. שאלתי אותה מי מגיע למרפאה הזאת, כשהייתי בטוחה שמדובר בנרקומנים שהתמכרו להרואין. לתדהמתי היא סיפרה לי שרק מחצית מהמטופלים שייכים לקבוצה זו, והשאר הם אנשים רגילים לחלוטין – עקרות בית, נשים עובדות, גברים נורמטיביים – שהמשותף לכולם הוא שהם קיבלו טיפול תרופתי לכאבים. למרבה הצער, הרופאים רושמים בקלות רבה מרשמים הורסי חיים. כל התרופות מקבוצת האופיאטים מורכבות מחומרים הדומים להרואין. הם בנויים כך שהם משנים את תאי המוח, גורמים לנזק בלתי הפיך והופכים אנשים פשוטים ורגילים כמו תמר – למכורים לסמים קשים. והתהליך מתרחש במהירות הזויה!
"זרקתי את הכדורים לפח"
אחרי התלבטות עם עצמי, ולמרות שלא הכרתי את תמר לפני כן, החלטתי לשנות ממנהגי שלא להתערב בעניינים של אנשים אחרים – ולהתקשר. דיברתי עם החברה של תמר שאותה אני מכירה, והסברתי לה שמדובר בחומרים מסוכנים ביותר, שההתמכרות הפיזית אליהם היא מהירה ובלתי הפיכה. המידע הזה זמין ברשת ומוגש על ידי גורמים רפואיים שונים. את הדברים הללו, למשל, אני כותבת על סמך מאמרה של אינה ארצי, מנהלת תחום התמכרויות במרכז ד"ר טל. לצערי אני מכירה אישה רגילה ומקסימה שגרה בשכנות אליי, נשואה עם שלושה ילדים, שהתמכרה לאופיואטים בעקבות טיפול בכאב והייתה מכורה במשך חמש שנים קשות ומרות. לבסוף היא נאלצה להתאשפז ברטורנו כדי להיגמל, אך חייה כבר לא יחזרו לעולם להיות מה שהיו. ביקשתי ממנה שתעביר את המידע לתמר ושמחתי שעשיתי את שלי.
לאחר כחודש פגשתי במקרה את תמר ברחוב. היא רצה לעברי ואמרה לי: "אביגיל, הצלת את חיי!" היא סיפרה לי שברגע ששמעה מחברתה שמדובר בחומרים ממכרים, הפסיקה מיד ועברה למשככי כאבים רגילים. "זה אומנם לא עוזר עד הסוף לכאב, אבל תביני, הכדורים ההם לא מרפאים רק את הכאב הפיזי, אלא גם את כל הכאב הנפשי. את לא מבינה איך הרגשתי מדהים, ממש כמו מישהו מסומם. מיד הבנתי שאת צודקת וזרקתי את הכדורים והמרשמים לפח". חשוב לציין שתחושת ההיי הזאת גם עוברת במהירות שיא. בנוסף לכך, עם הזמן הכדורים משפיעים על הכאב פחות ופחות, כך שהמטופל חייב להגדיל את המינון עוד ועוד כדי לחזור להיי שהרגיש בתחילת הטיפול, ומכאן הדרך להידרדרות ולהתמכרות קצרה מאוד. לכן רציתי להתריע מפני תופעה איומה זו, בתקווה שנזכה כולנו לרפואה שלמה ובשורות טובות.
קציצות דג ברוטב קארי, חלב קוקוס ועלי סלק
רוטב בטעם קצת אחר. השילוב בין חלב הקוקוס לקארי יוצר רוטב עשיר במיוחד עם טעם פיקנטי שמתחבר נפלא עם הדגים. עלי הסלק משלימים את המנה ומוסיפים לה מראה יפהפה וטעם מיוחד במינו.
דרגת קושי:
קלה פלוס
זמן בישול:
20 דקות
6 מנות
לקציצות:
חצי ק"ג פילה דג טחון
2 בצלים קצוצים דק
4 שיני שום כתושות
חצי פלפל ירוק חריף קצוץ (יותר או פחות לפי הטעם)
כוס כוסברה קצוצה
מלח ופלפל
2 כפות שמן זית
לרוטב:
4 שיני שום קלופות ופרוסות
2 כפות שמן זית
רבע כפית צ'ילי גרוס
כף גדושה אבקת קארי
חבילת חלב קוקוס איכותי
4 כפות כוסברה קצוצה
חבילת עלי סלק, עלים בלבד
מערבבים בקערה את כל חומרי הקציצות, ולשים מעט עד שהכול מתאחד. יוצרים קציצות עגולות ומעבירים למקרר לחצי שעה.
מכינים את הרוטב: שוטפים את עלי הסלק וקוצצים גס. מחממים מחבת עמוקה או סיר רחב ומוסיפים את שמן הזית והשום. מטגנים דקה, מוסיפים את הצ'ילי הגרוס והקארי ומטגנים עוד דקה תוך כדי ערבוב. מוסיפים את חלב הקוקוס ומביאים לרתיחה. מכניסים לרוטב את הקציצות, הכוסברה ועלי הסלק, מלח ופלפל, ומוסיפים מים עד קצת פחות מגובה הקציצות. מביאים לרתיחה ומבשלים לא מכוסה עשרים דקות. טועמים, מתקנים תיבול ומגישים.
