בשנים האחרונות, אזרחים ותיקים הפכו ליעד מועדף בעבור נוכלים שמנצלים את הבדידות, הפערים הדיגיטליים והקושי של רבים מהם להבחין בין שירות לגיטימי לבין ניסיון עוקץ. המנגנון מוכר: שיחת טלפון תמימה, הודעת ווטסאפ מלחיצה, מייל מבלבל – ותוך רגע נעלמים מאות או אלפי שקלים. אבל הנזק איננו רק כלכלי. הפגיעה בביטחון האישי ובכבודם של הקשישים קשה לא פחות.
היקף התופעה נמצא בעלייה מתמדת. לפי נתוני הרשות להגנת הצרכן, בשנת 2024 נרשם זינוק של כ־60 אחוז במספר התלונות על הונאות פיננסיות לעומת השנה הקודמת, רובן מצד אזרחים ותיקים. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, כך משתכללות גם השיטות של העבריינים. אחת הדרכים המדאיגות שהתפתחו לאחרונה היא שימוש בבינה מלאכותית לזיוף קול של בן משפחה, לרוב נכד או ילדה, כדי ליצור מצג שווא של מצוקה דחופה. בשיחה כזו הלחץ הרגשי כבד, הקול משכנע, והעברת אלפי שקלים מתבצעת לעיתים קרובות בלי לחשוד בדבר.
למרות חומרת התופעה, תגובת המדינה חלקית, איטית ומפוזרת. האחריות מפוצלת בין משרדי הממשלה הרווחה, הבריאות, המשפטים, משרד הכלכלה והביטוח הלאומי, אך בפועל אין גוף אחד שמרכז את ההתמודדות עם ההונאות של קשישים בצורה סדורה. אין מוקד אחד לפניות, אין מעקב שיטתי ואין מדיניות מניעה אפקטיבית. המדינה כמעט שאינה פועלת כדי לצמצם מראש את החשיפה לפגיעה, ומגיבה רק לאחר מעשה.
הסברה קיימת, אך אינה מספקת. מדי פעם עולה סרטון קצר או פרסום נקודתי ברשתות החברתיות, אך אין מערך תקשורתי קבוע, רציף ורב־ערוצי שמותאם לגיל השלישי, כולל דוברי שפות שונות ומי שאינם מחוברים לרשת. עד כה המדינה נמנעה לבנות תשתית הסברתית מסודרת שתזהיר, תסביר ותעודד דיווח. המשמעות ברורה: רבים מהקשישים כלל אינם מודעים לסכנה.
על רקע ההזנחה המתמשכת, נרשמה לאחרונה יוזמה ממשלתית ראשונה שמתייחסת ישירות לנפגעי ההונאות. משרד המשפטים העביר בקריאה ראשונה חוק שיאפשר מתן סיוע משפטי חינם לקשישים שנפלו קורבן להונאות. מדובר בצעד חשוב אך כזה שמגיע בשלב מאוחר מדי, לאחר שהנזק כבר התרחש, ואינו מונע את ההונאה מראש.
כדי לשנות את המצב, על המדינה לגבש מדיניות כוללת וברורה: עליה להגדיר איזה משרד יהיה אחראי על הטיפול בנושא וירכז את כל הפעילות בנושא, יפעיל מנגנוני מעקב ודיווח, ויוביל את שיתוף הפעולה בין המשרדים. כמו כן יש להקים מערך הסברה קבוע ורחב היקף, שפועל בכל ערוצי התקשורת – טלוויזיה, רדיו, עיתונות, רשתות חברתיות וטלפונים סלולריים, בשפה פשוטה ובריבוי שפות, כך שיגיע גם למי שאינו מחובר לרשת.
לצד אלה נדרשת חקיקה שתקבע ענישה מחמירה ומשמעותית לעברייני הונאה כלפי קשישים, כולל עונשי מאסר בפועל. לבסוף יש לחייב את הרגולטורים הפיננסיים לפתח כלים ייעודיים שמגינים על הקשישים באופן שמתאים לרמת הסיכון החריגה שהם נמצאים בה. הגיע הזמן שהמדינה תפסיק להסיט מבט ותתחיל להגן באמת על אזרחיה המבוגרים.
הכותב הוא מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל בעמותת 121
