בהרצה  בהרצה 

לב הדור הבא פועם בעיצוב

תערוכת הבוגרים של הפקולטה לעיצוב ב־HIT מכון טכנולוגי חולון מזמנת הצצה לעולמם של המעצבים והמעצבות של הדור הבא. חגיגת יצירה רב־תחומית שמציגה את נקודת השיא של מסע לימודי־יצירתי בן ארבע שנים דרך מאות פרויקטים מקוריים, ביקורתיים ומעוררי השראה שמבקשים לא רק להראות - אלא גם לשנות. כמתבקש, השנה יש דגש מיוחד על יצירה שקשורה בישראליות

עידן לב. צילום: עבודה דיגיטלית של עידן לב

ב־HIT מכון טכנולוגי חולון מאמינים שלימודים אקדמיים מחייבים חיבור לשטח ולעשייה מתוך שליחות, ושכישרון נמדד ביכולת להמיר ידע לרעיונות שמשנים מציאות. הגישה הזאת מתבטאת מדי שנה בתערוכה רחבת היקף של פרויקטי הסטודנטים, והשנה – בעקבות מלחמת חרבות ברזל – קיבלה ממד אישי ולאומי. הסטודנטים, רבים מהם משרתים במילואים, חזרו מהחזית ומהעורף עם חוויות וצרכים שזעקו למענה. מתוך רגעי לחימה, אובדן ותקווה הם יצרו פתרונות חדשניים בשפה ישראלית חדה וברורה.

"תערוכת הבוגרים היא רגע סמלי של הכתרה", אומר דודי ראב"ד, דקן הפקולטה לעיצוב ב־HIT, "זהו קצהו של מסלול תלול, שבו מכריזים: 'הנכם מעצבים ומעצבות'. אך מעבר לטקס מדובר בתצוגה אמיצה של עמדות, שאלות, חלומות ופתרונות – שכולם יחד יוצרים את רשת הדופק של הדור הבא של עולם העיצוב בישראל".

מדובר, למעשה, באירוע השיא של השנה האקדמית ואבן הדרך הסופית במסע היצירתי של הבוגרים. העבודות המוצגות בתערוכה משקפות את תמצית המסלול שעוברים הסטודנטים והסטודנטיות בארבע שנות לימוד – ספקטרום שלם של מיומנויות, תפיסות עיצוביות וחשיבה ביקורתית המתחברת לעולם האמיתי.

הפרויקט של מאיה ולנט מהמחלקה לעיצוב פנים נולד מתוך השאלה היכן נמצאת ההסברה של מדינת ישראל כיום. זהו מרכז תקשורת שמזמין עיתונאים מהעולם להיחשף לערכיה, סיפוריה ומאפייניה של המדינה, באופן שמאפשר חיבור אישי ומבוסס חוויה. עדי מרום, מהמחלקה לעיצוב תעשייתי, עיצבה בעקבות המספר העולה של קטועי הגפיים מערכת תרגול ביתית לשיקום פיזיותרפי של קטועי גפה תחתונה לשיפור שיווי המשקל, חיזוק שרירים ייעודיים ומתן פידבק לעידוד תרגול עצמאי ומהנה.

הפרויקט של נעה מורג מהמחלקה לעיצוב תקשורת חזותית הוא ספר חזותי־תיעודי המבוסס על עדותה של נירית הונוולד־קורנפלד, אחות מקיבוץ בארי, שטיפלה בפצועים בזמן מתקפת ה־7 באוקטובר תחת איום ישיר ותוך הקרבה אישית עמוקה. הספר מציע חוויה אקספרימנטלית־רגשית, עיונית וחזותית, כזו שלא מסתפקת רק בתיעוד אלא פותחת פתח לעיבוד ולפרשנות.

מוצר שהוא מענה ישיר לצורכיהם של פצועי מלחמת חרבות ברזל

אוריה הלל, מהמחלקה לעיצוב תעשייתי, עיצבה את "solo.60" – מוצ'ילה (תרמיל מטיילים – מ.ב.ד.ל) נוחה ונגישה שתוכננה במיוחד לקטועי גפה עליונה, המאפשרת תפעול מלא ביד אחת בלבד. למוצ'ילה מבנה גמיש אך יציב שמאפשר ארגון פנימי של התיק ובה בעת אחסון נוח, וגם שינוי תצורת הנשיאה במידת הצורך. המשתמש יכול לפתוח ולסגור את המוצ'ילה ולשלוף ממנה ציוד ללא מאמץ וסרבול. החלוקה המוגדרת לתאים מאפשרת להתמצא בתכולתם בקלות, ללא צורך בחיפוש ממושך אחר פריט ששקע במעמקי התיק.

המוצ'ילה solo.60 פותחה כמענה ישיר לצורכיהם של פצועי מלחמת חרבות ברזל, ומעניקה להם עצמאות וחופש תנועה. היא קלה לשימוש גם ביד אחת, ונועדה לדמות את חוויית השימוש בתיק טיולים במידה קרובה ככל הניתן לחווייתם של המטיילים טרום הפציעה.

המוצ'ילה אומנם עוצבה לקטועים, אך היא נוחה לשימוש גם לבעלי שתי ידיים, ותוכננה מתוך מחשבה ורצון להפוך למוצר מהנה ומועיל, שמאפשר לכולם לצאת לטייל. "חשוב לי לעורר לנושא הזה שהעולם לא בנוי לאנשים עם יד אחת. מסתבר שעם מגבלה כזאת אין מה לעשות, ויש הרבה תסכול ותחושה של חוסר אונים וצורך לקבל עזרה. התערוכה הייתה בשבילי הזדמנות להעלות למודעות את העובדה שהעולם מעוצב לאנשים עם ארבע גפיים. היה לי חשוב להראות שאפשר לעצב גם בשבילם, וזה עדיין יכול להיראות טוב, בלי פשרות. הרעיון הגיע לראשי בעקבות פציעה של חבר של אח שלי. בדרך לתוצר היה לי דיאלוג מעמיק איתו ועם עוד קטועי גפיים, שמעתי מהם מה הצורך ווידאתי שזה אכן מתאים ונוח לשימוש".

סתיו ארקוסין, מהמחלקה לעיצוב תעשייתי, פיתחה אמצעי לוויסות טמפרטורה בפצוע בשטח לאחר פציעת טראומה, מרגע הטיפול הראשוני ועד לפינוי לבית החולים. המוצר נועד למנוע היפותרמיה והתדרדרות במצב הפצוע. סתיו שירתה יותר מ־100 ימי מילואים במהלך השנה וחצי האחרונות. מתוך המפגש הבלתי־אמצעי עם פצועים בשדה הקרב, ומתוך הבנה עמוקה של הצרכים הדחופים בשטח, עלה הרעיון: מענה חדשני ופרקטי שנועד להקל, לשפר ולסייע בתהליך ההתמודדות וההחלמה. החוויה האישית של סתיו בזמן המלחמה הפכה למנוע יצירה משמעותי, כזה שמחבר בין ידע מקצועי, רגישות אנושית ורצון עז לשנות את המציאות.

מוצר מציל חיים

עוז לוטטי, מהמחלקה לעיצוב תעשייתי, עיצב אמצעי לנשיאה של מנות דם בקירור לשדה הקרב. "במלחמת חרבות ברזל לראשונה בעולם ניתנו מנות דם בזמן אמת בשדה הקרב. הפעולה התגלתה כמוצלחת ביותר וקריטית להצלת חיי אדם הנמצאים בסיכון למוות מהלם – מצב של איבוד דם. עם זאת התעורר אתגר לוגיסטי משמעותי – שמירה על מנות הדם בקירור בטמפרטורה מבוקרת. כיום לא נמצא פתרון בעל מנגנון קירור אקטיבי המאפשר להביא את מנות הדם באיכות המיטבית לחוליות הרפואיות הקדמיות, ובכך נמנע טיפול מציל חיים בחזית". המוצר של עוז בא לתת מענה לצורך הזה. הוא עצמו היה במילואים לאורך תקופת ההכנות לתערוכה, והציב את עבודת הגמר שלו כיומיים לפני פתיחתה.

"ב־7 באוקטובר נקראתי למילואים וירדתי לעוטף. אחרי תקופה, הגיע הזמן לחשוב על פרויקט גמר, וידעתי שהכיוון שלי הוא משהו שקשור במלחמה. לא חשבתי על תחום אחר. חיפשתי תחום שבו אפשר להציל כמה שיותר אנשים. הרגשתי חובה מוסרית לעשות את זה. הצוות במכון התחשב בי, ואם הייתי רוצה הייתי יכול לדחות את ההגשה של הפרויקט אפילו בשנה – היו לי התמיכה והעידוד הנדרשים, אבל החלטתי שאני הולך על זה ומגיע לקו הסיום עם כולם בצורה המיטבית, וכך היה. ראיתי לנגד עיניי את חשיבות הפרויקט ואת הצורך לחשוף אותו. כיום משתמשים באיתורים ובצידניות והרבה מנות הולכות לפח, מה שאומר שלוחמים נפגעים. המוצר הזה נועד להציל חיים ויש לו משמעות אדירה. אני מאמין ומקווה שהתערוכה תגרום לחשיפה שלו וכך הוא יתפתח ויצליח".

נחשפים לטכנולוגיות מתקדמות ולשיטות מחקר עדכניות

השנה ישתתפו בתערוכה גם בוגרי תואר שני בעיצוב סביבה טכנולוגית. המסלול מתמקד בחקירת הממשק שבין האדם, הטכנולוגיה והסביבה בעידן הדיגיטלי המתפתח. התוכנית מכשירה מעצבים ומעצבות בעלי חשיבה ביקורתית ויכולות טכנולוגיות גבוהות, שיוכלו להתמודד עם אתגרי העתיד בעולם הדיגיטלי. הסטודנטים והסטודנטיות נחשפים לטכנולוגיות מתקדמות ולשיטות מחקר עדכניות, לומדים דרך פרויקטים מעשיים ונהנים משיתופי פעולה עם התעשייה. התוכנית מכינה את הלומדים בה להוביל חדשנות בתחום העיצוב הטכנולוגי ולהשתלב בתפקידי מפתח בחברות מובילות במשק.

בתערוכת הגמר ישתתפו 11 פרויקטים, בהם הפרויקט של קרן רלוי, שעיצבה בשיתוף עם מרים לשם־מוסלי את הפרויקט "נר תמיד". הפרויקט שואף להנציח את קורבנות אירועי האנטישמיות לאורך ההיסטוריה. זהו אינו רק פרויקט הנצחה. באמצעות מיפוי האירועים הן מבקשות לעורר שאלות על זהות יהודית בצל המציאות המורכבת של חיינו, וליצור חוויה אינטראקטיבית המנכיחה לא רק את האובדן, אלא את החוסן הצומח ממנו.

דנה יעקבי, מהמחלקה לתקשורת חזותית, עיצבה ספר בשם "אם לא נצחק נבכה", שמתעד ובוחן את ההומור הישראלי מאז 2023 – תקופה של טלטלה פוליטית, חברתית וביטחונית. דרך ממים, בדיחות וניתוח תרבותי הוא חושף כיצד הישראלים משתמשים בהומור כדי לשרוד, למחות ולהבין מציאות שקשה להכיל.

אור רחימה, מהמחלקה לתקשורת חזותית, עיצב ספר בשם "מעבר לגדר" המציג את נקודת מבטם האישית של שלושה לוחמים שלחמו במלחמת חרבות ברזל, באמצעות חומרים דוקומנטריים שכתבו בזמן אמת. הספר חושף את הפער בין המציאות בשטח – מעבר לגדר, אל מול המציאות בישראל.

בר סקה, מהמחלקה לתקשורת חזותית, עיצבה סדרת מדריכים סאטיריים בשם "מדינה במיל'" המהללת דמויות אזרחיות רגילות שהופכות ברגע אחד לגיבורים של ממש. הפרויקט מתאר את המציאות הישראלית שבה אזרחים מכל גוני החברה מגיבים למצבי חירום באחריות, תעוזה ואלתור – ויוצרים גבורה חדשה, מקומית ומקורית. "הפרויקט נוצר בהשראת הגיבורים האזרחיים, אלו שנרתמו במהלך מלחמת חרבות ברזל וב־7 באוקטובר לעזור לחיילים, מפונים ואנשים שנפגעו במלחמה", היא אומרת.

עידן לב, מהמחלקה לתקשורת חזותית, יצר סרטון בשם "בוחר להישאר", המציג את הדיאלוג הפנימי שלו ושל רבים – האם להישאר במדינה שהוא אוהב, או לחפש עתיד במקום אחר. דרך קולות של משפחה וחברים הוא צולל אל המורכבות שבהחלטה, אך בסופו של דבר מגיע למסקנה שאין כמו מדינת ישראל – ושכאן הוא בוחר להישאר.

"תערוכת הבוגרים אינה רק הצגת תוצרים – היא סמן האיכות של תוכנית הלימודים", מסכם ראב"ד, "בניגוד לבדיקת חומציות במעבדה, כאן מדובר בבחינה חיה, נושמת ונראית של ארבע שנות לימוד, תהליך יצירה עמוק ומורכב, ומאגר של מאות עבודות אישיות לחלוטין – שכולן יחד יוצרות תמונה פנורמית אינדיקטיבית של תקופה, דור ותפיסת עולם".

תערוכת הבוגרים והבוגרות, 20-7 באוגוסט 2025

HIT מכון טכנולוגי חולון, הפקולטה לעיצוב, בניין 6, רחוב אליעזר הופיין 59, חולון

שעות פתיחה:

ימים א'-ה' 21:00-10:00

יום ו' 14:00-10:00

הכניסה חופשית

***

עידן לב. צילום: עבודה דיגיטלית של עידן לב

כותרות

הירשמו לקבלת דיוור

דיווח על טעות בכתבה:
לב הדור הבא פועם בעיצוב