שאלה: מדוע נשים אינן נוהגות לקיים מצוות ציצית ותפילין, הרי הפטור של נשים ממצוות אלה הוא משום שהן מצוות שהזמן גרמן, ואם כן הכלל הוא שאין לנשים חובה לקיימן אבל אם יקיימו אותן תהיה להן מצווה, כמו מצוות שמיעת שופר בראש השנה ונטילת לולב בסוכות? ומה צריך להיות היחס לנשים שרוצות לקיים את מצוות הציצית והתפילין?
שאלה נוספת: כיצד נכון להתייחס לנשים שבהפגנתיות מתעטפות בציצית ומניחות תפילין, ונראה שהן עושות זאת בחוצפה והתרסה כנגד המקובל אצל שומרי התורה והמצוות?
תשובה: נברר סוגיה זו בהרחבה לפי הסדר.
המחלוקת וההלכה אם נשים חייבות בציצית
נחלקו התנאים לגבי חובת נשים בציצית (מנחות מג, א-ב). לדעת תנא קמא, נשים חייבות בציצית, שכן לדעתו מצוות ציצית אינה תלויה בזמן אלא נוהגת ביום ובלילה, וממילא נשים חייבות בה. וכן נהג רב עמרם חסידא שהטיל ציציות בבגדי הנשים שבביתו (סוכה יא, ב). ואילו לדעת רבי שמעון נשים פטורות מציצית, כי היא מצווה שנוהגת ביום ולא בלילה, וממילא תלויה בזמן ונשים פטורות ממנה.
נשים שמתעטפות בציצית מקיימות מצווה
להלכה נפסק שמצוות ציצית נוהגת ביום בלבד (שולחן ערוך אורח חיים יח, א), וממילא נשים פטורות ממצוות ציצית. כלומר נשים שלובשות בגד של ארבע כנפות אינן חייבות להטיל בו ציצית, אבל אם יטילו בו ציצית תהיה להן מצווה. ולמנהג השולחן ערוך לא יברכו על הציצית, ולמנהג הרמ"א אף יברכו על הציצית.
וכן כתב בשולחן ערוך לגבי מצוות ציצית: "נשים ועבדים פטורים, מפני שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא" (אורח חיים יז, ב). הוסיף הרמ"א: "ומכל מקום אם רוצים לעטפו ולברך עליו הרשות בידן, כמו בשאר מצוות עשה שהזמן גרמא". אך הוסיף הרמ"א: "אך מחזי (נראה) כיוהרא, ולכן אין להן ללבוש ציצית, הואיל ואינו חובת גברא". אולם היו נשים שנהגו לקיים מצוות ציצית, כפי המובא במהרי"ל. כמו כן העיד רבי יוסף משאש (ממרוקו ואלג'יריה) על נשים צדקניות שהיו מתעטפות בציצית ומניחות תפילין (נחלת אבות חלק ה, עמ' רסח).
המנהג שאין מתעטפות וסיבותיו
בפועל, רוב הנשים ככולן לא נהגו להתעטף בציצית. המהרי"ל (רבי יעקב לוי מולין, שו"ת החדשות ז), שהיה אחד מאחרוני הראשונים באשכנז (ה'קכג-ה'קפז, 1427-1363), כתב כמה טעמים לכך: חשש לאיסור כלאיים, הוצאה בשבת, מנהג הדיוטות ויוהרה, ועוד טעם על פי הסוד. עוד כתב בספר מהרי"ל (מנהגים, ציצית ד), שלא היה נראה בעיניו "מה שיש נשים מכניסות עצמן לחיוב ציצית. ושאלו לו: מפני מה אינו מוחה ביד הרבנית מ' ברונא בעירו שהניחה בכל עת טלית קטן. והשיב שמא אינה מקשבת לי, ועל כהאי גוונא אמר מוטב יהו שוגגין ואל יהו מזידין".
אולם רוב הטעמים שהביא אינם אלא חששות רחוקים, והטעם העיקרי שכתב בשמו בעל האגור (הלכות ציצית כז) הוא משום יוהרה: "ונשאל מהר"י מולן, והשיב דנשים הלובשות ציצית שטות הוא ומחזי כיוהרא". בעל האגור הוא רבי יעקב ברוך לנדא, שאביו היה תלמיד של מהרי"ל.
כאמור, כך כתב הרמ"א, שהתעטפות בציצית לנשים "מחזי (נראה) כיוהרא, ולכן אין להן ללבוש ציצית, הואיל ואינו חובת גברא". כלומר, שלא כמו מצוות קריאת שמע, שופר ולולב, שגברים חייבים בהן, וממילא יש מעלה שנשים יקיימו אותן. במצוות ציצית גברים אינם חייבים כל עוד אין להם בגד של ארבע כנפות, ורק אם יתעטפו בבגד ארבע כנפות, תהיה להם מצווה להטיל בבגד ציצית (ערוך השולחן יז, ב-ג).
האם יש חשש "לא ילבש"
מתרגום יונתן בן עוזיאל (דברים כב, ה) משמע שיש איסור לנשים להתעטף בטלית משום "לא ילבש", וכך צריך להיות הדין לגבי תפילין. ויש מהאחרונים שהזכירו חשש זה, ובהם בן איש חי (לך לך יג). אומנם כל הראשונים ורוב ככל האחרונים לא הזכירו בעיה זו. וביאר מהר"ם שיק (יו"ד קעג), על פי הט"ז (קפב, ד), שאיסור "לא ילבש" הוא כאשר לובשים בגד לשם נוי, אבל כאשר לובשים אותו לשם מצווה אין איסור "לא ילבש". בכל אופן אם יוסיפו לבגד צבעים כמקובל בבגדי נשים, גם למחמירים לא יהיה בכך איסור "לא ילבש".
נשים בתפילין
המשנה במסכת ברכות (כ, א-ב) אומרת שנשים פטורות ממצוות תפילין. וביארו חכמים שהסיבה לכך היא שתפילין היא מצוות עשה שהזמן גרמא, שבשבתות וימים טובים אין מניחים תפילין. בתלמוד הבבלי (עירובין צו, א) מסופר על מיכל בת שאול שהייתה מניחה תפילין ולא מיחו בה חכמים. לעומת זאת בתלמוד הירושלמי (ברכות ב, ג) אמרו שמיחו חכמים במיכל בת שאול על שהניחה תפילין.
מחלוקת הראשונים
יש אומרים שההלכה כמבואר בירושלמי, ומוחים ביד אישה שרוצה להניח תפילין. כן כתבו הראב"ד, ריא"ז, כלבו (סימן כא) בשם הר"ם מרוטנבורג, תשב"ץ קטן (ע"ר).
אולם מנגד יש סוברים שהלכה כמבואר בתלמוד הבבלי, שאין למחות ביד אישה שרוצה להניח תפילין. כך כתבו בספר החינוך (תכא), המאירי (עירובין צו, א), וכן עולה מהרמב"ם (הלכות ציצית ג, ט), והרשב"א (א, קכג). וכן אפשר ללמוד מעוד ראשונים שכללו את מצוות התפילין עם שאר מצוות עשה שהזמן גרמן בלא שום חילוק, ומהם: בה"ג, רי"ף, ר"ן וריטב"א. וכן סיפרו על כמה צדקניות בדורות הראשונים והאחרונים שנהגו להניח תפילין, ומהן בנותיו של רש"י ואשתו של רבי חיים בן עטר.
דעת רוב האחרונים שלא יניחו
אולם רוב האחרונים כתבו שיש למחות בנשים שרוצות להניח תפילין. כך כתב רמ"א (לח, ג): "ואם הנשים רוצין להחמיר על עצמן, מוחין בידם (כל בו)". וכן כתבו רבים ובהם: ים של שלמה; מהריק"ש, לבוש ג; מגן אברהם ג; ברכי יוסף לח, א; פרי מגדים א"א ג; יפה ללב ב; משנה ברורה ב, יג.
הסיבה שיש למחות לדעת האחרונים
הראשונים ביארו שטעם הסוברים שיש למחות בנשים שלא יניחו תפילין הוא מפני שצריך להקפיד בעת הנחת תפילין שהגוף יהיה נקי, ולא יפיחו בהן. וכן צריך להיזהר מהיסח הדעת, ונשים שאינן זריזות להיזהר בכך, ובמקום מצווה תהיה בידן עבירה (תוספות עירובין צו, א ד"ה "מיכל", ראב"ד, ר"ן וריטב"א).
אומנם ידוע שיש נשים שיודעות להיזהר כראוי בכל הנצרך בעת הנחת התפילין. וככל שיותר נשים ידעו לקרוא וללמוד, יותר נשים יוכלו להיזהר בכך. לפיכך ביארו האחרונים שאם הנשים היו חייבות בתפילין, לא היה החשש מגוף שאינו נקי והיסח הדעת פוטר אותן מהמצווה. אבל כיוון שהן פטורות ויש חשש נקיות – הורו שלא יניחו (מגן אברהם לח, ג). שכן אף הגברים כעיקרון היו צריכים להניח תפילין במשך כל היממה, וגזרו חכמים שלא יניחו בלילה שמא יירדמו ויפיחו בהן ויתבזו. והוסיפו הראשונים והורו שלא להניחם גם במשך היום, מפני שאמרו חכמים (שבת מט, א) שהתפילין צריכות גוף נקי כאלישע בעל כנפיים. ואם יניחום כל היום מסתבר שרבים יחטאו ויתבזו על ידם. אבל כיוון שגברים חייבים להניחם פעם ביום, הורו להניחם בתפילת שחרית, שאז הגברים מרוכזים בדברים שבקדושה והחשש שלא ישמרו על גוף נקי פוחת. אבל נשים שאינן חייבות בכך, מדוע שיסתכנו בפגיעה בכבוד התפילין (מגן אברהם לח, ג; ערוך השולחן לח, ו).
אומנם גם מהאחרונים יש סוברים שאישה שיודעת לשמור על גופה ומחשבתה בנקיות, רשאית להניח תפילין (עולת תמיד לח, ג, עדותו של רבי יוסף משאש לעיל).
הלכה למעשה
נשים שרוצות להתעטף בטלית בצנעה, רשאיות לעשות כן. וזאת משום שעיקר הטעם שהורו שלא להתעטף הוא משום יוהרה, שלא יתגאו בכך על מנהג כל הנשים הצדקניות שאינן נוהגות להתעטף בציצית, אבל בצנעה אין חשש יוהרה ומותר. למנהג יוצאות אשכנז יברכו על הציצית, ולמנהג יוצאות ספרד לא יברכו (פניני הלכה תפילת נשים ב, ח). ואם נשים רבות ינהגו כך בצנעה לשם שמיים, במשך הזמן גם אם יקיימו בפרהסיה כבר לא ייחשב הדבר כיוהרה. אומנם לגבי תפילין, ההוראה לנשים שלא יניחו. ואישה שלמרות זאת תשתוקק ותרצה להניחן בצנעה, יש לה על מי לסמוך.
משמעות המחאה והביקורת
הדעה הסוברת שחכמים מיחו במיכל בת שאול שהניחה תפילין, הכוונה שהעירו לה שאין נכון לנהוג כך. ומן הסתם עשו זאת רק מפני שהניחה בפרהסיה. אבל אין הכוונה שעשו כנגדה הפגנות או העליבו אותה, כי אחרי הכול היא מקיימת מצווה.
דברי הרב פיינשטיין זצ"ל
אומנם הרב פיינשטיין (אגרות משה אורח חיים ד, מט) כתב לגבי נשים פמיניסטיות שרוצות להתעטף בציצית, שאם מגמתן לשם שמיים, מצווה בידן. אבל כאשר כוונתן מצד תרעומתן על התורה שאינה משווה בין גברים לנשים "אין זה מעשה מצווה כלל, אלא אדרבה מעשה איסור" – איסור הכפירה שחושבת שאפשר לשנות את התורה.
כיצד להתייחס לפמיניזם הדתי
למעשה נראה שאין נכון לערב את המאבק בצדדים השליליים שבתנועה הפמיניסטית כדי לבקר את מי שרוצות לקיים מצוות מתוך הזדהות עם הצדדים החיוביים של התנועה הפמיניסטית. וכפי שביאר מרן הרב קוק שאין לדחות שום תנועה שמבקשת להוסיף טוב, כי בכולן יש ניצוצות אלוקיים, ובדחייתן יש פגם באמונה שגורם למשברים וייסורים, אלא התיקון הוא להרבות עליהן אור ממקור ישראל, כדי שאכן יוסיפו טובה וברכה ("יסורים ממרקים", זרעונים, אורות). ואף כלפי נשים שמזלזלות במצוות שונות ומתעטפות בטלית ומניחות תפילין בפרהסיה בהפגנתיות לא נכון למחות, אלא לבקר באופן מועיל את הראוי לביקורת ולכבד את הראוי לכבוד.
***
