מתוך 116 מיליארד השקלים שכוללת התוכנית הרב שנתית להשקעה בתשתיות בישראל, בקושי אחוז וחצי יגיע לתחומי יהודה ושומרון. ממשלת הימין אוהבת לשחרר הצהרות, אבל מגמגמת כשמגיע הזמן ליישם אותן, כפי שגם מרגישים על גבם תושבי דרום תל אביב
"לא ידעתי". זו התשובה הכי טובה שמצאו לפחות שני שרים בממשלה, כשגילו שעות ספורות לפני ההצבעה, שהתוכנית הרב-שנתית להשקעה בתשתיות בישראל כוללת אחוז אחד בקושי של השקעות מעבר לקו הירוק. מדובר בתוכנית שאי אפשר לומר שהיא בלתי משמעותית. בארבע השנים הקרובות מתכוונת המדינה להשקיע לא פחות מ-116 מיליארד שקל בשדרוג ופיתוח תשתיות ברחבי הארץ, כך התהדרו יוזמי התוכנית. מדובר בהשקעות בתחומי תחבורה, אנרגיה ועוד. על פי קריאה מעמיקה של החוברת המציגה את התוכנית, הבטחות הממשלה לפעול ולהגדיל את ההשקעה ביו"ש נותרו בעיקר בדיבור. גם אחרי לחצים והתערבויות בבוקר הצגת התוכנית, אחוז ההשקעה ביו"ש הגיע אולי למעט יותר מאחוז וחצי. אולי.
איך בהכנת תוכניות במיליארדי שקלים נעלם משר התחבורה ישראל כץ ומאנשיו נתון כמו חוסר השקעה ביו"ש? איך זה קרה לשר יובל שטייניץ ואנשיו? איך שרים אחרים, שראו את התוכניות בדרך להרכבת המסמך שיוזמיו כה גאים בו, לא שמו לב לנקודה הזו, כשרוממות הסיוע למתיישבים בגרונם חדשות לבקרים? לא ברור. מה שכן ברור הוא ש"לא ידעתי" היא לא תשובה קבילה מפיו של שר ממונה או של פקידים בכירים במשרדו. התוכנית הזו לא גובשה בן לילה. זה מסמך שעובדים עליו חודשים ארוכים. עובדה שידעו לומר כי למעלה מ-50 אחוזים מהתקציב הענק יושקעו בפיתוח הרכבת הקלה בירושלים ובתל אביב. עובדה שקרוב ל-60 אחוזים מהתקציבים יושקעו בתל אביב וסביבותיה. לכך השרים ידעו לדאוג.
נכון, היה גם תיקון ששיקף הישג לראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, שהפעיל באותו בוקר את כל מנופי הלחץ הפנים-ליכודיים שלו. גם שדולת א"י בכנסת התערבה בנושא ושלחה מכתב חריף שפעל את פעולתו. המאמץ הביא לשאלות ותהיות בישיבת שרי הליכוד, וביניהם גם אותו שר תחבורה, שרק לפני שמונה חודשים סיפר בכל מקום על תוכנית הענק שלו להשקעה בתשתיות ביו"ש. כעת הוא דרש מראש הממשלה לתת משהו גם למתיישבים, למרות שסביר להניח שהיה יכול להשפיע על הנושא מראש, לאור הבטחותיו המרובות.
בסופו של דבר קיבל ציבור המתיישבים הקצאה של 600 מיליון שקלים לתוכנית לבניית כבישים עוקפים, שמצטרפים – בלי שום קשר לתוכנית שהוצגה בממשלה – להישג נוסף של יוסי דגן: הבטחה מיו"ר חברת החשמל לקידום תוכניות פיתוח לשיפור והתאמת רשת החשמל לגידול הצפוי באוכלוסייה ביו"ש.
ועדיין, כשמסתכלים על התמונה הכללית, זה ממש לעג לרש, מיוחד בממשלה הנוכחית. השאלה המרכזית העולה מן הסיפור הזה היא האם הממשלה באמת דואגת להתפתחות ההתיישבות ביהודה ושומרון, או רק לשימור המצב הקיים. ההתנהלות לגבי תוכנית התשתיות עלולה לרמוז שהאפשרות השנייה היא הנכונה. לא מספיק לאשר האצת עבודות ביישוב עמיחי למפוני עמונה כי זה בכותרות, או לגרור רגליים ולזרוק עצמות למתיישבים בוועדת התכנון העליונה. תשאלו את תושבי בית אל שזוכים מדי פעם להבטחה חוזרת ונשנית לבנות את 300 הבתים שהובטחו אי אז, בהעתקת שכונת האולפנה. נתניהו הבטיח שבישיבה הקרובה התוכנית תצא סוף סוף לדרך. ללמדך שבממשלה הנוכחית המתיישבים נמצאים בסוף התור – בין אם מדובר בתוכניות בנייה ובין אם מדובר בהשקעה בתשתיות.
לא סיורים, חקיקה
פסיקת בג"ץ בנושא המסתננים עוררה גל מחאה בקרב אנשים שנעזבו לאנחות גם הם – תושבי דרום תל אביב, ולא רק אצלם. סוגיית המסתננים היא מכה שמגיעה למקומות רבים אחרים, מהצפון ועד לדרום. הפופוליזם חוגג גם כאן: ההצהרות, התוכניות, הביקור הרשמי והמתוקשר של ראש הממשלה, ולבסוף הביקור הסמוי שנתניהו ודרעי ערכו ימים ספורים לאחר מכן. כל הדברים הללו הן כותרות מאוד יפות, בזמן שבשטח הסיפור של המסתננים כואב. בדרום תל אביב יש יהודים שאין להם אפשרות לעבור דירה, ולחלקם גם אין חפץ בכך. זה הבית שלהם, והשתלטו להם על הבית. הם חווים פחד אמיתי, לא תיאורטי אלא כזה שמגיע מניסיון מר.
סיורים של בכירים לא ישנו דבר. מאמצי החקיקה אולי כן. בג"ץ פוסל שוב ושוב את חוק המסתננים למרות שישראל כבר מצאה פתרונות לגירושם, ומצאה מדינות שמוכנות לקלוט אותם. הומניטריה? זכויות אדם? מי שבאו לפה כדי להרוויח יותר, מהגרי עבודה בלתי חוקיים, לא צריכים להישאר פה. אם היה מדובר בעובדים מכל מדינה אחרת, הם היו מגורשים במהירות. כשרשויות האכיפה רוצות לפעול, הכול נעשה במהירות. הפלפולים סביב גירוש מרצון או לא מרצון של שוהים בלתי חוקיים שממררים את חיי שכניהם היהודים, היא בעיה של כולנו, גם אם אנחנו לא גרים לצידם. הנושא הרי יֵרד מהכותרות אחרי שהשרים ימצו את סחיטת הלימון התקשורתי – עד הפיצוץ הבא. החוק שיגובש יצטרך לעמוד שוב במבחן בג"ץ.
שלא יובן אחרת, יש מקום להעריך את המאמצים הכנים של השרים דרעי ושקד ושל ראש הממשלה נתניהו, אבל דרושה כאן התנהלות שונה. אפשר להשתמש בכל הקלישאות החבוטות. "עניי עירך קודמים", אמר לי חבר שמתגורר בשכונת שפירא, וחבר אחר – שזכויות אדם הן נר לרגליו – כאילו ענה לו בשיחה אחרת: "ישראל רחמנים בני רחמנים". אז לשתי הקלישאות אוסיף אחת משלי, או ליתר דיוק ממדרש תנחומא, שצריכה לעמוד לנגד עיניהם של כל העוסקים בסוגיית המסתננים בישראל: "כל שנעשה רחמן על האכזרים, לסוף נעשה אכזר על רחמנים". חוק, אכיפה, כל מה שצריך כדי לתקן את הטעות המקורית שנעשתה כשהתאפשר לאותם מסתננים להגיע בהמוניהם.
הכדור במגרש של החרדים
סוגיית השבת הולכת ומסתעפת. הסיפור של משחקי הכדורגל בשבת עומד בפני הכרעה. על פי המסתמן, היא תהיה כזו שתקפיא את המצב הקיים, כך שלא בדיעבד, אלא לכתחילה ישחקו בליגה הבכירה בשבתות.
ההנחה הרווחת היא שהוועדה המאשרת עבודות בשבת, נמצאת בדרכה לאשר עבודה בשבתות בענף הכדורגל. במקביל היא תמעיט עוד יותר את אישורי עבודות התשתית ברכבת, כדי לרצות את המפלגות החרדיות שמאיימות כבר זמן מה במשבר בנושא, ואף החליטו לכנס את מועצות גדולי התורה שלהן כדי לקבל החלטות כיצד להמשיך את המאבק.
אלא שהפעם האצבע המאשימה מופנית כמעט באופן בלעדי למפלגות החרדיות. בבית היהודי מי שמובילים את המאבק בנושא הכדורגל בשבת הם השר אורי אריאל וח"כ בצלאל סמוטריץ'. השר אריאל קרא למחוקקים החרדים לצאת "לפעולת חירום משותפת, המבהירה כי השבת במרחב הציבורי היא ערך יהודי ראשון במעלה, ויש לדחות מפניו את חילולי השבת בכל התחומים". סמוטריץ' שלח מכתב לראש הממשלה ובו הוא מוחה על הדיל המדובר – רכבת תמורת כדורגל.
ראשי המפלגות החרדיות מוצאים עצמם בין הפטיש לסדן. הם רוצים למנוע את חילול השבת בעבודות הרכבת ונאבקים על כך כבר תקופה ארוכה, אבל סיפור הכדורגל הוא בעוכריהם. השר אריה דרעי אמר השבוע כי המאבק נמשך, אבל לא תמיד נוחלים ניצחונות. "בחיים שאנחנו חיים היום אין שום אפשרות בכפייה או בחקיקה להכריח מישהו לשמור שבת. אנחנו מחויבים לשמור על הצביון היהודי של המדינה. השאלה היא איפה אתה שם יד על הסכר".
אבל דרעי סופג על דברים מעין אלו ביקורת מבית. רבה של העיר באר שבע, הרב יהודה דרעי, התייחס באופן ספציפי לנושא הכדורגל: "אסור שהרבנות תשתוק על זה. אנחנו יכולים לקנות את עולמנו בשעה אחת אם נצליח למנוע את זה". הוא הוסיף כי "עבודות הרכבת ופתיחת המרכולים בשבת זה אפילו לא טיפה מן הים לעומת חילול השבת ההמוני בכדורגל. אין במדינת ישראל חילול שבת בריש גלי כמו בזה. במשמרת של הנציגים החרדים הולכים לשנות את החוק ולהכשיר שהמקצוע יהיה מותר בשבת. זו תהיה בכייה לדורות. אף יהודי לא יסלח לעצמו שהוא בחר בנציגים שלנו", אמר, וסיים בהצהרה חריפה: "אין מקום לנציג חרדי בממשלה שבה יעבור היתר כזה".
הפעם המפלגות החרדיות לא יוכלו להתחמק. ש"ס ויהדות התורה גדולות מהבית היהודי. כוחן בממשלה גדול, ויש להן כוח משמעותי מאוד בקואליציה. את תווית הכדורגל לא יוכלו להדביק למישהו אחר. שעון החול יכריח לקבל החלטה לכל המאוחר ביום ראשון הקרוב, כי יש צורך להגיש תגובה מטעם המדינה לבג"ץ של 'התנועה למדינה יהודית' הדורשת להפסיק את משחקי הכדורגל בשבת. הפעם המפלגות החרדיות משחקות על סכום אפס. ההרגשה היא שבמפלגות החרדיות יודעים מה תהיה התוצאה, אלא אם בג"ץ יפתיע, וכל אחד מנסה להתרחק כדי שהרבב לא ידבק בו. ברמה הפוליטית, נתניהו סינדל היטב את החרדים, שיצטרכו לבחור בחלופה הפחות גרועה מבחינתם – אבל יהיו רשומים על אישור חילול שבת, כזה או אחר.
במשחק הפוליטי הפנימי תמיד מזוהים ראשי הציבור הדתי-לאומי, 'המזרוחניקים' בפי החרדים, כמי שלא נאבקים עד הסוף בנושאי דת. בממשלה הנוכחית, כשאריאל וסמוטריץ' מזנבים בהם ועוקפים אותם מימין בנושאי דת ומדינה, הכל נראה אחרת.
לתגובות: nitsan@besheva.co.il