כששואלים אותי מה אבא שלי עושה, אני אומר "עסקים". אני לא ממש יודע איזה סוג של עסקים, אבל אני יודע שככה הוא מרוויח כסף. כשניסיתי לשאול אותו איך הוא עושה את זה, הוא חייך. "זה פשוט מאוד", הוא אמר, "קונים משהו בזול, ומוכרים אותו ביוקר".
גם אני, מאז שאני זוכר את עצמי, אוהב להתעסק במכירה וקנייה. עוד כשהייתי בגן ראיתי שאמא מאוד אוהבת את הנשיקות שאני נותן לה, אז ניסיתי למכור כל נשיקה תמורת טופי. היום, כשאני בכיתה ה', אני כבר סוחר אמיתי. גולות, קלפים, גוגואים – כל דבר שילדי הכיתה אוהבים לאסוף, אני מצליח איכשהו למצוא דרך למכור ולהרוויח.
אבל יום אחד, כשאבא ראה שאני מנסה למכור לאחי הקטן איזה קשקוש מהחנות של הכול בשקל תמורת עשרה שקלים שהוא קיבל מסבתא, הוא קרא לי הצִדה בפנים חמורות סבר. "יואב…" הוא התחיל לומר, ואז הוא הביט בי רגע, ואמר: "מה דעתך לבוא איתי מחר למשרד שלי? אני רוצה להראות לך כמה דברים".
נו, בטח שרציתי! במכונית בדרך ממש התרגשתי. "יש לי כמה שיחות חשובות לנהל", אבא אמר כשנכנסנו לאוטו, "אתה יכול להקשיב וללמוד, אבל בבקשה אל תפריע". אז ישבתי כמו ילד טוב, והקשבתי מרותק איך אבא מתייעץ עם מישהו לגבי איזו קרקע שהוא חושב לקנות, ואחר כך מנסה לשכנע מישהו אחר לקנות דירה.
כשהגענו למשרד הוא הראה לי את היומן שלו, עם כל הפגישות המתוכננות, וסיפר לי על כמה עסקאות ממש טובות שיצא לו לעשות. זה היה ממש מעניין! יכולתי לדמיין גם את עצמי יושב על כיסא כמו של אבא, מוכר וקונה ומרוויח…
בסוף הוא אמר לי: "ועכשיו, יואב, אני עומד לשתף אותך בעסקה הכי טובה וחשובה שאני עומד לעשות היום! זאת תהיה שיחה ארוכה, אז תכין לעצמך כריך ושוקו במטבחון, ותוכל להקשיב. אה, וזאת עסקה סודית בהחלט. אז בבקשה, אף מילה לאף אחד על מה שתשמע כאן, טוב?" והוא חייך אליי חיוך מסתורי. הוא חייג מספר בנייד, הביט בי והניח אצבע על השפתיים, שאהיה בשקט. הייתי מתוח כמו קפיץ. לאיזו עסקה סודית וענקית אני עומד להיות עד?
"הלו, אברהם?" הוא אמר, "מה שלומך? איזה עסקים יש לך בשבילי השבוע? כן, אני זוכר את המשפחה הזאת. אלה עם האבא החולה, נכון? בוודאי, אתה יכול להעביר אליהם את הסכום שסיכמנו עליו. תגיד לי, אולי כדאי לממן לילדים חונך, שיעזור להם בלימודים? כן? אז בסדר, תגיד לי כמה זה יוצא, אני אעביר לך לחשבון. עכשיו, אתה זוכר שדיברנו על הקייטנה לילדים נפגעי טרור? בטח, כדאי להתחיל להתארגן עם זה, עוד מעט חנוכה. חשבתי על מלון באילת. תבדוק עם האנשים שלך מה הם יכולים להשיג בתרומות וכמה צריך להשלים, בסדר?"
השיחה נמשכה עוד ועוד, והייתי קצת מבולבל. איזה מין עסקאות אלה? לפי הסכומים שאבא שלי הזכיר, היה נראה לי שהוא רק מפסיד כאן…
כשסוף סוף הוא סיים, הוא ניגש אליי והניח יד על הכתף שלי. "יואב, להרוויח בכבוד זה בסדר גמור, ולקנות בזול ולמכור ביוקר זאת באמת השיטה הבסיסית. אבל הכסף הוא רק כלי, לא מטרה. וכשמתעסקים איתו כל כך הרבה עלולים לשכוח את זה, ולשכוח חלילה גם סתם להיות בן אדם. העסקה השבועית שלי עם אברהם זה הדבר היחיד שבאמת יישאר לי ממנו משהו – וזה תמיד מזכיר לי מה העסקים החשובים באמת".
אסתי רמתי