שאלה: מה דעת הרב על משבר גיוס החרדים, כיצד נחלצים ממנו? ומה צריך להיות היחס לציבור החרדי?
תשובה: מצבנו בעניין זה טרגי, ומקפל בתוכו את כל הכשלים החמורים שלנו: בתפיסת התורה, באחדות ישראל, ביחס לאויב הערבי ובממסד המשפטי והביטחוני.
ראשית, טעות חמורה בדבר הלכה. המצווה לשרת בצבא ההגנה לישראל היא מצווה ששקולה כנגד כל המצוות משני צדדים. האחד, הצלה של אדם אחד מישראל דוחה את כל המצוות שבתורה, קל וחומר הצלת כלל ישראל. השני, יישוב הארץ, שהיא מצווה ששקולה כנגד כל המצוות, ואף ציוותה התורה לסכן נפשות כדי לקיימה. על כגון זה אמרו חכמים: "שגגת תלמוד עולה זדון" (אבות ד, יג).
שנית, המחלוקת הפנימית אודות היחס לאויב הערבי אינה מאפשרת פתרון. אנשי הימין חוששים שאם השמאל יעלה לשלטון יחולל אסון נוסף כדוגמת הסכמי אוסלו או ההתנתקות, ולכן מוכן לתת הכול לנציגי החרדים ובלבד שלא להביא אסון נורא על עם ישראל. מנגד, אנשי השמאל שמאמינים שאם רק ייתנו לערבים להקים מדינה פלשתינית יבוא שלום מוכנים לתת הכול לנציגי החרדים, ובלבד שיתמכו בהצעות הנסיגה שלהם.
שלישית, למרות זאת, היה ניתן להסכים כעיקרון על מתווה מועיל שמעניק יתרונות למתגייסים ושולל הטבות ממי שאינו מתגייס. אולם אנשי השמאל כולל הממסד המשפטי, שמוכנים לפגוע בציבור החרדי, אינם מוכנים שאותה פגיעה תחול על הציבור הערבי ועל ציבור המשתמטים מסיבות אחרות, וכך לא ניתן לקבוע בחוק תמריצים יעילים למתגייסים. במצב זה סוגית גיוס החרדים משמשת כלי ניגוח בציבור החרדי ובממשלת הימין, בלא ניסיון אמיתי לפתור אותה.
רביעית, שופטי בית המשפט העליון שנטלו לעצמם סמכויות רבות, כולל הסמכות להפעיל שיקול דעת בלא שום הגבלה של עילת הסבירות, דנים שוב ושוב בגיוס חרדים מתוך טענה של הפליה, תוך התעלמות בוטה מהפטור המפלה שמקבל הציבור הערבי. אין שום צדק בפגיעה בציבור החרדי על שאינו מתגייס, כאשר במקביל דואגים שבני הציבור הערבי יקבלו את כל הזכויות בנוסף לאפליה מתקנת בתחומים רבים. קיווינו למשפט והנה מספח. כדברי הפסוק: "ויקו למשפט והנה משׂפח, לצדקה והנה צעקה" (ישעיהו ה, ז). במצב זה מערכת המשפט מחילה על עצמה את הפסוק "מקום המשפט שמה הרשע" (קהלת ג, טז).
חמישית, המטכ"ל שכעיקרון תובע מבני הציבור החרדי להתגייס, אינו מוכן באמת לקבל אותם תוך התחייבות על כללי שירות שמתאימים להם. לדעת אנשי המטכ"ל עם הממסד המשפטי, "החובה" של עירוב חיילות בכל היחידות חשובה יותר. לכן אין אפשרות לקבוע בחוק כללי שירות מתאימים לציבור החרדי והדתי, ואף בפקודות מטכ"ל ראשי הצבא אינם מוכנים לקבוע זאת.
לחתור לאמת תוך הוספת אהבה
כדי להיחלץ ממשבר זה עלינו להמשיך להעמיק ולבאר את המצווה לשרת בצבא, מתוך ודאות שהמאור שבתורה יחדור ללבבות ויחזירנו בתשובה. עלינו להמשיך להעמיק ולבאר את הזכות של עם ישראל על ארצו. להמשיך להעמיק ולבאר את מושגי הצדק הכלל־אנושיים שיונקים את תוקפם מהנשמה שנתן ה' באדם כולו ובעם ישראל, באופן שמערכת המשפט תתקן את דרכיה. מתוך כך יש לקוות שגם ראשי הצבא ימלאו את שליחותם ויתמקדו בדאגה לביטחון, ולא בהגנה על תפיסות השמאל ועמדותיו הפרוגרסיביות.
להרבות באהבה
היחס לבני הציבור החרדי צריך להיות כאל אחים יקרים ואהובים שטועים בדבר משנה. ראוי להוסיף כי יש להניח שאם היינו נולדים בחברה החרדית, רוב הסיכויים שהבחירה שהייתה עומדת לפנינו הייתה בתוך המסגרת החרדית, כלומר, האם להחציף פנים כנגד הציבור שמקיים במסירות נפש את המצווה העצומה של השירות בצבא או לכבד אותם. לכן, אף שבעת המלחמה הכעס באופן טבעי מתגבר, ראוי לשמור על העמדה העקרונית של אהבת ישראל, הן כלפי הציבור כולו והן כלפי כל יחיד שנפגשים איתו באופן אישי. כמו כן, ראוי לשבח מאוד את הצעירים החרדים שבלי לוותר על אורחות חייהם מבינים את גודל המצווה ומתגייסים לצבא. נקווה שהדוגמה הטובה שהם ייתנו לציבור החרדי תעורר אותו לחזור בתשובה בתחום זה, וכולנו יחד נשפר את המערכת הצבאית והציבורית.
שיעור טלית קטן
שאלה: מה הגודל של טלית קטן, האם נכון שרק אם היא גדולה מאוד אפשר לברך עליה?
תשובה: מצוות ציצית חלה על בגד וכסות שיש להם ארבע כנפות. כדי שהבד ייחשב בגד צריך שיהיה לי שיעור מסוים. אמרו חכמים שהוא שיעור "שהקטן מתכסה בו ראשו ורובו והגדול יוצא בו דרך ארעי" (מנחות מ, ב). "קטן" הכוונה כבן תשע, והבגד צריך לכסות את ראשו ואת רוב גופו, כאשר הידיים והרגליים אינן בכלל הגוף. בד בשיעור זה הוא בגד שגדול כבן שלוש עשרה כבר יכול להסתייע בו בלבושו, ועל כן הוא במעמד של בגד, וממילא גם אדם בעל גוף גדול שרוצה ללכת בו חייב להטיל בו ציצית.
למעשה, דעת רבים שבגד שאורכו אמה וחצי (כ־70 סנטימטרים), ורוחבו אמה (כ־46 סנטימטרים), חייב בציצית בברכה (ארצות החיים, רב פעלים ועוד). והרוצים להדר לוקחים בגד שאורכו שתי אמות (כ־92 סנטימטרים), ורוחבו אמה (כ־46 סנטימטרים). טלית בשיעור זה מכסה את רוב גופו של אדם גדול.
בחישוב האמות אין צורך לחשוש לשיטת חזון איש, הואיל והפוסקים שדיברו על שיעור אמה וחצי דיברו על השיעור שהיה מקובל להלכה, ולא הכירו את שיעור חזון איש.
מגבת או שכפ"ץ בעלי ארבע כנפות
שאלה: האם אדם שמתעטף בשעות היום במגבת כשהוא יוצא מהמקלחת חייב להטיל ציצית במגבת?
תשובה: למרות שיש למגבת ארבע כנפות, ולמרות שלעיתים היוצא מהמקלחת מתעטף בה כדי לכסות את עצמו או כדי להתחמם בה, אין מטילים בה ציצית, הואיל ואינה נחשבת בגד, ורק בגד חייב בציצית. כלומר, כיוון שייעודה של המגבת להתנגב ולא כבגד לכיסוי הגוף, גם כאשר דרך ארעי מתעטפים בה, אינה חייבת בציצית.
כיוצא בזה, שכפ"ץ נגד אויב, אפוד נגד קרינה, סינר להגנה מלכלוך בעת עבודה, סינר לצורך תספורת, גם כשיש להם ארבע כנפות – פטורים מציצית הואיל ונועדו להגנה מדברים מסוימים, ולכן אינם נחשבים כבגד שנועד להגנה מקור או חום או לשם כבוד (עיינו באו"ה י, יא, "סודר").
המתעטפים בדגל המדינה
שאלה: לעיתים ברגעים מיוחדים של עצרות זיכרון או במצעד החיים בפולין, ישנם אנשים שמתעטפים בדגל ישראל. מכיוון שיש לדגל ארבע כנפות, האם אינם עוברים באיסור שהם מתעטפים בבגד שיש לו ארבע כנפות בלא ציצית? ראוי להזכיר שדגל ישראל כולו נעשה בהשראת הטלית וצבע התכלת.
תשובה: מכיוון שאין מדובר בבגד, והעיטוף בו הוא לשם הבעת הזדהות ולא לשם לבוש וכיסוי כבגד, אין הוא חייב בציצית.
תספורת בגיל שלוש (חלאקה) בחול המועד
שאלה: האם מותר לעשות חלאקה בחול המועד, וכך יותר בני משפחה יוכלו להשתתף בשמחה?
תשובה: מותר, מפני שאסרו חכמים להסתפר בחול המועד כדי שיסתפרו לפני החג, אבל קטן ששיערו מגודל וגורם לו צער מותר לספר, שהואיל ועדיין לא הגיע למצוות, אין עליו חובה להתכונן לחג, וממילא לא גזרו חכמים שלא לספר אותו בחול המועד (שולחן ערוך אורח חיים תקלא, ו). כיוצא בזה, הנוהגים לחגוג את התספורת הראשונה לקטן בהגיעו לגיל שלוש, רשאים לספר אותו בחול המועד. וגם כאשר יום הולדתו חל לפני החג, מותר להשהות את תספורתו לחול המועד כדי להגדיל את השמחה (גן המלך, שערי תשובה תקלא, ז).
קניית כרטיס לקרוב משפחה שיחלל בו שבת
שאלה: בזכות מקום עבודתי, יש בידי כרטיס הטבות עם הנחה משמעותית לכל מיני אתרים ואטרקציות. קרוב משפחה מדרגה ראשונה ביקש ממני שאזמין לו ולמשפחתו כרטיסים למוזיאון מסוים על מנת שיבקרו בו בשבת. האם מותר לי לקנות לו את הכרטיסים בהנחה? האם זה נקרא מסייע לעובר עבירה? אציין שבכל מקרה הוא ייסע למוזיאון בשבת גם בלי ההנחה שלי.
תשובה: מכיוון שהדבר כרוך באיסור של נסיעה בשבת ועוד איסורים, אם תקנה למשפחתו כרטיס תיחשב "מסייע לדבר עבירה". לפיכך, תתנצל ותאמר לו שאם תעשה זאת, תימצא שותף בחילול שבת, דבר שאינך יכול לעשות. אילו היה מדובר בכרטיס כללי, והוא לא היה אומר לך שבכוונתו להשתמש בכרטיס בשבת, היה מותר לך לקנות לו את הכרטיס בלא לברר אם הוא מתכוון להשתמש בו בשבת.
האם כלבים וחתולים הם מוקצה בשבת
שאלה: בעקבות הטור בשבוע שעבר על כלבי נחייה, רציתי לשאול: האם כלבי מחמד שמגדלים בבתים הם מוקצה?
תשובה: הכלל הוא שכל דבר שאין בו שימוש בשבת הוא מוקצה ואסור לטלטל אותו בשבת. בכלל זה גם בעלי חיים נחשבים מוקצה. ובמקרה שצריך לקחתם ממקומם כדי למנוע מהם צער, התירו חכמים לאחוז בהם ולגוררם, אבל לא להרימם (שולחן ערוך אורח חיים שח, לט-מ).
כך גם הייתה ההוראה בנוגע לחתולים וכלבים, משום שלא היו רגילים לגדלם בבית כחיות מחמד, אלא רק נעזרו בהם לשמירה בחוץ. אבל כיום, שרגילים לגדלם כחיות מחמד, כל הכלבים והחתולים שבעליהם רגילים להרימם ולהשתעשע בהם בכל השבוע, וכן כלבי נחייה – אינם מוקצה, ומותר לגעת בהם ולהרים אותם. וכן פסק הרב פיינשטיין (אגרות משה אורח חיים חלק ה' כב, כא) והרב אורבך (שולחן שלמה שח, עד). ואף שיש מחמירים, מכיוון שדין מוקצה מדברי חכמים וסברתם נראית, הלכה כדעת המקילים.
***
