אנשים רבים בוחרים לעזוב את הבית רק בגלל ההערות שהם שומעים: "על כל צעד בעלי מעיר לי, אי אפשר לחיות ככה, בורחת לקצת שקט". "נמאס לי מההערות של אשתי, הולך לחברים שלי". "אבא שלי כל הזמן מחפש אותי, רק הערות יש לו. מעדיף לחיות בכיכר החתולות". "גם כשאני משתדלת מאוד, תמיד אמא שלי תמצא על מה להעיר. די, מעדיפה לגור במדבר".
הערה בהיפוך אותיות היא הרעה. כשאנחנו מעירים זה לזה, תוך כדי ציון דבר רע, אנחנו מרעים את המצב. הערה סוגרת את מי שאנחנו מעירים לו, ובעצם גורמת לו להרע את מעשיו עוד. אין מי שאוהב שמעירים לו, גם לא "הערה בונה". דומני שמי שהמציא את הביטוי הערה בונה היה מכור להערות בעצמו, והיה חייב לשוות להערה משמעות חיובית. יחשוב כל אחד לעצמו אם הוא אוהב שמעירים לו "הערות בונות". אם התשובה היא שלילית, פירוש הדבר הוא שההערה לא תבנה שום דבר. גם אם לעיתים נדמה לנו שהערה עובדת, עלינו לחפש את הסיבה האמיתית לכך – אולי משתלם למי שהעירו לו לקבל את ההערה, אולי אין לו ברירה.
אז איך מקדמים את יקירינו, איך מחנכים, בלי הערות? פשוט: מוקירים אותם, משבחים אותם על כל דבר טוב, על כל התקדמות. טבעו של האדם שהוא אוהב לקבל שבחים ומחמאות, זה בונה אותו באמת. לפעמים יש מחמאה בונה.
יש שתי דרכים הפוכות לתיקון העולם. אפשר להגיד לאדם "אתה עצלן, לכן אתה לא קם בזמן", ואפשר לומר לו "כל הכבוד לך, אתמול היית זריז וקמת כמו אריה". כשאומרים "כל הכבוד לך", מרב הסיכויים שהאדם השני ידבק בטוב, יעזוב את העצלות ויקום בזמן. אבל העיסוק בעצלות, הדיבור על העצלות, הוא זה שלוקח אותנו למקום הזה שוב ושוב.
לכן אם נאמץ את ראיית הטוב, רק טוב, בלי פחד, נופתע לגלות שאנשים מסביבנו, שאנחנו רואים בהם רק את הטוב, נעשים עוד יותר טובים. אף אחד לא מתקדם כתוצאה מזה שרואים בו את הרע. ישאל כל אחד את עצמו: "האם אני אוהב שרואים בי את הרע, גם אם זה אמיתי? בוודאי שאני לא אוהב!". אז גם אם זה נכון שבמציאות יש בי גם צד רע, זה לא יקדם אותי אם יראו לי אותו, כי מה שמקדם אותי הוא רק מה שאני עושה מתוך רצון ומתוך אהבה. אם אני עושה משהו שאני לא אוהב לעשות – התוצאה לא תגיע. אני משיג תוצאות רק כשאני אוהב את העשייה.
הזוהר הקדוש אומר "בחביבותא תלייא מלתא" (אדרא רבא לפרשת נשא) – בחביבות תלויים הדברים. בכל דבר שאנחנו רוצים להשיג ולתקן בחיים – העיסוק ברע, העיסוק בלהצביע על הרע, לא מביא אותנו למקום טוב, והעיסוק בטוב – מקדם ומצמיח.