חצי שנה התכוננו באמסטרדם לאירועי השבת העולמית שהתקיימו בשבת האחרונה | לורה הגיעה לאירוע הפרשת חלה והרגישה לראשונה בחייה יהודייה. יצחק, שילדיו גויים, לקח חלק בסעודת השבת הקהילתית לאחר שנים של ריחוק | כתבת 'בשבע' עשתה איתם את סוף השבוע
סעודת ליל שבת במלון הילטון אמסטרדם. האולם מלא מפה לפה במאות יהודים שנוטלים חלק בפרויקט השבת העולמית. נשים וגברים, יחידים ומשפחות, בני נוער, סטודנטים ומבוגרים, דתיים וכאלו שאינם שומרי תורה ומצוות. האולם ערוך בפאר. פמוטי ענק מעטרים את השולחנות, זמירון מיוחד וכיפות מונחים על השולחנות לכל דורש. במרכז האולם יושב חזן שהובא במיוחד לרגל האירוע מארצות הברית. הוא מפזם בקולו הערב את "שלום עליכם" המסורתי. הציבור מצטרף לשירה. אחרי הקידוש ונטילת הידיים הסעודה מתחילה. האווירה נעימה במיוחד. החגיגיות מורגשת בכל פינה. כולם מתעניינים ביושבים לצידם, משוחחים, מאירי פנים. לפתע קבוצת סטודנטים מהאוניברסיטה המקומית פוצחת בהתלהבות בשירת "כל העולם כולו גשר צר מאוד". הקהל מצטרף אליהם במבטא הולנדי כבד. הסטודנטים דופקים על השולחנות בקצב ושרים בקול: 'והעיקר, והעיקר לא לפחד כלל". הקהל יוצא מגדרו במחיאות כפיים סוערות.
נפש יהודי הומייה
הסעודה נמשכת. החזן מלמד את הציבור את פיוט השבת "י‑ה אכסוף". תוך כדי, יצחק, יהודי בשנות ה‑70 לחייו, משתף אותי בסיפור חייו הפתלתל. "כל החיים ברחתי מהיהדות שלי", הוא פותח בכנות מרשימה. "ברחתי מכל מה שקשור ליהדות כמו מאש. אפילו התחתנתי עם בחורה לא יהודייה. יש לי שלושה ילדים ממנה, כך שהילדים שלי אפילו לא יהודים". הוריו ז"ל היו ילידי פולין שעברו את זוועות השואה ועם תום המלחמה היגרו להולנד. שם בכוחות נפש עילאיים הקימו מחדש את חייהם, כשצלקות השואה ממשיכות לצרוב את נשמתם. "בלילות אמא הייתה סובלת מסיוטים. היא הייתה צועקת מתוך שינה. לי כילד היה בלתי נסבל לראות אותה ככה. כנראה שזה דחף אותי לא לרצות להיות יהודי", הוא נאנח. כשבגר בישר להוריו כי הוא עומד להינשא לחברתו, שאיננה יהודייה. "הם כמובן קיבלו את קשה. זה כאב להם מאוד. אבא לא רצה לבוא לחתונה".
למרות הריחוק רב השנים מזהותו היהודית, בשנים האחרונות החל יצחק לשוב אט אט לחיק היהדות. "אחי שאל אותי לפני כמה חודשים: 'כשתגיע למאה ועשרים, איפה תרצה להיקבר?'. עניתי לו שאני בוודאי מעוניין להיקבר בבית העלמין היהודי. אז הוא הבהיר לי: 'בשביל זה אתה צריך לדאוג לקשר עם הקהילה היהודית'. מכאן התחלתי להתקרב. אני הולך מפעם לפעם לבית הכנסת, הפכתי יותר פעיל ואפילו דוחפים אותי להצטרף לשיעור בתלמוד. והנה אני כאן, יושב בסעודת ליל שבת יחד עם הקהילה היהודית. פשוט לא להאמין. אני חושב שאם ההורים שלי היו רואים אותי כאן הערב, יושב ככה בסעודת שבת – הם בטוח היו בוכים מאושר", הוא אומר וקולו רועד.
בכל מקום בעולם
למעלה ממיליון יהודים מיותר מ-1,500 ערים בכמאה מדינות ברחבי העולם שמרו את השבת האחרונה במסגרת פרויקט השבת העולמית. על מלאכת ההפקה המורכבת עמלו יותר מ‑8,000 מתנדבים מכל העולם שהשקיעו מזמנם ומרצם להצלחת השבת. הפרויקט שיזם לפני חמש שנים הרב וורן גולדשטיין, רבה הראשי של דרום אפריקה, כבר מזמן חצה גבולות והפך לפרויקט יהודי בינלאומי רחב מימדים ובעל השפעה רבה. לא יהיה מוגזם לומר כי מדובר במיזם שמירת שבת חסר תקדים בהיסטוריה היהודית.
המיזם נולד כפרויקט מקומי בדרום אפריקה, כאשר חבר בקהילה היהודית התעניין אצל הרב הראשי, הרב גולדשטיין, ושאל מה יקרה אם יהודי העולם ישמרו יחד שבת אחת. הרב חשב על כך והחליט להציב בפני חברי קהילתו אתגר: לשמור שבת אחת במלואה. היוזמה המקומית תפסה תאוצה ורוב מוחלט של יהודי דרום אפריקה, גם כאלו שאינם שומרי תורה ומצוות כלל, הרימו את הכפפה ונטלו חלק. המשתתפים העידו על חוויה בלתי נשכחת.
שנה אחר כך התרחבה היוזמה למדינות נוספות. הוקם חמ"ל מיוחד שהדריך ותיפעל מתנדבים מכל הקהילות. מאז, מדי שנה, הולך המיזם ומתרחב וזוכה לתהודה עצומה בקרב יהדות העולם. בין הקהילות שנוטלות בו חלק אפשר למצוא כמעט כל קהילה יהודית בעולם ובהן מונטריאול, לונדון, ברצלונה, מקסיקו סיטי, שנחאי, אוזבקיסטן וגאנה. אפילו חיילים יהודים אמריקנים שמשרתים בבסיסים בעיראק שומרים את השבת הזאת. וכן, גם כאן באמסטרדם.
ההתייחסות לשבת העולמית בקהילה היהודית באמסטרדם הייתה רצינית מאוד. ההכנות לקראתה החלו כבר לפני יותר מחצי שנה. אחד ממובילי ההפקה היה גיהון ון-מרסן (40), יליד הולנד ובעל חברת כוח אדם. בחצי השנה האחרונה הקדיש ון-מרסן שעות על גבי שעות למען הצלחת השבת. ון-מרסן, נשוי ואב לשלוש בנות, הוא חבר בוועד קהילת יהודי אמסטרדם. "כבר בחודש מרץ התכנסנו כמה חברים לתכנון השבת. בשלב ראשון התחלנו בשאלה מה זו בכלל השבת העולמית בשבילנו. בעיניי מדובר בלהיות כולם יחד ולהרגיש את השבת. ערכנו תוכנית מדויקת של הפעילויות שנרצה ויצאנו לדרך", הוא מספר ומנסה לחדד מהי השבת בשבילו: "אני חושב שיהודים צריכים ליהנות מהשבת אבל לא רק ממצוות השבת אלא להרגיש את השבת. זה אומר גם להישאר יחד בבית עם המשפחה, לשחק משחקים, להוריד הילוך, להירגע, בלי פלאפון, בלי מחשב. אנשים צריכים להסתכל באופן אחר על משמעות השבת". ון-מרסן אומנם מנהל אורח חיים מסורתי בלבד, אך רואה בשבת חלק מרכזי מהווייתו כיהודי. את השבת כולה הוא הוביל יחד עם הנהגת הקהילה בנעימות ובמסירות רבה. הוא התרוצץ בין האנשים, סחב, ארגן ודאג לכל הדרוש, עד לפרטים הקטנים ביותר.
תוכניות השבת באמסטרדם היו מגוונות והחלו כבר ביום חמישי בטקס המוני של הפרשת חלה לנשות אמסטרדם והאזור. בהמשך התקיימו קבלת שבת מרכזית, סעודת ליל שבת ברוב עם, תפילות חגיגיות לאורך השבת בליווי מקהלת חזנים, קידוש קהילתי ובמוצאי השבת אירוע פרידה מהשבת (Havdala party) מלווה בשירה וריקודים.
שגרירים של השבת
על פי הנתונים שבידי ראשי הקהילה היהודית חיים כיום בהולנד כ‑30 אלף יהודים, אשר מרוכזים בעיקר בערים אמסטרדם, רוטרדם והאג. הקהילה היהודית בעיר הבירה אמסטרדם היא הגדולה והמרכזית בהולנד ועומדת על כ-20,000 יהודים, מתוך כ-850 אלף תושבים בעיר.
הרב שמואל כץ, בן 60, מזכיר רבנות אמסטרדם ורב בית כנסת 'ישועת ישראל' שנוסד לפני יותר ממאה שנה במרכז אמסטרדם, מאמין כי העבודה בקרב הקהילה היהודית, ובכלל זה קיום השבת העולמית, היא לא פחות מקריטית: "הקהילה בהולנד קטנה ואין כאן הרבה עתיד לדור הצעיר. מצד אחד טוב ליהודים מבחינה כלכלית ואין הרבה אנטישמיות. מצד שני, הקהילה כאן קטנה, יש התבוללות והדור הצעיר הדתי בוחר לעבור למקומות עם אוכלוסייה יהודית גדולה יותר ועם חינוך יהודי מבוסס כמו בבלגיה, אנגליה או ישראל".
באמסטרדם יש כ‑15 בתי כנסת פעילים בשבתות, שמפוזרים ברחבי העיר. הציבור היהודי מגוון מאוד: יש מסורתיים, יש יוצאי קהילת מגורשי ספרד, ישנם חרדים, דתיים וחב"דניקים. "יש גם בית כנסת של היהדות המתקדמת שמושך מתפללים", אומר הרב כץ. בעיר הגדולה הזאת מתגוררים גם ישראלים שבאו לעבוד ולחיות בה. "חלק התחברו לבתי הכנסת אבל חלקם לא דתיים או שנישאו לגויים ואינם מעוניינים בקשר עם הקהילה היהודית". ובכל זאת מצביע הרב על הבדל בין יהודי יליד הולנד ליהודי ילדי ישראל: "כאשר בחור יהודי יליד הולנד מתנתק מהקהילה – אין שום דבר שמחזיק אותו כיהודי. לעומת זאת, בחור ישראלי גם אם הוא חילוני הוא ידע שהוא יהודי. הוא בא לבקר בישראל, הוא מדבר עברית, כך שהתודעה שלו כיהודי יותר חזקה. מה זה אומר בפועל? זה כבר סיפור אחר".
מה הם אחוזי ההתבוללות בקרב הקהילה היהודית?
"אין לי מספרים מדויקים. יש כיום אולי 800 שומרי שבת באמסטרדם, ואם נלך למקסימום אז חמישה אחוזים מכלל היהודים. בשביל רבים היהדות מסתכמת בישראל, שואה ומרק עוף בליל שבת, אבל קשר לדת ולהלכה היהודית אין. לכן צריך לקיים כאן פרויקט כמו השבת העולמית".
מה הן מטרות השבת בעיניך?
"קודם כול, לתת לציבור שלנו חוויית שבת כמו ששבת צריכה להיות עם קידוש ותפילות יפות, סעודות נעימות, קהילתיות ושמחה אמיתית. שנית, מובן שלא כל חברי הקהילה היהודית לקחו חלק בשבת העולמית, אבל לשבת כזאת יש תהודה במעגלים נוספים. אנשים ידברו על מה שהם חוו והרגישו, וגם מי שלא השתתף ישמע עד כמה השבת היא דבר נפלא ומרומם והמתנה היקרה שיש לנו כיהודים. והלוואי שהם יאמרו לעצמם: 'אולי ננסה את זה גם'. ודבר נוסף, אלו שהיו שם וחוו את השבת הופכים להיות שגרירים של השבת. הם יגידו 'כל שבת אני יכול להזמין אנשים מהקהילה שירגישו גם הם את השבת'. כך יוצא שהשבת המיוחדת הזאת, שהיא מעין אירוע שיא שנתי, תקרין לא רק על המשתתפים בפועל אלא גם על הקהילה כולה", מסכם הרב כץ.
אין ייאוש בעם ישראל
עוד לפני שנכנסה השבת וחיבקה בקדושתה את כל המשתתפים, קיימה הקהילה אירוע הפרשת חלה לנשות אמסטרדם והאזור. ביום חמישי בערב התכנסו יחדיו מגוון נשים, דתיות וחילוניות, צעירות ומבוגרות. הרבנית ג'אנה דאב מלונדון הגיעה במיוחד כדי לערוך את הטקס. במהלך הערב היא קראה לנשים בהתלהבות: "כל אחת מכן היא בת של מלך". הנשים הגיבו מצידן במחיאות כפיים. רגע השיא היה כאשר עשרות רבות של נשים התפרצו לרחבת הריקודים לצלילי השיר "אנחנו מאמינים בני מאמינים". נשים בכל הגילים, דתיות לצד נשים חילוניות ואף כאילו המנותקות בחיי היומיום מזהותן היהודית רקדו יחדיו ושרו בהתלהבות רבה.
גם לורה, בחורה בת 38, שרה ולשה במרץ את הבצק שבקערה. היא גדלה בבית חילוני לגמרי, והגיעה להולנד בעקבות משרה נחשקת בחברת מחשבים. לערב הפרשת חלה הגיעה כי זה היה נשמע לה מגניב. "אני עם דמעות", היא לוחשת לי פתאום, "אף פעם לא הרגשתי כל כך יהודייה כמו הערב". הבטתי בה. בחורה צעירה שייתכן שזו הפעם הראשונה בחייה שהרגישה מחוברת לזהותה היהודית. כמוה רבים במהלך אירועי השבת חוו תחושות מרוממות. חלקם נטלו חלק לראשונה בחייהם באירוע יהודי מובהק הקשור לקהילה. "איזו אווירה מדהימה יש כאן", אומרת לי אנג'לה בסיום הערב. "הרבה מהפרצופים כאן אני בכלל לא מכירה, אבל זה כיף גדול לגלות שאנחנו לא לבד ויש עוד יהודים".
הרב אליעזר וולף, אב בית דין אמסטרדם והמחוז, מודע בהחלט למשמעות האדירה של השבת בשביל רבים מהמשתתפים. מה הלאה? אני מקשה. האם בחורה כמו לורה תחזור לחייה השגרתיים כמקודם, או שבעקבות אירועי השבת היא תעבור תהליך עומק של התחברות לשורשים או לפחות לקהילה היהודית?
"להגיד את האמת, זאת שאלה גורלית וקשה מאוד", משיב הרב וולף, "לפעמים כשמסתכלים על המציאות באמסטרדם או ביהדות העולם בכלל, אפשר להיכנס לייאוש. המצב מורכב ביותר, יש התבוללות ונישואי תערובת. אבל בעם ישראל אין ייאוש כלל. זאת הסגולה היהודית, שאנחנו אף פעם לא מרימים ידיים. אנחנו מאמינים שאפשר לחולל מהפכות. אומנם דורות על גבי דורות של ההתבוללות וניתוק מהשורשים יצרו קושי בחיבור חזרה לעם ישראל, ובפרט בארץ כמו הולנד, שבה אחוז היהודים שנרצחו בשואה הוא מהגבוהים במדינות אירופה".
אחרי השואה שרדו וחזרו לכאן רק 20 אחוזים מבני הקהילה, והם היו שבורים ורצוצים מהטראומה שעברו. 100 אלף יהודים נרצחו. הקהילה ניסתה להשתקם, אבל זה לא היה קל. בשנת 67', אחרי מלחמת ששת הימים, חלק ניכר מהקהילה עלה לישראל. הם הביטו שני עשורים לאחור והסיקו שהקהילה היהודית בהולנד לא הצליחה לבנות את עצמה מחדש. "כיום אנחנו יותר משבעים שנה אחרי השואה והתחושה הקשה נשארה, אבל יחד עם זאת יש בשנים האחרונות זרימה חדשה של חיים יהודיים בהולנד. יש זוגות צעירים שמגיעים לכאן, יש ישראלים, יש אברכים, וזה גורם לתחושה של התרעננות ומחזק את החברים שחיים כאן. לקראת השבת כל בית כנסת תרם את חלקו. לקיחת האחריות למען הכלל היא מאוד משמעותית".
ומה בנוגע ללורה? אני שואלת שוב. "בוודאי שנקבל אותה בזרועות פתוחות. היא מוזמנת להגיע לפעילויות, לדבר עם הרבנים, להתארח בשבת או ליצור קשר עם חברי הקהילה. אנחנו לצערי לא נוכל להגיע אליה אם היא לא תגיע אלינו. צריך להבין את המנטליות כאן. לאנשים בהולנד יש סלידה מכפייה והתערבות בחיים הפרטיים שלהם. לכן אנחנו פועלים במשנה זהירות".
דוד ברילסלייפר, נשיא הקהילה היהודית באמסטרדם, מסכים עם דברי הרב וולף ומבקש להוסיף: "אנחנו עושים פעילויות לאורך כל מעגל השנה. היו סליחות בנוסח קרליבך, מסיבת חנוכה, חגיגת יום העצמאות עם הזמר יונתן רזאל, יש רבנים ומרצים שמבקרים כאן. יש לנו בתי כנסת וכל אחד פעיל באזור שלו וכקהילה אנחנו עורכים אירועים משותפים לכולם. בנוסף לכך, למרות שאנחנו קהילה יחסית קטנה, יש לנו בית דין, כשרות ושחיטה וכל מה שיהודי צריך לחיים יהודיים שלמים".
להמשיך לפעול כל השנה
אבל יש גם קולות נוספים בקהילה. נחשון רודריגז-פרירה, יליד הולנד בשנות ה‑30 לחייו, משמש חזן וגבאי בבית הכנסת הפורטוגזי 'בנדיגמוס'. רודריגז-פרירה בהחלט מודאג מהמצב. "אנחנו מבינים כיום שחייבים לפעול", הוא מסביר את התמסרותו לקהילה. "אנחנו מנסים לשמור על הציבור היהודי. מסבירים לחבר'ה תוך כדי תפילה מה אמורים לעשות בכל שלב כדי שירגישו חלק. מכינים בנים לבר מצוות. ואם הם לא מגיעים יותר לבית הכנסת, אז בכל שנה ביום ההולדת מזמינים אותם לבוא ולקרוא את הפרשה שלהם. אנחנו בעיקר שמים דגש על הדור הצעיר".
למה זה כל כך חשוב לך?
"לצערי בהולנד היהדות נעלמת. יש יותר מ‑60 אחוזי התבוללות. זה קשה. אם לא נדאג לדור הצעיר – היהדות הזאת חלילה תיעלם. החיבור ליהדות חלש. יש כאן כאלה שאפילו לא יודעים למנות את חמשת חומשי התורה. לא מכירים את הבסיס. והם חייבים את החיבור הזה לקהילה היהודית ולבית הכנסת למען העתיד של כולנו. זה קריטי".
עם כל הכבוד לשבת העולמית מדובר בסך הכול בשבת אחת, האם ככה ניתן לחולל שינוי?
הרבנית דינה וולף, רעיית אב"ד אמסטרדם, מהנהנת בראשה. "שבת כזאת בהחלט מזרימה דם לקהילה. מדובר בזריקת עידוד לכולם. תסתכלי סביבך ותראי איזה מחזה נהדר", היא פונה אליי תוך כדי סעודת ליל שבת. "יהודים מכול הסוגים מתכנסים להם יחד בהרמוניה, שהיא די נדירה. מה זה בעצם אומר לנו? שאנחנו חלק ממשהו גדול. כולנו אחים. המשתתפים בשבת הזאת חווים שבת מיוחדת מאוד. לחלק מהם זאת הפעם הראשונה שהם בכלל רואים דבר כזה. אז מה עכשיו? איך לוקחים את זה לשאר ימות השנה? זאת שאלה חשובה, אבל חשוב לציין שהקהילה כמסגרת יהודית מבינה את גודל האחריות המונחת על כתפיה ומשתדלת להיות נוכחת בחיים של החברים, לא רק בשבת אחת פעם בשנה אלא בכל ימות השנה, בימי שמחה וגם בשעת צער".
במוצאי השבת במהלך טקס ההבדלה החגיגי מתחילות להגיע הבשורות הקשות מהקהילה היהודית בפיטסבורג שבארצות הברית. ניכר שאנשים כואבים את הרצח הנורא. אנשים מזילים דמעה, סופקים כפיים. "כאן בהולנד אנחנו לא חוששים", לוחשת לי אישה צעירה. "אבל אנטישמיות היא מגפה בכל העולם ולכן אנחנו דואגים לאבטח את עצמנו". ואכן, מידי שבת חיילים הולנדים שומרים בפתח בתי הכנסיות במהלך התפילות. גם לאורך השבת הנוכחית אובטחו האירועים של הקהילה היהודית. מאבטחים צעירים נצבו בפתחי האולמות ובחנו את הנכנסים והיוצאים בקפידה.
ובמוצאי השבת על הבמה מנגנת התזמורת. מנחה הערב עולה לבמה ומבקש להתייחד לכמה רגעים עם זכר הנרצחים. השיר המתנגן ברקע, "אחינו כל בית ישראל", מקבל כאן באמסטרדם משנה תוקף.