תשומת הלב הישראלית מופנית זה 22 חודשים לחזיתות המאבק המרובות שצה"ל מתמודד עימן, ומסיבות מוצדקות בהחלט. ואולם המאבק הביטחוני של מדינת ישראל הוא רק חלק מהתמונה הרחבה, שבמסגרתה ממשיכה דרך קבע המערכה על הריבונות הישראלית ברחבי הארץ. כך, בשקט בשקט ומתחת לרדאר הביטחוני והציבורי, מתנהל בשנים האחרונות באופן רציף מאבק נוסף, לא פחות מסוכן, על עתיד הארץ וצביונה: טרור סביבתי שקט, ממוסד וממומן, שמובל על ידי הרשות הפלשתינית בתמיכת מדינות זרות ובשתיקת גורמים בתוך מדינת ישראל.
כשהרשות שופכת ביוב גולמי לוואדיות, בונה מבנים בלתי חוקיים במאות מוקדים, כורתת יערות ומטה מקורות מים – זו לא סתם הזנחה סביבתית. זו מדיניות. זו שיטה. זו השתלטות. אין מדובר בבעיה אזרחית של זיהום אוויר ומים, אלא באסטרטגיה של כיבוש בפועל של חבלי ארץ. נכון, טנקים וחיילי חי"ר לא זזים במרחב, אבל מתקני הקבע עשויי הבטון נערמים ומשתלטים על הנוף. לא יורים – אלא בונים, שותלים, סוללים. כך נוצרת בפועל מציאות חדשה של רצף טריטוריאלי פלשתיני בשטחי C, והופכים את המרחב מאזור ישראלי לאזור פלשתיני דה־פקטו.
מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, כשתשומת הלב הלאומית ממוקדת בלחימה בדרום ובצפון, הרשות הפלשתינית האיצה את קצב הפעולה. הטרקטורים עובדים מהר יותר, הבנייה מתרחבת, מפעלים ומחצבות בלתי חוקיים צצים כפטריות אחרי הגשם, ובתוך חודשים אזורים שלמים מחליפים ידיים. זו מציאות מסוכנת, שנעשית מתחת לאפם של מקבלי ההחלטות, או לעיתים תוך עצימת עיניים. התקציבים האירופיים זורמים, שיתוף הפעולה הלוגיסטי קיים, והצד הישראלי מהסס, נמנע ולעיתים פשוט מוותר מראש.
הפער בין האכיפה כלפי חקלאי יהודי שנטע עץ במקום הלא נכון, לבין האדישות מול הרס מסיבי של טבע בידי פלשתינים, זועק לשמיים. יש חוקים. יש תקנות. יש גם יחידות פיקוח. אבל המוכנות להפעיל את הכלים הללו חסרה, וכך נרקם האסון לנגד עינינו, צעד אחר צעד בקצב הולך וגובר. מה שנתפס כעניין אזרחי הוא בפועל קרב על גבול, על שליטה, ועל עתיד האזור כולו. איכות הסביבה היא לא פריבילגיה. היא לא קישוט. היא לא נושא של 'הירוקים'. היא כלי במאבק הלאומי. קרקע, מים, יער, שדה – כל אלו הם חלק בלתי נפרד מההגנה על המדינה. כל ויתור סביבתי בשטחי C הוא ויתור ביטחוני, לאומי וריבוני.
אנחנו בפורום לישראל ירוקה עדים לתופעה הזאת מדי יום. טרור סביבתי שמכסה עצמו בלבוש קהילתי או עסקי, בזמן שמאחוריו פועלת תוכנית ברורה להצר את הצעד הישראלי ולהרחיב את השליטה הפלשתינית. מדובר באיום חמור שמדינת ישראל לא יכולה להמשיך להתעלם ממנו. הגיע הזמן להתעורר. לעצור את המגמה. להשתמש בכל הכלים שברשות המדינה כדי להגן לא רק על התושבים, אלא גם על השטחים הפתוחים, היערות, מקורות המים והאוויר שאנחנו נושמים. אלו לא מותרות. זהו הכרח קיומי להמשך אחיזתנו בארץ.
הכותב הוא מנכ"ל הפורום לישראל ירוקה