תוכנית המלגות השאפתנית של קרן 'אחד לאחד' יצאה לדרך עם 30 אברכים מ-30 ישיבות, שיקבלו מלגות מיוחדות במטרה לייצר את ההנהגה התורנית של הציבור הדתי-לאומי בדור הבא. בכנס השנתי שנערך ביוזמת בית הרב קוק, מספר הרב יצחק נריה כי פרט לכסף יש חשיבות בתמיכה הציבורית
עם פתיחת שנת הלימודים בישיבות יצאה לדרך, בשלב זה באופן חלקי, תוכנית המלגות של קרן 'אחד לאחד'. הקרן, שבראשה עומד הרב יצחק נריה, הציבה לעצמה יעד שאפתני: ליצור שינוי במעמדם של לומדי התורה המתעתדים להיות חלק מההנהגה התורנית של הציבור הדתי בדור הבא. כאמור, בשלב זה יצאה התוכנית לדרך באופן חלקי. 30 מלגות בגובה של 3,000 שקלים בחודש יחולקו לאברכים ב‑30 ישיבות עוד לפני יום הכיפורים בעבור חודש אלול, אברך אחד בכל ישיבה. מלאכת הצעת המועמדים לקבלת המלגות הוטלה על ראשי הישיבות השונים, שנדרשו לבחור אברך אחד שיקבל את מלגת הקרן, בנוסף למלגה שהוא מקבל מהישיבה. אחרי שהאברכים יקבלו שלוש מלגות הם ייפגשו עם ראשי הקרן, ובהמשך מתכננים בקרן לבנות קריטריונים אחידים לקבלת המלגה, במקביל להרחבת המפעל.
בשיחה עם 'בשבע' מספר הרב נריה כי הבחירה ב‑30 הישיבות נעשתה באמצעות שקלול הן של גודל הישיבה והן של מספר האברכים הבוגרים שלומדים בישיבה. הכוונה הייתה לכסות בשלב הראשון כל ישיבה וכולל משמעותיים. חריג מסוים לכלל הזה היה במקום שבו תורמים משמעותיים מאוד ביקשו להכניס ישיבה ספציפית לרשימה. "הפנייה שלנו לישיבות גררה תגובות מרגשות. שמחה עצומה, תחושה של משהו היסטורי. חלק מראשי הישיבות הביעו תקווה שזה יוביל לבניית קומה גבוהה יותר. באחת הישיבות הוסיפו על התנאים שאנחנו מציבים למלגה תנאים נוספים משלהם. עד היום קיבלנו עשרה שמות מתוך ה‑30, אבל כל הישיבות אישרו שיעבירו את השמות עד יום שני הבא. אין ישיבות שסירבו להשתתף במיזם. ישיבות שלא נכללו במיזם צלצלו ושאלו מתי יגיע תורן. כאשר נאסוף עוד תרומות ויותר תקציב, נרחיב את המיזם לעוד ישיבות".
מסירת ההכרעה לראשי הישיבות לא מעמידה אותם במצב בעייתי?
"זו שאלה קשה. מצד אחד אין מי שמכיר טוב יותר את האברכים מראשי הישיבות. מצד שני ראשי הישיבה אוהבים את התלמידים ולא תמיד אובייקטיביים. ראש ישיבה אחד סיפר לי שהוא רוצה לצום לפני שהוא נותן את השם. המטרה שלנו היא להגיע בסוף התהליך ל‑500 אברכים מקבלי מלגה, ואז כאשר מדובר יהיה בכמה אברכים בכל ישיבה זה יהיה יותר מאוזן. כשנגיע לשם נוכל גם להתאים את המלגות לגודל קבוצות האברכים ולאיכותם. אנחנו נותנים כרגע את מלוא האמון בראשי הישיבות, אבל השאיפה היא בהמשך לגבש קריטריונים. עם זאת, אנחנו לא מכחישים את הקושי הפנים-ישיבתי שנוצר בשלב הנוכחי. אני מודע מאוד לקושי וחווה גם אצלי בישיבה את הקושי בשאלה במי לבחור".
תמיכה כספית היא הדרך לגדל תלמידי חכמים?
"בעיניי יש שתי בעיות, יש בעיה של הערכה חברתית ויש בעיה של כסף, והן קשורות זו בזו. כאשר הורים יודעים שהציבור תומך בזה, הם יעריכו את זה. לכן אנחנו רוצים שזה יהיה משהו ציבורי. אברך שמקבל את המלגה זו לא רק תמיכה כספית, זו תעודת כבוד לו ולמשפחתו, תעודת כבוד למוסד הזה שנקרא אברך. מתוך הסכום שאספנו כחצי מגיע מתורמים קטנים, וחצי מתורמים גדולים ומשמעותיים שנתנו סכומים גדולים מתוך אמונה ברעיון. יש אפילו אברכים בישיבות שנתנו ח"י שקלים לחודש. אני ראיתי איך אורו עיניו של אברך שנמסרה לו ההודעה. הוא יודע שהוא יכול להקדיש זמן ללימוד. זה נכון שכסף זה לא הכול, ולכן חשובה באמת ההערכה הציבורית, אבל הדברים קשורים זה בזה. החלום שלי הוא שכמו שאמא מתגאה בזה שהבן שלה הוא רופא או מג"ד, אמא תתגאה בכך שהבן שלה הוא אחד מה‑500 הללו. זו אולי אמירה מרחיקת לכת, אבל אחד התורמים אמר לנו שהוא מאמין שאחרי הקמת ישיבות ההסדר, זה הפרויקט הדתי-לאומי החשוב ביותר שקם".
מהן הדרישות של הקרן ממקבלי המלגות?
"יש מערכת דרישות והתחייבות הדדיות בין הקרן, הישיבה והאברך מקבל המלגה. ההתחייבות היא להיקף שעות לימוד רחב מהמקובל, לאופק לימודים עתידי בישיבה, וכן להתמסרות מלאה ללימוד בלי עבודות מהצד. ההתחייבות להישאר בין שלוש לחמש שנים בישיבה, לפי פרמטרים מסוימים. יש ישיבות לא מעטות שבהן ההתחייבות הזאת היא עצמה יוצרת סינון גדול. יש לא מעט חבר'ה מוכשרים מאוד, אך פניהם אל האקדמיה בטווח השנים הקרוב וממילא התוכנית של הקרן לא רלוונטית בעבורם".
איך מתגאים בבן רב
סוגיית הצמחתם של תלמידי החכמים בציבור הדתי-לאומי עמדה גם במרכזו של פאנל שהתקיים אתמול (רביעי) במסגרת כנס "מעלין בקודש – הכנס העיוני השנתי ה‑2 במשנת הראי"ה קוק זצ"ל", אשר נערך ביוזמת בית הרב קוק ובהשתתפות העיתון 'בשבע'.
הרב שלמה לוי, ראש ישיבת ההסדר בראשון לציון, שהנחה את המושב, ציין כי לא מדובר בנושא פשוט בימים אלו: "צריך לחדד את החשיבות של לימוד התורה בציבור. נוצרה התמודדות ציבורית סביב עצם החשיבות הציבורית של לימוד התורה".
הרב יהושע ויצמן, ראש ישיבת ההסדר במעלות, הציג הסתכלות על הסוגיה של הצמחת גדולי תורה מנקודת המבט של תורת הראי"ה קוק זצ"ל: "יש אינספור מקומות שבהם הרב קוק מבהיר כי גדולי תורה צריכים להיות אמונים על נשמת התורה. גם בתורה יש גופים של התורה ויש נשמת התורה, שזה כל החלק הפנימי של התורה. הרב קוק מציין כי גדולי הכישרון הלכו לצד המעשי שבתורה ואת הצד של פנימיות התורה עזבו לגמרי, ולגס רוח ומשוגע נחשב מי שתובע עניין זה מגדולי האומה. הרב קוק קובע שצריך לחשוב מחדש על כל ההתייחסות שלנו לפנימיותה של התורה. הדברים של הרב קוק מאוד חריפים. לא שייך לדבר על הגדלת תורה וגדולי תורה בלי שמכוונים לחלק הנסתר שבתורה".
הרב אביחי קצין, רב קהילה ברעננה, התייחס אף הוא בהרחבה לאתגר: "עולם התורה הציוני-דתי היום ולפני ארבעים שנה זה דבר שבכלל אי אפשר להשוות. אנחנו הרבה פעמים לא יודעים להביט אחורה ולראות כמה צעדים קדימה כבר צעדנו. השאלה היא לאן אנחנו רואים את הציבור שלנו מתקדם מבחינת יחסו ללימוד תורה, להצמחת תלמידי חכמים ולהצמחת גדולי תורה. על השאלה הזאת צריך לענות איש מדע. צריך לראות כמה היה לפני עשר שנים וכמה יש היום. זו קודם כול שאלה של הכרת המציאות. צריך לראות כמה אנשים מתכננים את עתידם בתורה וכמה באמת יגדלו להיות גדולי תורה".
"ציונות דתית היא מורכבות", הסביר הרב קצין, "הציבור שלנו בכוונת מכוון חי בעולם מורכב. בכל ישיבות ההסדר יש מסר כפול באופן מובנה. אתה לא יכול להגיד לתלמידים 'אל תלך לאקדמיה' כשאתה יודע ש‑85 אחוזים ילכו לאקדמיה. אתה לא יכול לתת להם הרגשה שהם בדיעבד. מצד שני אתה רוצה שאנשים יקדישו את ימיהם לתורה. בשנים האחרונות חלו תהליכים שהשפיעו בין היתר גם על ההילה הציבורית, איך הציבור מסתכל על אברך בהר המור ואיך על קצין בסיירת. האווירה הציבורית המכיניסטית יצרה דגם שאנחנו שמחים עליו, אבל זה בא על חשבון משהו, והשאלה איך אנחנו יוצרים דימוי ציבורי שבו ההורים גאים בבן רב. צריך להבין שיש לנו אתגרים בשני התחומים, הן בתחום לימוד התורה המקצועי והן בתחום התורה בחיי המעשה, ולכן השאלה איך בונים את הקאדר של תלמידי החכמים של הדור הבא היא שאלה גדולה".
בהמשך דבריו ציין הרב קצין כי הצמחת גדולי תורה היא משימה מורכבת מאוד דווקא בציבור הדתי-לאומי. "זה לא פשוט להיות גדול בתורה בציבור שלנו. לא בגלל שהוא לא יכול להגיע לרמה הנדרשת. מה שקוראים היום 'גדוילים' זה מושג שנובע מקבלת הציבור. החיבור בין רב לתלמיד בא מלמטה. לא הרב בוחר את הקהילה, אלא הקהילה את הרב. בציבור שלנו זה מסובך מכל מיני סיבות. קודם כול 'גדול' הוא מישהו שיגיד לנו מה לעשות, אבל מי יגיד לנו מה לעשות? אנחנו גם ציבור מפוצל. הגדול של הליברלים הוא לא הגדול של השמרנים ולהפך. הפופולריות גם אצל תלמידי החכמים לא בהכרח נובעת מגדלות בתורה אלא ממקומות אחרים לגמרי. היא נובעת אפילו מדברים כמו הנוכחות באינטרנט ובפייסבוק".
בסיכום הדברים טען הרב קצין שאי אפשר לסמוך על כך שגדולי התורה יצמחו מאליהם. "הנושא הזה צריך להיות על סדר היום, ולהיות דבר שדוחפים אליו. קחו למשל הקמת מוסד כמו 'ארץ חמדה'. תראו מה זה עשה לציבור שלנו שהצמיח דיינים ותלמידי חכמים. קמח ותורה ירדו שלובים אבל זה לא רק קמח, אלו הרבה תהליכים שצריך לעבור ולכן אני מברך כמובן גם על היוזמה של הרב יצחק נריה".