על החיים ועל המוות

מכון פוע"ה הוא מוסד רב זכויות המסייע לאלפי משפחות לזכות לפרי בטן, והכול על פי פסקי גדולי ישראל. בשבוע שעבר פרסם כאן הרב אריה כ"ץ ממכון פוע"ה מאמר דעה בנושא רגיש מאין כמותו: שימוש בזרע שנלקח מחללי צה"ל במלחמה הנוכחית. בסוף מאמרו הציג הרב כ"ץ הצעת חוק שנוסחה בשיתוף עם המכון, ולפיה השימוש בזרע לאחר המוות יותנה בהנחיות כתובות שהותיר אחריו החלל. על אף הכוונה הטובה והרצון להנציח את זכר הנופלים, עיון מעמיק בחוק המוצע, בדברי הפוסקים ובהכרת המציאות בשטח מעלה חששות כבדים. נראה כי הצעה זו אינה עולה בקנה אחד עם ההלכה היהודית, ויתרה מכך, היא עלולה לפתוח פתח מסוכן להקמת מסלול חדש של הבאת ילדים לעולם ללא מסגרת משפחתית.

מאז פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל', נהוג נוהל חדש ובעייתי באכ"א. דקות ספורות לאחר הבשורה המרה על נפילת יקירם, מציעים נציגי הצבא למשפחות לחתום על הסכמה לנטילת זרע מהנופל. הפנייה נעשית ברגע הפגיע והרגיש ביותר, מתוך לחץ לתשובה מהירה, שכן הפעולה הכירורגית חייבת להתבצע בתוך יממה עד יממה וחצי ממועד המוות. יותר ממחצית ממשפחות הנופלים הסכימו, וכבר יותר מ־200 חללי צה"ל עברו הליך זה, הכולל כריתת אשך והקפאתו. צה"ל, למרבה הצער, אינו מוסר למשפחות שמדובר בכריתת אשך, וגם לא מציין שהליך זה אסור הן מבחינה הלכתית והן מבחינה חוקית, שכן חוק האנטומיה והפתולוגיה אוסר ניתוח נפטר ללא הסכמתו המפורשת, אלא אם כן הדבר נדרש לריפויו או להצלתו של אדם אחר, ואז די בהסכמת משפחתו. יתרה מכך, צה"ל לא מבהיר למשפחות כי השימוש בזרע ידרוש מהן להוכיח בבית משפט שבנם אכן רצה צאצאים, דבר קשה מאוד להוכחה. מחדל נורא זה חייב להיפסק לאלתר.

חשוב לציין כי עצם כריתת האיברים מהחללים, שנעשית ללא הסכמה מדעת ובשעת מצוקה עמוקה, היא התחום הבעייתי העיקרי שנפרץ. השימוש בזרע עדיין נתקל במשוכות משפטיות כבדות, ועד כה נעשה בו שימוש רק במקרים ספורים ולבת הזוג של הנופל בלבד. במקרים של חללים רווקים, ההורים נדרשים להוכיח את רצונו של בנם בילדים בבית המשפט, משימה קשה ומורכבת ביותר.

נוסף על כך, הרב כ"ץ במאמרו התייחס לחלק מהבעיות ההלכתיות והמוסריות שבשימוש בזרע לאחר המוות, וגם לפי דבריו הדבר בעייתי מאוד, אולם ישנן שתי סוגיות הלכתיות חמורות שלא זכו להתייחסות מספקת: ראשית, איסור ההנאה מן המת. על פי ההלכה, גופו של נפטר נחשב כהקדש ואסור בהנאה, גם אם ציווה על כך. השולחן ערוך קובע (יורה דעה שמט, ב): "אבל שערו ממש אפילו אם צווה עליו – אסור בהנאה", וקל וחומר איברים מגופו. פוסקים רבים מתירים תרומת איברים רק במקרים של פיקוח נפש, הדוחה את כל התורה כולה. התייחסותו של הרב כ"ץ לנושא הייתה "לא ברור שעצם שאיבת הזרע והשימוש בו להולדת ילד נכללים בגדר 'הנאה אסורה'". קשה להתייחס למשפט עמום זה, אולם העובדה שנשים משלמות כיום לבנק הזרע בעבור מנת זרע מלמדת שזו הנאה שבימינו יש לה אפילו שווי ממוני, וממילא נכללת באיסור הנאה מן המת. בתשובה לשאלתנו כתב הגאון הרב דב ליאור כי "בוודאי שיש כאן איסור הנאה ממת ישראל".

שנית, הפריה לפנויה. במקרה של חלל רווק, שימוש בזרעו יחייב מציאת אישה פנויה שתחפוץ להרות ממנו. הפריה לפנויה נאסרה על ידי הפוסקים ממגוון סיבות הלכתיות, גם כאשר האב ידוע והוא יהודי. מעבר לבעיות ההלכתיות, קיים כאן חשש ממשי לפגיעה במוסד המשפחה היהודית. אם הצעת החוק תעבור ויוקם בנק זרע "יוקרתי" של חללי צה"ל, וכל אישה פנויה שחפצה ב"ילדים ללא משפחה" תזכה לכבוד על שהיא "מקימה שם" לחלל קדוש, בתמיכת מוסד רבני מכובד – קיים חשש כבד שתופעה זו תתפשט ותערער את הרצון להקים משפחה על פי דרכה של תורה.

זאת ועוד, הרב מרדכי הלפרין ציטט את הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל שהתיר לשאוב זרע מנפטר, בהסכמתו, לצורך הפריית אשתו. ואולם הרב יגאל שפרן, במאמרו "אבהות לאחר מיתה" (תחומין כ'), כותב כי הגרז"ן עצמו הסתייג במכתב תשובה מההיתר שפורסם בשמו. גם הרב בורשטיין, ראש מכון פוע"ה, סיפר לנו כי שאל את כל גדולי ישראל, כולל הרב גולדברג, על שימוש בזרע לאחר המוות, ובמקרה שנטילת הזרע היא לאחר המוות – כולם אסרו. במקרה של נטילת זרע מאדם חי, הגרז"ן התיר בשונה מרוב גדולי ישראל. בכל מקרה ההיתר היה רק לאשתו של הנפטר ולא לפנויה.

הצעת החוק המוצגת אינה תואמת את ההלכה האוסרת הנאה מן המת ואף עשויה להכשיר הפריה לפנויות, כפי שהסברנו. נוסף על כך, הצעת החוק קובעת כי צה"ל יידרש להודיע בכתב לכל חייל על האפשרות להסכים לשימוש בזרעו לאחר מותו, דבר שעלול להגדיל באופן דרמטי את התופעה. מהלך זה יעניק רוח גבית לקמפיין של ארגון 'משפחה חדשה' למתן "צוואה ביולוגית" לחיילים, במטרה ליצור בנק זרע "יוקרתי". צעד כזה עלול לטשטש את גבולות מוסד המשפחה בישראל ולפגוע בו קשות, בפרט אם הוא ייתמך על ידי מכון פוע"ה. למען כבוד הנופלים, קדושת המשפחה הישראלית והשמירה על ההלכה, יש לעצור את הצעת החוק הזאת ולפעול להפסקת הנוהל הבעייתי של לקיחת זרע מחללי צה"ל לאלתר.

הכותבים חברים בבית המדרש תורת המדינה. מאמר זה מבוסס על נייר העמדה "לקיחת זרע מחללים" בהוצאת מכון תורת המדינה