אני חושבת שאחד הדברים הכי נפלאים שאפשר לעשות בעולם זה להתחדש. הרבה פעמים המציאות מושכת אותנו כלפי מטה, לכבדות, לעייפות, להרגשה שהכול כל כך קשה ומתיש. כנגד זה קיים הכוח להתחדש, להתחיל מהתחלה, לעשות משהו שעדיין לא עשינו, למצוא את עצמנו במקום חדש לחלוטין. לנסוע לטיול במקום אחר, להכין מתכון שאפילו לא ידענו שקיים, או פשוט להתחיל שנה חדשה, עם כל התקוות והתפילות שהיא מביאה איתה.
לכן שמחתי כל כך כשקיבלתי הצעת עבודה שדרשה ממני לעשות משהו שעד היום לא עשיתי. למרות שאני די מתקרבת לגיל שישים, אני לא מרגישה את מה שחשבתי שארגיש בגיל הזה. מבחינתי אני עדיין מתחילה את החיים, לפחות מבחינות מסוימות. ומכיוון שאני מאמינה שכוח ההתחדשות שומר עלינו צעירים ורעננים ומלאי עשייה, הסכמתי לקבל על עצמי את התפקיד, והחל משבוע שעבר אני מורה בתיכון לכיתה י"ב במגמת בישול.
לראשונה בחיי מצאתי את עצמי עומדת ליד הלוח, בכיתה אמיתית שנמצאת בתוך בית ספר אמיתי, מול חבורה של בנות מתוקות, כשאני בתפקיד המורה! ממש מוזר. אומנם מורה לבישול, כן? זה עדיין קצת קשור אליי איכשהו, ובכל אופן כשכל הילדות קראו לי "המורה, המורה" ואני זאת שהייתה צריכה לנהל את כל המהלך של היום הזה – חוויתי לרגע תחושה חוץ־גופית כזאת, כמו שקורה ברגעים מוזרים במיוחד, שאתה מסתכל על עצמך מבחוץ וקצת מתפלא על מה שקורה כאן.
משמעת? הצחקתם אותי
אך כמו שאמרתי, אני אוהבת להתחדש. גם במתכונים, גם בבגדים, גם בחומרי גלם מרתקים – וגם בעבודה. משמיים זכיתי לאורך השנים לעשות עבודה שמאפשרת לי בכל פעם למצוא את עצמי במחוז שונה ומעניין, והפעם זו באמת סיטואציה חדשה ושונה מאוד. העבודה עם הבנות הייתה מאתגרת מצד אחד – כי אני זו שצריכה לענות על כל השאלות, לדעת לנווט את כל המהלכים ובעיקר לגרום להן בסוף השנה לעבור בחינת בגרות בתחום הקולינריה. מלחיץ. מצד שני, יצאתי משם עם חיוך גדול על הפנים, עם תחושה של שליחות והנאה שלא הרגשתי המון זמן. כל כך נפלא להעביר את הידע הלאה, להשתמש בו כדי להעשיר ולשמח אחרים.
וכן, הייתי צריכה גם קצת להשליט משמעת, שזה בכלל זר לי מאוד. אבל אולי בגלל שאני לא מורה מתחילה בת עשרים זה פשוט הצחיק אותי, ואולי בגלל שלא נבהלתי – גם הבנות שהרגישו צורך לבדוק את הגבול איתי, הבינו מהר מאוד שעדיף בעצם לשתף פעולה וליהנות. אז נהנינו ממש! עשינו שיעור היכרות, חגיגה במטבח, בישלנו יחד בשיא המרץ וההנאה והכנו מנות נפלאות.
חזרתי הביתה בהרגשה שההחלטה להתחיל ללמד הייתה הכי נכונה בשבילי, מתוך תקווה שגם בהמשך אזכה להמשיך לחייך.
עוף ביין לבן, לימון ועשבי תיבול
אחת מהמנות שהכנו בשיעור, מסוג המתכונים שבהם אין קשר בין קלות ההכנה לטעם המופלא. העוף הזה ממלא את הבית בריח חלומי, הוא עשיר בטעמים והשילוב בין היין, הלימון ועשבי התיבול פשוט מושלם. הכי כיף להכין בתבנית הגשה יפה ולהביא אותה לשולחן.
דרגת קושי:
קלה
זמן אפייה:
שעה ורבע
8-6 מנות
6 כרעיים עוף או עוף מחולק
כוס וחצי יין לבן חצי יבש או יבש
6 שיני שום חצויות
4 כפות שמן זית
כף דבש או סילאן
4 כפות עשבי תיבול (פטרוזיליה, כוסברה, שמיר, טימין, בזיליקום – כמה יחד או רק אחד, לפי מה שיש)
מלח ופלפל
לימון אחד פרוס לפרוסות עגולות (אפשר בלי הקליפה הצהובה אם רוצים)
מחממים תנור לחום של 190 מעלות. מניחים את חתיכות העוף בתבנית בינונית זו ליד זו, ומסדרים ביניהן את השום החצוי. מתבלים את העוף במלח ופלפל ויוצקים עליו באופן אחיד את הדבש או הסילאן. מפזרים את עשבי התיבול הקצוצים ויוצקים על הכול את היין הלבן ושמן הזית. עוטפים בנייר כסף ומכניסים לתנור לשעה. מסירים את נייר הכסף, מפזרים את פרוסות הלימון ומחזירים לתנור להזהבה של כ־15 דקות, עד שכל חלקי העוף מזהיבים היטב. מגישים עם הרוטב הנפלא שבתבנית.
לתגובות:
***
