בני דרייפוס בכנס "ירושלים עוטף ישראל: "השלטון המקומי והרשויות המקומיות יש להם יכולות הרבה יותר משמעותיות מהשלטון המרכזי"

בכנס "ירושלים–עוטף ישראל" של קבוצת "בשבע" בשיתוף האקדמית חמדת, דיבר מנכ"ל מפעל הפיס בראיון לאידית דרויאן על פעילותם של מפעל הפיס והרשויות המקומיות בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל"
דרייפוס הוא אדם מנוסה שהציב לעצמו מטרה עבור אחד הגופים הגדולים במדינה – שזו תהיה שנת שיקום החברה, שנת בניית חוסן חברתי. הוא ענה לשאלה מהם הצעדים המעשיים מבחינתכם: "זה יושב על תשתית מאוד עמוקה. מפעל הפיס יחגוג בשנה הבאה 75 שנים להיווסדו עם הקמת בית החולים איכילוב. מפעל הפיס במשך השנים תמך במבנים והוא הכי מזוהה עם מבני הציבור בישראל. בשנים האחרונות, בעידודו של אביגדור יצחקי ז"ל ובכלל כל הדירקטוריון, יש לנו מגמה יותר ויותר להפנות את המשאבים לאנשים ופחות לקירות. זה אומר שיש נגישות הרבה יותר גבוהה לרשויות, שהן בעלות הבית ואלו שמקבלות את מירב הכסף, לקחת את הכספים של מפעל הפיס לטובת פעילויות חברתיות. מפעל הפיס מחלק בשנה מיליארד שקל לרשויות המקומיות ועוד מיליארד שקל מעביר לבניית בתי ספר, למדינת ישראל ולמשרד החינוך."
לדבריו: "אנחנו מתוך המיליארד שקל הזה, מקצים למעלה מ-150 מיליון שקל לטובת הפעילויות שדיברנו עליהן. האתגרים מאוד שונים ומגוונים, מדובר באלפי תכניות, כל רשות תופרת את החליפה שמתאימה לה. יש לנו יוזמות למשפחות מילואימניקים, לאלמנות שכולות, לסבתות שכולות, רשויות אחרות שרוצות סלי מזון ורשויות שצריכות להקים מערך מחשוב, כי נוצר לנו מעקב אחרי המון משפחות שלא היו רשומות לא ברווחה – משפחות שהרשות לא הייתה מתעסקת איתן, אם זה משפחות מילואימניקים, של פצועים או אלמנות שכולות, זה היה אתגר מאוד מרובד. על ה-150 מיליון שקל, הדירקטוריון הוסיף עוד עשרות מיליונים במהלך השנתיים האחרונות, 20 מיליון שקל לתכניות חוסן ייעודיות. הרבה מאוד כספים, בתקווה שזה יסייע במשהו לאותם אנשים."
הייחודיות שלכם זה להגיע לצרכן הקצה, בניגוד לממשלה שיכולה לתקצב תכניות וגופים, אתם ממש יכולים לשבת עם הרשויות ולתפוס את אותו חייל, רגע לפני שהוא אומר אין לי ברירה יותר. על כך שבתקופה של מלחמה יש אינסוף צרכים ומשאבים מוגבלים, כשמדברים על מפעל הפיס הייחודיות שלו להגיע לאזרח עצמו, בניגוד לממשלה שיכולה לתת את התקציבים לתכניות ולגופים, מפעל הפיס יכול לשבת עם המחלקות השונות והן יכולות לתפוס את אותו חייל רגע לפני שהוא אומר "אין לי ברירה יותר, אני לא רוצה להישאר כאן יותר". דרייפוס הסביר על כך ואמר:
"השלטון המקומי והרשויות המקומיות יש להם יכולות הרבה יותר משמעותיות מהשלטון המרכזי. ככל שהסמכויות יגיעו אליהם, האזרח ייהנה יותר בסוף. בשנים האחרונות, היציבות הפוליטית נמצאת בשלטון המקומי. האזרח ביום יום פוגש את השלטון המקומי. הצרכים ידועים יותר טוב לשלטון המקומי ולכן מתן הפתרונות בקצה יתבצע יותר טוב וראוי על ידי השלטון המקומי. זה ודאי נכון על רשויות מבוססות וחזקות ואני חושב גם על מועצות אזוריות, יש לנו הרבה מה לתת והאתגרים שלהן שונים מהרשויות."
עוד אמר: "הפיזור של האוכלוסייה מייצר אתגר אחר מרשויות צפופות יותר. ואם אנו רוצים לייצר את החוסן הקהילתי, זה מתחיל כשהאזרח רואה שרואים אותו, שהוא לא לבד. התחושה של חוסר אונים – זה מה שחווינו ב-7.10, זו התחושה הבסיסית שמייצרת חוסר איזון. ככל שאנשים יראו שרואים את המצוקות שלהם ומבקשים לעזור להם, גם אם לא נותנים מענה מלא – משפחה של מילואימניק שעושה הרבה מאוד מילואים עם 3 ילדים קטנים והיא מקבלת טלפון לקראת שבת שאפשר לסייע בארוחות – לא פתרנו לה את כל השבוע, לא נולדו פתאום סבתות שלקחו את הילדים, אבל התחושה הזאת דרמטית לחוסן של אותה משפחה ולדעתי גם לאותו לוחם שיודע שיש עוד מישהו ששם עין על המשפחה שלו."
על כך שב-9.10.23 ירד מנכ"ל מפעל הפיס עם הצוות שלו לשטח, עם אנשי ההנהלה לשטח ולא הפסקתם להיות בשטח, בדרום וגם בצפון, אמר:
"לא באנו עם פתרונות, באנו להבין מה קורה. לא הבנתי כמה הטראומה עצומה. באנו להיחשף, לשמוע, קודם כל להגיע לשטח – 'אנחנו קודם כל איתכם'. זה הדבר הראשון. אביגדור עוד היה חי, באנו עם רכב ממוגן ואפודים ולא הבנו איך ומה באים. הדבר הכי משמעותי עבורנו זה להגיע. כל אחד ואחת משדרות, נתיבות וראינו את החמ"ל של אופקים. אני זוכר את הישיבות שם, ראשי רשויות שכל העיניים נשואות אליהם, בוכים, לא מבינים איך הגענו לכך, כולם מתקשרים אליהם, באמת היו חסרי אונים. היה חשוב לנו לתת עזרה של כמה מיליונים לחלק מהם, כדי שיהיה להם את הטלפון הזה של משפחה, שיהיה להם את היכולת לפנות אליהם, לא בדיוק לפי הקריטריונים שהמדינה קבעה, אבל באמת חווינו גם אנחנו הרבה בלבול ומבוכה. וגם לא רצינו להיות – זה תמיד האתגר של מפעל הפיס – אתה לא מחליף את המדינה, האירוע הוא מדינתי, אתה יכול לסייע בקצוות. בסוף מיליארד שקל זה לא הרבה למדינה, זה לא בסטנדרטים שהאירוע צריך, אתה צריך תמיד לבחור את הערך המוסף שלך, אתה עוזר בשוליים איפה שהקריטריונים לא יודעים להכיל את כולם."
לשאלה האם הוא אופטימי, השיב דרייפוס:
"הנגב המערבי עושה פה הרבה מאוד אופטימיות, ציונות, חקלאות. אני לוקח הרבה את הכוחות האלה תמיד מהנגב המערבי. גם לפני ה-7.10, הכוח, החלוציות של אנשים מעוררת השראה. חבל לפרוט, אבל גם כמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, התנופה והרצון של אנשים לחיות פה ולעשות פה טוב ולהפריח את חבל הארץ המדהים הזה תמיד נותן אופטימיות לכל הארץ."