האירוע, המכונה "לב שנים", מסמל את התהליך הייחודי של צמיחה מתוך כאב עמוק, לאחר שאיבדה הישיבה עשרה מתלמידיה ובוגריה במלחמה.
בשיחה מרגשת עם ראשי הישיבה, הרב חיים וולפסון והרב אוריאל עיטם, הסבירו כיצד ההתמודדות עם השכול לא שיתקה את בית המדרש, אלא להפך, הפכה אותו ל"לב פועם" : "הלב של הישיבה עבד שעות נוספות. הוא לא רק נתן כוח לתלמידים ולחיילים, אלא גם קיבל מהם כוח בחזרה, כמו דם שזורם מהלב לאברים וחזרה. זה תהליך שהוביל לגילוי של עומקים רוחניים חדשים, ומשמעות עמוקה יותר של התורה והייעוד שלנו".
"הלב שלנו מלא בכל התחושות שמלוות עכשיו את עם ישראל", אומר הרב וולפסון, "וגם באירוע הזה, נוכחים מרכיבים של זעקה ותפילה על כל מה שעדיין צריך להשלים. ליבנו פתוח לכל חיילינו שבמלחמה, ולכל אחינו שעדיין בשבי החמאס. אנו רוצים לצאת מהאירוע הזה בתפילה גדולה לשנה החדשה, שריבונו של עולם יתבונן על כל הטוב שעם ישראל עושה, יתמלא ברחמים ויביא אותנו לגאולה שלמה, לניצחון על אויבנו ולשחרור כל אחינו".
האירוע ייפתח במעגלי שיח בנושא צמיחה מתוך כאב. כל מעגל יוקדש לזכרו של אחד מתלמידי ובוגרי הישיבה שנפלו בקרבות. רבנים, תלמידים ובוגרים יתכנסו יחד כדי להתחבר לדמויותיהם של הנופלים: אריאל אליהו, ינון פליישמן, איתן דב רוזנצויג, יקיר שנקולבסקי, איתן פיש, גדעון אילני, אלישע לוינשטרן, אפרים יכמן, זיו חן, יאיר חנניה – השם יקום דמם.
לרגל האירוע הקליטה הישיבה מחרוזת מיוחדת של ניגוני הימים הנוראים. "הניגונים מבטאים את תהליך הריפוי והצמיחה", הסביר הרב וולפסון, "הם מתחילים בפיוט 'אשר אומץ תהלתך' שמושר בניגון של "ונקיתי דמם לא ניקיתי" לזכרם של הנופלים – חיבור שנעשה בישיבת הר עציון לאחר מלחמת יום הכיפורים, משם עוברים לבקשת רחמים בשיר 'אב הרחמים', ומסתיימים בזעקה של תקוה ובטחון: "אבינו מלכנו, פתח שערי שמיים לתפילתנו".
