היינו כחולמים. בחסדי ה' עלינו, בתוך ימים ספורים מדינת ישראל הקטנה השתלטה בשליטה אווירית משולבת וקטלנית על איראן. איראן היא מדינה ריבונית ענקית ורפובליקה אסלאמית רבת זרועות שפגעה בנו קשות ואף אנושות עשרות שנים, באמצעות שלוחותיה ובעיקר חיזבאללה וחמאס. יש לברך את ממשלת ישראל, את העומד בראשה ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת הדרג הביצועי של צמרת צה"ל והמוסד על מלאכת קודש מפעימה, מלאכת מחשבת של ממש, שלא רק מסירה מאיתנו איום קיומי אלא מרימה בעוצמה את קרן ישראל בעולם כולו.
אנשים שואלים: איך ייתכן שזהו אותו צה"ל שקרס מול צבא טרור בטבח שמחת תורה, וכעת מנהל את המתקפה ההיסטורית הזאת על איראן? לדעתי התשובה היא שבמובן מסוים זה אכן לא אותו צה"ל ולא אותה מדינה. התהליך ייקח זמן רב, כל המערכות הולכות ומתכיילות, נוטשות את הרוח הפרוגרסיבית ואוחזות ברוח היהודית. המערכות משתנות אך זה אותו עם, עם כלביא.
עם ישראל חזק ואיתן, אך רוחו לפעמים כלואה ולא באה לידי ביטוי, ולעיתים היא פורצת בעוז ותעצומות. וכשעם ישראל מתעורר, צה"ל ומדינת ישראל מביאים לידי ביטוי את רוחו. וכך, ברמה המערכתית, אנו בעיצומו של שינוי מבורך שהוא לא פחות מתשובה ציבורית. פעמיים הרמב"ם מדבר על שינוי אישי מוחלט שיכול לעבור אדם מישראל, עד שהוא נחשב לאיש אחר: כאשר אדם חוזר בתשובה ועוזב את מעשיו הרעים מתוך חרטה גמורה, ענווה ושפלות רוח (הלכות תשובה ב, ד), וכאשר נביא מקבל את רוח הנבואה ומתעלה על שאר בני האדם (הלכות יסודי התורה ז, א). גם כאן יש מציאות ציבורית אחרת של תיקון עמוק מאוד והתעלות רוחנית לרוח חדשה, רוח ישראל.
הדבר מחייב אותנו להבין את גודל השעה, כי בכוחנו לקבע כאן מדרגה חדשה. גם בהיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל, 77 שנים סך הכול, יש לנו שיאי גובה כמו במלחמת העצמאות בתש"ח, במלחמת ששת הימים ובמערכה האדירה בימים אלה. עצמאות, שחרור ירושלים ומרחבי ארץ ישראל ובניית קומת הקודש של המדינה היהודית, אחרי ההבנה שבניין חול בלבד איננו בר־קיום. שיאי הגובה הללו עלולים לאבד מערכם אם ההצלחה וההישגים לא מנוצלים כראוי. אנו זוכרים גם את רגעי השפל של אוסלו, הגירוש וטבח שמחת תורה.
כאן החובה שלנו להגדיר מהי תעודת הזהות שלנו כלפי עצמנו, כלפי העולם, ולאן אנחנו הולכים עם כל זה. חשוב להדגיש: זה תלוי בנו, כי מה שמוביל את ההנהגה זו רוח ישראל, ולא להפך. כן, נתניהו הוא מנהיג בסדר גודל של בן גוריון, אבל גם בן גוריון, המסמל את תקופת הציונות החילונית בתפארתה, לא הספיק כדי להתמודד מול הפרוגרס והפוסט־מודרנה שבאה אחריו והחלישה את מדינת ישראל, בדיוק כפי שהזהיר הרב קוק זצ"ל שנים רבות קודם. גם נתניהו, מנהיג היסטורי עם ראייה עולמית החפץ בהרמת קרן ישראל בעולם מול כל האתגרים מבית, קרא "כי מציון תצא תוכנה", במקום "תורה". הוא לא ראה איך כבלי ברזל תודעתיים הולכים וסוגרים עליו ועל כל המערכות באמצעות הדיפ סטייט, שמולו הוא השכיל להתחיל להיאבק באיחור רב. והוא עושה כעת חיל מול איראן מכוח המחנה האמוני שהוא מוביל, חרף כל הקולות שקראו לפתור את הבעיה בהסכמים מפוקפקים.
תעודתנו כעם וכציבור היא היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית. וככל שישראל תהיה יהודית, היא תלך ותשגשג, כהבטחת הקב"ה בתורה ובנביאים. זכינו ומדינת ישראל הולכת והופכת למעצמה עולמית, בתווך בין מזרח למערב. זו אחריות גדולה. אם נישאר מעצמה צבאית וטכנולוגית, נחזור חלילה לימי הניוון של ערב שמחת תורה תשפ"ד. אך אם נהיה מעצמה רוחנית המביאה בשורה של אמונה בה' לעולם – כל העולם כולו ישתנה לטובה איתנו. אם נישאר רק מעצמה צבאית, לא נוכל לחסל את האויב בעזה, שהטיפול בו מחייב עוצמה מוסרית יהודית אמיתית הרבה יותר חזקה מזו הנדרשת לטיפול באיראן, כמו למשל בסוגיית המצור וגירוש האוכלוסייה הרצחנית. אך אם נהיה מעצמה רוחנית – עזה תיפול תוך יום, וגם אחינו החטופים יוחזרו בעזרת השם.
שמחתי לראות שבעיתון 'הארץ' כבר מזהים את המגמה וכינו את המתקפה על איראן "משיחיות מדינית ישראלית". כפי אמר ראש השב"כ הנכנס האלוף דוד זיני, שגם מינויו הוא מבחן מרכזי לממשלה, "משיחיים אנחנו". חובתנו לחזק את הרוח, ולהפוך את הרוח לדרך, למדיניות, וכך לבנות מדינה יהודית משגשגת בדרך הברורה לתשובה, קדושה, משיח ומקדש.
הכותב הוא מנכ"ל ארגון חותם – מדינה יהודית על סדר היום
