לפעמים הפתרון המושלם הוא לא הפתרון המתאים. בתור אנשים שונים עם תכונות שונות ויכולות שונות, אחד הדברים שהחיים מבקשים מאיתנו הוא להבין מה שייך לנו ומה פחות.
אחד מילדיי סבל מבעיות קשב וריכוז, משולבות בבעיות תחושה. קיבלתי הרבה ד"שים מהמורים שלו, שביקשו ממני לעשות משהו על מנת להקל עליו, וכמו אמא טובה יצאתי למסע המתיש והארוך של אבחונים. מבחנים שונים ומשונים, ארוכים יותר ופחות, יקרים פחות והרבה הרבה יותר, עד שלבסוף קיבלתי בסוף המסע אבחון שלא חידש לי כלום: הילד סובל מבעיות קשב וריכוז ותחושה. כמובן שהציעו לו את תרופת הפלא – ריטלין. אבל הוא שנא אותה. אולי היא עזרה לרב של התלמוד־תורה, אבל לבן שלי ממש לא. לכן הוא לקח אותה יום כן שבוע לא, וכל הניסיונות שלי לפתור את הבעיה בעזרת אומגה 3, טיפולים אלטרנטיביים שונים וכן הלאה לא עזרו כלל, או שעזרו אבל ממש מעט.
שלוש שעות דיאטה
מה שכן עזר מאוד זו מטפלת מקסימה במיוחד בריפוי בעיסוק, שנתנה לו המון פתרונות יצירתיים. יום אחד היא הגיעה אליי עם הפתרון המושלם ביותר – קוראים לזה "דיאטת תחושה". במשך שלושה חודשים צריך לעשות פרוטוקול מסוים כל יום, סדרה של בערך עשר פעילויות שונות, שצריך לחזור עליה במשך שלושה חודשים ברציפות ו… זהו. הבעיה נפתרת.
אז חדורת מוטיבציה ורצון לגאול את ילדי מהקשיים המלווים אותו, התחלנו ביום הראשון את הדיאטה המהוללת. בני היה מאושר מעצם הרעיון. לסובב אותו על הכיסא, לגלגל אותו כמו רולדה על השטיח, לסרק את כל גופו עם מסרק מיוחד ועוד כל מיני תרגילים שכולם דרשו את מלוא תשומת ליבי וכוחותיי. במשך שלוש שעות עברנו על הכול, והילד היה מאושר. לא סתם, אלא זורח מאושר!
למחרת כשהוא חזר מהתלמוד־תורה הבנתי שצריך לעשות שוב הכול מההתחלה. היה חם, הייתי סחוטה, והחלטתי לקצר תהליכים וללכת לגינה. שם איכשהו הצלחנו לעשות לפחות חלק מתרגילי הדיאטה. עוד יום עבר, הוא עדיין היה מאושר, ולמחרת שוב. "אמא, בואי נעשה את הדיאטה שלי", קרא לי עוד מהמדרגות. נאנחתי מרה, וגררתי את עצמי לשלוש שעות של גלגולים, דגדוגים, סיבובים הברשות, אוי… הפעם הוא היה קצת פחות מאושר, אולי בגלל שעשיתי את זה עם הרבה פחות כוח, ולא יכולתי לדמיין שלושה חודשים ארוכים כאלה לפניי.
הרגשתי כל כך מתוסכלת. הנה יש כאן משהו שיכול לעזור לבן שלי – ואני לא מסוגלת לבצע אותו! בלילה שכבתי במיטה והתקשיתי להירדם. מצאתי את עצמי מתפללת לפני ה' שייתן לי כוח להמשיך ולהתמיד. אבל ככל שהתפללתי על כך יותר, הרגשתי באופן ברור שזה פשוט לא בשבילי. בסוף מצאתי את עצמי אומרת: ריבונו של עולם, אם אתה באמת רוצה שהילד הזה יפתור את בעיית הקשב והתחושה בעזרת דיאטה כזאת, כנראה שהוא צריך גם אמא אחרת. כי האמא הזאת פשוט לא בנויה לזה. באותו רגע הבנתי עד כמה הדיבור הזה נכון בשבילי. הבנתי שלא כל דבר אני יכולה לפתור, לא כל דבר אני יכולה לעשות בעצמי, ובזאת הגיעה הדיאטה לקיצה.
היום הילד החמוד הזה כבר בן עשרים ותכף מתגייס לצבא. הוא עדין סובל מאותה תופעה, ועדיין כל כך מקסים ומלא חן וטוב. ולשנינו זה ברור שכך בדיוק רצה השם בשבילו, וגם בשבילי.
לחם שיבולת שועל
מתכון בריאות שמכינים בחמש דקות עבודה והטעם שלו באמת מדהים. מערבבים יחד קמחים שונים, שאת כולם אפשר להשיג בקלות אפילו בסופר (ואם אין, אפשר גם רק עם שיבולת שועל). מי שרגיש לגלוטן יכול להשתמש בשיבולת שועל ללא גלוטן, ומתקבל לחם מושלם ללא גלוטן.
דרגת קושי:
קלה מאוד
זמן אפייה:
40 דקות
כ־20 פרוסות
4 כוסות שיבולת שועל דקה (קוואקר)
4 ביצים
2 גביעי יוגורט (אם רוצים פרווה, אפשר במקום היוגורט להשתמש בכוס אחת של משקה סודה – לא סודה לשתייה!)
חצי כוס קמח עדשים כתומות (לא חובה)
חצי כוס קמח קינואה (לא חובה)
חצי כוס גרעיני דלעת
חצי כוס גרעיני חמנייה
2 כפות זרעי צ'יה
שקית אבקת אפייה
לציפוי:
זרעי פשתן ושומשום
מחממים תנור לחום של 200 מעלות. משרים את זרעי הצ'יה בחצי כוס מים למשך 10 דקות. מערבבים בקערה את כל החומרים ואת הצ'יה המושרית. משרים את הבצק כ־5 דקות, ויוצרים ממנו צורה של כיכר אובלית מוארכת. מניחים על תבנית התנור, מרופדת בנייר אפייה. מפזרים על החלק העליון פשתן ושומשום לפי הטעם. מכניסים לתנור ואופים 40 דקות, עד שהכיכר זהובה וחלקה העליון פריך. מוציאים ומצננים. פורסים לפרוסות לפי הטעם. אפשר להקפיא.
לתגובות:
***
