ניצחון מדיני או תרבותי?
שאלה: האם נס חנוכה היה ניצחון מדיני, שהביא לייסוד ממלכה יהודית למשך כמאתיים שנה, או שהיה זה ניצחון הרוח של תורת ה’ על תרבות יוון הרשעה שנכפתה עלינו? חכמי ישראל שתיקנו את נוסח התפילה כתבו: "כשעמדה מלכות יוון הרשעה על עמך ישראל להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך…". נמצא שהמלחמה הייתה מלחמת תרבות של האמונה נגד ההתייוונות והכפירה, ובמלחמה זו ניצח האור את החושך, ועל זה יש לחגוג ולשמוח. האם יש משמעות גם לניצחון המדיני?
תשובה: באמת אין סתירה בין שני הדברים. נס חנוכה היה ניצחון מדיני וגם תרבותי-רוחני. בהשפעת התרבויות הנוכריות התרגלנו לחשוב כאילו אין קשר בין עצמאות לאומית ומדינה ובין ערכי הרוח והאמונה, וכאילו אפשר לשמור ולהפיץ ערכים של צדק ומוסר ואמונה גם בלי מדינה.
אבל זו טעות. ההופעה הלאומית של ישראל אינה עניין מנותק מאמונתם, וניצחון הרוח בא לידי ביטוי בהופעתם הלאומית של ישראל. ודווקא כאשר עמדו החשמונאים להילחם מלחמה רוחנית, הם יצאו למערכה על עצמאות לאומית-מדינית, מפני שהם הבינו שהדברים קשורים זה בזה.
עולם הרוח והערכים לא יהיה שלם כל עוד ישראל נתונים לשליטת האומות וחסרי עצמאות מדינית, ולכן המלחמה על האמונה ועל הערכים היהודיים, היא היא המלחמה על עצמאותם של ישראל. מסיבה זו מדגיש הרמב"ם כי תיקנו את חג החנוכה מכיוון שחזרה מלכות ישראל יתר על מאתיים שנה, שכן חזרת מלכות ישראל אינה עניין של חיים נוחים יותר אלא עניין של מצווה, אמונה וערכים.
הופעת התורה באומה החיה כאומה עצמאית, בעלת תרבות משלה ומדינה משלה, היא הנס של חנוכה שעליו אנו מודים.
הרב אוריאל טויטו
הדלקת נרות במקום העבודה
שאלה: האם צריך לברך על הדלקת נר חנוכה במקום העבודה, אחרי צאת הכוכבים? ואם כן מברכים, האם אני רשאי לברך שוב בהדלקה בביתי?
תשובה: הברכה על הדלקה במקום העבודה נתונה במחלוקת, מכיוון שיש הסוברים שרק בבית הכנסת אפשר להדליק בברכה ולא במקומות ציבור אחרים.
אם ניכר שרק להדלקה עם ברכה תהיה משמעות, ורק אליה יתכנסו העובדים, אפשר לברך (וכן במקרה שהעובדים אינם מדליקים בביתם, וזו הדלקת הנרות היחידה שלהם בחנוכה). הטוב ביותר אם הדבר אפשרי הוא להתפלל מנחה או ערבית בסמוך להדלקה, כך שייחשב המקום כעין בית כנסת.
המברך על הנרות במקום העבודה חוזר ומברך על ההדלקה בביתו.
הרב יוסף אפריון