39. נשוי לרבקה ואב לתשעה. תושב חרשה. מנכ"ל תנועת 'רגבים'
התחלה: לפני 39 שנים. שני מתוך 11 אחים ואחיות. נולד במבשרת. בגיל חצי שנה עברה משפחתו לקריית ארבע ומשם לימית. אחרי הנסיגה מסיני קבעה המשפחה את ביתה ביישוב החדש עצמונה שבגוש קטיף.
אבא שמעון: בן 64. "איש יקר. מחלוצי ההתיישבות בגוש קטיף. מתמיד וחרוץ. תלמיד חכם אמיתי בלי התואר הרשמי 'רב'. מתרחק ממחלוקות כמו מאש. לא משנה כמה יהיה עסוק, את הבוקר הוא מתחיל בלימוד".
אמא טובה: בת 63. "כשמה כן היא, טובה מאוד. אמא רגישה ומסורה למשפחה. משקיעה בנו בלי גבול".
קיבוץ גלויות: בן לאב קוצ'יני ואם אשכנזייה. "הם לקחו את הטוב והיפה מכל עדה". גדל בבית שהחסד הוא חלק מרכזי ממנו. גם כיום, כשהוריו בגמלאות, הם מנצלים את הזמן הפנוי לעשיית חסד. מדי שבוע הם טורחים על הכנת אוכל לשבת לעשרות קשישים בבאר שבע. "הם משקיעים בזה הרבה מזמנם, ממרצם ומכספם".
משהו גדול: לגוש קטיף הגיע עם משפחתו בשנים הראשונות. "מחול וחול האזור הפך למקום חי ופורח. כילד אתה לא מודע לתהליך הצמיחה שאתה חי בתוכו אבל איכשהו מרגיש שאתה חלק ממשהו גדול".
מטלטל: ואז הגיעו השנים הקשות ותושבי הגוש חוו פיגועים רבים. "כילד שגדל בגוש נחרתו אצלי בתודעה כמה וכמה פיגועים. הם טלטלו את כל הגוש וכילד הוציאו אותי משיווי משקל".
ישל"צ: עד כיתה ח' למד בתלמוד תורה 'עצמונה'. בהמשך פנה לישיבה לצעירים בירושלים. "תקופה משמעותית מאד בחיים שלי. שם עוצבה האישיות, נטעה בי יראת שמיים וזכיתי לחברים טובים".
מרכז הרב: עם סיום התיכון פנה לישיבת מרכז הרב. "בסוף השנה הזאת היה הפילוג הידוע בישיבה. בשבילי זה היה כואב ומאכזב נורא". בעקבות כך, עבר לישיבת קדומים לשנה. לשיעור ג' שב לספסלי מרכז.
רוצה לעשות: לאחר מספר חודשים בישיבה חש רצון עז להקדיש מזמנו גם לעשייה לאומית. כך היה שותף בהקמת הישוב חרשה יחד עם חברים נוספים, "וביניהם, חברי ושותפי לדרך בצלאל סמוטריץ'".
שממה: "המקום היה אז שומם. היו שתי מכולות שהמועצה הניחה וזהו. הגעתי לשם, הסתכלתי מסביב ואמרתי: 'זה ה-מקום'. ביום שישי, ו' טבת תשנ"ט 99', עלינו לקרקע".
עולים: "הבאתי כמה חברים מהישיבה ועשינו שם שבת. היה לנו מיכל מים וגנרטור. בלילות היינו ישנים במקום ובימים נסענו לישיבה ללמוד". ומאז הוא שם. חצי שנה אחר כך בגיל 21 נישא לרבקה.
החצי השני: רבקה (37), לבית משפחת בן שחר מהרובע היהודי. במשך שנים שימשה מזכירת היישוב וכיום עמלה על הסבת מקצוע להייטק. "אשתי צנועה, יראת שמיים, מוכשרת מאד, חכמה ויצירתית".
הנחת: תשעה ילדים, טפו טפו. הבן הבכור מתניה (16), אחריו, אברהם-יצחק (14), אמונה (13), אלישיב (11), תהילה (9), ברכה (7), נחלה (5), משה (3) ואריאל הקטן בן שנה וחצי.
חרשה: כזוג צעיר גרו בקראוון בחרשה. בהמשך בנו את בית הקבע במקום. "מהחתונה ועד היום ובעזרת השם גם בהמשך, אנחנו כאן". לאחר לידת בנו הבכור התגייס במסגרת 'הסדר מרכז'.
הגירוש: בתקופת הגירוש מהגוש עבר עם משפחתו לכפר דרום. "כל המשפחה שלי הייתה שם. גרנו באוהלים כמה שבועות". מיום הגירוש זוכר בעיקר כאב חד שמפלח את ליבו. "חודשים אחר כך היה לי קשה לתפקד".
פיגוע ירי: בשנת תשס"ד נפגע ברגל בפיגוע ירי ליד עפרה. "הייתי בדרכי לחרשה ונורו עליי יריות ממארב. ניצלתי בנס גדול ונפגעתי רק מכדור אחד בכף הרגל. אירוע מכונן בכל המובנים".
מזכיר היישוב: במשך כשבע שנים שימש מזכיר הישוב חרשה. משם פנה לתפקיד עוזרו של ראש מועצת בנימין אבי רואה במשרה חלקית למעלה משמונה שנים. בין עיסוקיו פינה זמן גם ללימודי תואר ראשון במדעי המדינה ותקשורת.
העת לפעול: "הגירוש מהגוש והריסת הבתים בעמונה הובילו לתובנה שחייבים להיכנס למגרש הזה. עוד בית ועוד עז זה חשוב אבל לא מספיק". כאשר הוגשה עתירה של שלום עכשיו להרס בתים בחרשה החליט בעצה אחת עם בצלאל סמוטריץ' כי הגיעה העת לפעול. "אמרנו: בוא נעשה אותו דבר כמוהם – אבל הפוך".
אבל הפוך: הם הגישו עתירות בנוגע לבניה לא חוקית בכפר הצמוד לחרשה. עו"ד דורון ניר-צבי נרתם למשימה. "לקחנו את העתירה של שלום עכשיו. עשינו העתק הדבק ושינינו את הפרטים הרלוונטיים. תגובת הפרקליטות הייתה בדיוק כפי שציפינו".
התגובה: "הם טענו שיש לדחות את העתירות כי כל המטרה שלנו להראות תמונת ראי לבניה הבלתי חוקית באוכלוסייה הערבית מול היהודית ולמדינה יש סדרי עדיפויות משלה". העתירות אכן נדחו.
תנועה חדשה: משם התגבשה ההחלטה לפעול לשינוי המצב בשטח. "והקמנו את רגבים כדי לשמור על אדמות הלאום ונכסי הטבע של מדינת ישראל, ולפעול באמצעים משפטיים ופרלמנטרים ואחרים כנגד הבניה הבלתי חוקית".
הפעילות: העמותה מפעילה רכזי שטח העוקבים אחרי בניה בלתי חוקית של ערבים בנגב, בצפון הארץ וביהודה ושומרון. עם המידע שבידם הם פונים לערכאות משפטיות ולגורמי אכיפה ממשלתיים.
חוק ההסדרה: לתנועה הצלחות רבות בשטח, ביניהן הוא מציין את חוק ההסדרה. "במקור זאת יוזמה של רגבים שהתחילה בתקופת מגרון ועלתה שוב לאחרונה כשבצלאל בכנסת. היינו קטליזטור לחוק וגם קידמנו את תהליך החקיקה יחד עם המערכת הפוליטית וארגונים נוספים".
הנגב: נאבקו להסיר את התוכנית הממשלתית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב בהובלת השר לשעבר בני בגין. "היא הובילה לפשרות לא הגיוניות וחלוקת עשרות אלפי דונמים. נלחמנו בזה בכל הכוח. אפילו זומנו לראש הממשלה נתניהו שניסה להניא אותנו מלהתנגד. בסוף התכנית טורפדה וירדה מהפרק".
החלופה: השר הממונה כיום על תכנית חלופית הוא השר אורי אריאל. "אם בתוכנית שלו יהיה אלמנט של פשרות בקרקע אנחנו נאבק בתכנית בכל דרך". במקביל בימים אלו יוצאים ברגבים עם תכנית משלהם, "שלא כוללת שום פשרות קרקע".
צפון הארץ: "הפקרות. המצב בשטח הולך ומדרדר. ממש איש הישר בעיניו יעשה. אנחנו מתכננים הרחבה של הפעילות המשפטית באזור".
איפה ואיפה: במקביל, עמלים בימים אלו ברגבים על הוצאת דו"חות השוואתיים ובהם חשיפת נתונים אמפיריים המורים על האיפה ואיפה של בג"צ. "אנחנו מעוניינים לחשוף את ההתנהלות המקוממת של בג"צ והעדיפות הניתנת לארגוני השמאל".
אם זה לא היה המסלול: "אם לא הייתי ברגבים הייתי שמח להמשיך בעשייה לקידום ופיתוח ההתיישבות".
ובמגרש הביתי:
בוקר טוב: משתדל לקום לתפילת ותיקין, "לא תמיד מצליח". לאחר התפילה לימוד קצר בבית, "להתחיל את היום בתורה". עוזר לארגן את הילדים ולהוציא אותם למוסדות החינוך ויאללה לעבודה. אחרי יום אינטנסיבי של דיונים, פגישות, סיורים ונסיעות חוזר הביתה בשעות הלילה המאוחרות, לעיתים אפילו בסביבות חצות.
דיסק ברכב: מאזין למוזיקה חסידית בלבד. במיוחד שירי נשמה חסידיים, "שחודרים לנפש ומוסיפים יראת שמים". נהנה להאזין למרדכי בן דוד, שלמה כהן ויעקב שוואקי.
השבת שלי: "השבת מוקדשת למשפחה ולעצמי. משלים שעות שינה, מעט לימוד בבית. בסעודות שבת עושה חידונים לילדים על פרשת שבוע ושירי שבת. משתדלים בשבת לאכול בריא, במסגרת כך נגמלנו מהצ'ולנט של אשתי שהיה האהוב עלי מאוד".
קדימה אוכל: "לצערי, לא יודע לבשל בכלל כך שזו המלאכה הבלעדית של רעייתי. אוהב מאוד את המאכלים שמכינה, הבריאים יותר והבריאים פחות". בעיקר אוהב את הגלידות מעשה ידיה אבל מוכן לפעמים להסתפק גם בגלידה קנויה.
אחזקת הבית: ניקיון הבית עליו, "אבל עם התבגרותם של הילדים הם לוקחים ממני חלק מהמשימה". גם קניות ואחזקה טכנית של הבית עליו. בנוסף, שותף בכיר בארגון הילדים, בכביסות ובגיהוצים. "אני פדנט מאוד ובמסגרת כך רודף ללא הצלחה אחרי הבלגן של תשעת ילדיי".
מפחיד אותי: "ברמה האישית, הבריאות של בני משפחתי והסובבים אותי". ברמה הלאומית קיים חשש מהתגבשות מהלכים מדיניים שעלולים לפגוע בהתיישבות.
דמות מופת: הרב אברהם-יצחק הכהן קוק זצ"ל, "אבי דור הגאולה. מי שצפה מראש את התחייה הלאומית של עם ישראל בארצו וצפה את האתגרים והמורכבויות של התהליך המופלא הזה".
משאלה: "גאולה שלמה במהרה".
כשאהיה גדול: מוזיקה. "כשהייתי ילד ניגנתי באורגן ובחלילית באופן חובבני". בהמשך למד נגינה בצורה מסודרת אבל עם טרדות הזמן לא הצליח להקדיש לכך די זמן. מקווה מאוד לחזור לעיסוק במוזיקה בעתיד.
rivki@besheva.co.il