התחלה// נולד וגדל בפרברי העיר וושינגטון, בירת ארצות הברית. "גדלתי בבית יהודי, אך כמעט בלי מסורת של שבתות או חגים, למעט העובדה שהוריי הדגישו שחשוב להם שנתחתן אך ורק עם יהודים. החג היחיד שחגגנו היה חנוכה, בגלל שבו היה לאבא שלי חופש מהעבודה האינטנסיבית בענף התכשיטים". הבכור מארבעה אחים.
אבא// סם ז"ל. נולד בפיטסבורג שבפנסילבניה. שען ותכשיטן שעבד בשביל חברה גדולה שסחרה בתכשיטים בכל רחבי ארצות הברית.
אמא// שריתה ז"ל. נולדה בהוואנה, קובה, להורים שהגיעו מפולין בשנות ה־20 של המאה הקודמת. לאחר כעשור הם היגרו למדינת וושינגטון שבארצות הברית. "הייתה עקרת בית עד שהילדים יצאו מהבית – אז עסקה גם היא בתכשיטים".
ספסל הלימודים// מהגן ועד כיתה י"ב למד בבית הספר הציבורי במחוז מונטגומרי ליד וושינגטון. "בתיכון הייתי תלמיד מוצלח ונבחרתי להיות נשיא מועצת התלמידים. בנוסף לכך הייתי פעיל בתחום המוזיקה והתיאטרון".
נעים זמירות// בשלב מסוים ההורים הצטרפו לבית כנסת קונסרבטיבי, "כך שבמהלך השבוע, אחרי הלימודים בבית הספר הציבורי, קיבלתי חינוך עברי. הקשר שלי לבית הכנסת גרם לחיבור שלי ליהדות להתפתח. מכיוון שהיה לי קול יפה, לקראת הבר־מצווה הציעו לי ללמוד לקרוא בתורה. שנה לאחר מכן המורה שלי, שהיה ניצול שואה מפולין, נפטר והתבקשתי על ידי בית הכנסת להוביל את חוג הקריאה בתורה. וכך מגיל 14 ועד סיום הלימודים בתיכון הובלתי את החוג".
אקדמי־ה// כשסיים את לימודי התיכון התקבל לאוניברסיטת פרינסטון, שהייתה בזמנו אחת האוניברסיטאות הגדולות בארצות הברית. "שם גיליתי את החשיבות של ההיסטוריה היהודית ודברים נוספים שגרמו לי להכיר את ה' ברמת האישית. עד אז זה לא היה חלק מחיי. הגעתי למסקנה שהעובדה שנולדתי למשפחה יהודית היא לא סתמית ויש שני צדדים לברית הזאת. ה' הבטיח לשמור עלינו במהלך היסטוריה, ומצד שני הוא מבקש מאיתנו לקיים מצוות. בשלב הראשון התחלתי ללמוד כיהודי קונסרבטיבי. בהמשך החלטתי להיות יהודי אמיתי וללמוד מה הן המצוות. למדתי באופן עצמאי. תוך כדי, נבחרתי לעמוד בראש אגודת הסטודנטים היהודים למשך שנתיים".
החצי השני// במהלך הלימודים בפרינסטון הכיר את אשתו רובין שגדלה בטרנטון, בירת ניו ג'רזי, ועברה גם היא דרך דומה לשלו. השניים התחתנו בשנת 1975, ובימים אלה חוגגים יובל לנישואיהם. "כבחורה צעירה רובין הייתה אלופת טניס בארצות הברית. אחרי החתונה הקדישה את זמנה לטיפול בילדים הרבים שנולדו לנו. אחרי שעלינו ארצה היא חזרה להתחרות בטורנירי טניס והייתה חלק מנבחרת ישראל במכביה האחרונה. בנוסף לכך היא גם סופרת. יחד הקמנו בית יהודי, קודם כול קונסרבטיבי. הייתי החזן של בית הכנסת במשך עשור".
תזה ביידיש// באוניברסיטת פרינסטון למד לתואר ראשון בבלשנות. "כתבתי את התזה על תולדות היידיש". התואר השני היה במשפטים, אותו למד באוניברסיטת מרילנד. "עבדתי כמתמחה בבית המשפט העליון של מדינת מרילנד. בהמשך עבדתי במשרד גדול בוושינגטון, ניו יורק ולונדון. בשנת 1981 פתחתי משרד עצמאי, והתקבלתי ללשכות עורכי הדין בוושינגטון, מרילנד ווירג'יניה, וגם לבית המשפט העליון בארצות הברית".
תגלית// בשנת 1984, כשהוא כבר אב לארבעה, הוזמן להצטרף לסיור של משפטנים צעירים מוושינגטון בישראל. "במהלך ביקור במרכז קליטה במבשרת ציון, עלה לי הרעיון שאם אני רוצה לתת לילדיי את הערכים הכי טובים כיהודים, צריך לחשוב על האפשרות לעלות ארצה. אשתי הייתה בהיריון החמישי, וכשהבן נולד נרשמנו לסיור נוסף, הפעם עם גוש אמונים. לא הכרתי את גוש אמונים לפני כן, וכשהבנתי מי הם נכנסתי לפאניקה, כי שמעתי בתקשורת שהם פנאטים שהורגים ערבים. אבל החלטנו לא לוותר. מטרת הסיור שנערך בכל רחבי הארץ, כולל ביהודה ושומרון כמובן, הייתה לראות מקומות שאפשר להתגורר בהם כעולים חדשים".
קופצים למים// במהלך הטיול ביקרו השניים ביישוב שבי שומרון. "הם רצו שנעבור לגור אצלם, אבל עוד לא היינו מוכנים לעלייה, אז הציעו שנגור שם לפחות בחודשי הקיץ. סיפקו לנו קרוואן, ובקיץ 1985 הגענו לגור שם עם חמשת ילדינו. זאת הייתה הפעם הראשונה שבה חיינו בקהילה דתית וזה היה מדהים. הפעם הראשונה שראיתי מה זה שבת, לימוד גמרא וכדומה. זה שינה את השקפת עולמנו. מהר מאוד הילדים התאקלמו ואף למדו לדבר עברית. בסוף הקיץ, אחרי שישה שבועות בארץ, חזרנו לארצות הברית".
עולים// בתוך חודשים ספורים, שבמהלכם נולדה בתם השישית, התקבלה ההחלטה הסופית לעלות לישראל. "במקביל החלטתי לעזוב את התנועה הקונסרבטיבית ולהצטרף לקהילה האורתודוקסית בפוטומק, מרילנד. באוגוסט 86' עלינו ארצה. הגעתי ראשון עם חמשת הילדים הגדולים, ואחרי שלושה שבועות אשתי הצטרפה עם התינוקת. התחנה הראשונה בישראל הייתה חילופי דירות עם פרופסור מהאוניברסיטה העברית שלקח את הבית שלנו בפוטומק, ואנחנו לקחנו את הבית של משפחתו במבשרת ציון".
משתקעים// אחרי שנתיים עברה המשפחה לאלון שבות, שם התגוררה במשך 17 שנה. משם עברו לאפרת, לאחר מכן לאלעזר, עד שהגיעו לתקוע, שם הם מתגוררים עד היום. במקביל קיבל רישיון ישראלי לעריכת דין. "בשנת 1987, שנה אחרי העלייה, הייתי שותף במשרד גדול בתל אביב במשך כמה שנים. לאחר מכן פתחתי בירושלים משרד עורכי דין עצמאי המתמחה בדין הבין־לאומי, עם סניף בתל אביב. אך רוב הזמן אני עובד במתחם המשרדים 'לולים' בכפר עציון".
יבוא מפלגתי// למפלגה הרפובליקנית הצטרף כבר כסטודנט באוניברסיטת פרינסטון, ומאז היה מעורב בפעילות למען המפלגה. עם עלייתו ארצה הקים סניף של המפלגה בארץ. "בישראל מתגוררים כיום כ־700 אלף אזרחים אמריקאים, 90 אחוזים מהם מצביעים לרפובליקנים". מאז 1991 משמש יושב ראש המפלגה בישראל. "הפעילות שלנו, בדומה לדמוקרטים, היא לעזור לציבור האזרחים האמריקאים בישראל להצביע במערכות הבחירות בארצות הברית".
ניצחון// ההכרעה בבחירות 2024 בין דונלד טראמפ לקמילה האריס הייתה תלויות בתוצאות של שבע מדינות. בסופו של דבר טראמפ זכה בכולן, אך הניצחונות בפנסילבניה, מישיגן וג'ורג'יה הושפעו גם מהקולות מישראל. "אנשי הקמפיין של טראמפ פנו אליי כדי להבטיח את מקסימום הקולות לטובתו, ואכן כך היה. היו לנו עשרות אלפי קולות בכל אחת מהמדינות. הם הכריעו את התוצאות במקומות הללו, ובכך תרמו לחזרתו של טראמפ לנשיאות ארצות הברית".
מקושר// "אומנם אני לא במעגל הכי קרוב של טראמפ, אבל יש לי גישה לאנשים שנמצאים במעגל הזה. בקדנציה הראשונה הייתי קרוב לדיוויד פרידמן, שהפך לשגריר בישראל. אני גם בקשר טוב עם מרקו רוביו, מזכיר המדינה של ארצות הברית. אני קרוב לאנשים בצוות של טראמפ בבית הלבן, בעוד משרדים בממשל האמריקני, וגם לאנשי המפלגה הרפובליקנית בקונגרס, בסנאט ובבית הנבחרים. הם יודעים מי אנחנו ומבינים שזה גוש של קולות שאי אפשר להתעלם ממנו. אני מקווה שבמערכת הבחירות הבאה נראה יותר התערבות מהמפלגה כאן בארץ".
שילוב כוחות// "כבר ב־2011, עוד לפני שהתמודד לנשיאות, טראמפ התנגד להחזקה של נשק גרעיני על ידי איראן. כשהפך להיות מועמד ואחר כך נבחר לקדנציה הראשונה ב־2016 הוא נקט עמדה דומה. כבר מזמן הוא החליט שארצות הברית צריכה להצטרף לישראל כדי למנוע מהאיראנים לפתח נשק גרעיני. יחד הם הכינו את התוכנית כדי להשמיד את הנשק הגרעיני ואת המתקנים לפיתוח. הם עשו הטעיה מושלמת וראינו את התוצאות".
לפני הכול// "אצל דונלד טראמפ, אמריקה לפני הכול. מאידך, הוא סובר שזאת צריכה להיות המדיניות של כל מדינה, כולל ישראל. כנשיא ארצות הברית ומנהיג המפלגה הרפובליקנית, הוא חושב שלא תמיד האינטרסים הישראליים והאמריקניים זהים. אחרי ההתקפה הדברים השתנו. האינטרס של ארצות הברית, כפי שנקבע על ידו, הוא לקדם את השלום ולשמור על הפסקת האש. בשבילו זה חשוב יותר מכל דבר אחר. לכן הוא אמר את מה שאמר על ישראל. הוא רוצה לבנות מזרח תיכון חדש, וכדי לעשות את זה הוא צריך להביא מדינות ערב כמו סעודיה, כווית ואחרים לחתום על הסכמי אברהם. לפי הסימנים נראה שזה מצליח".
הנחת// שמונה ילדים. ירדן (48) "שחקן מפורסם שבין השאר היה הכוכב של התוכנית המיתולוגית Candy Can Do It", התאומות טליה ואביבה (45), תמי (43), אורן (41), נעמי (39), שמעיה (35) "הצבר הראשון שלנו" ושחר (33).
במגרש הביתי:
מה הלו"ז// "בדרך כלל אני ישן מעט מאוד בלילה. כפי שאפשר לראות בחשבון הטוויטר שלי, אני פעיל במהלך שעות הלילה. מגיע למשרד בין שמונה וחצי לתשע בבוקר, לעבודה אינטנסיבית על כמה תיקים גדולים בארצות הברית ובמקומות אחרים בעולם, וחוזר הביתה רק בשמונה או תשע בערב. כשמתאפשר אני נוסע הרבה לחוץ לארץ בענייני עבודה".
פלייליסט// "מוזיקה זה האוכל לנשמה והיא חלק חשוב בחיי. יש לי טעם מוזיקלי מגוון, החל ממוזיקה קלאסית של שנות הרנסנס, דרך מוזיקת הקאנטרי והפולק, ועד למוזיקה ישראלית ומזרחית. בנוסף לכך הופעתי כמה פעמים כחזן, בין השאר במחזמר על דמותו של ר' שלמה קרליבך".
השבת שלי// "יום מנוחה אמיתי. עם הלו"ז שלי במהלך השבוע, בלי שבת לא יכולתי להתקיים. כמו כל משפחה, אנחנו נהנים מהביקורים של הילדים".
דמות מופת// דונלד טראמפ. "בזכות האומץ, היצירתיות, מסירות הנפש והחוזק להתמודד עם ההתקפות שחווה מכל כיוון. למרות הכול, הוא לא נכנע".
מפחיד אותי// "הפילוג בתוך עם ישראל. לא רק במדינה שלנו, אלא גם בקרב היהודים בגלות. זה יכול להביא אותנו לאסון".
משאלה// "שהילדים והנכדים שלי יוכלו לחיות במדינת ישראל בשלום ובבטחה. בפן הציבורי, אני רוצה לראות את המזרח התיכון בנוי מחדש, שהתהליכים שהתחלנו יושלמו ונוכל להגיע להישגים ללא הגבלה".
כשאהיה גדול// "לפני שנים רבות ביקרתי בתחנת נאס"א הסמוכה לוושינגטון ביום שהאסטרונאוטים הראשונים הגיעו לירח. הייתי רוצה להגיע לחלל או לפחות להיות בחיים כשאנחנו מגיעים להתיישב בירח ובמאדים".
