בשנים האחרונות המודעות לספורט עלתה בצורה משמעותית, הפארקים מלאים במתאמנים מיוזעים ומכוני הכושר משגשגים. אז איך זה שלא כולנו בריאים וחטובים? איך זה שלא כולם באמת מתאמנים? ולמה חלק גדול מהאנשים לא מצליחים להתמיד?
אנשים רבים מספרים לעצמם סיפורים (מאוד משכנעים, אגב) למה ספורט לא מתאים להם: "אני לא אוהב ספורט", "אני לא מתחבר לספורט, להשקעה, לזיעה, לקושי, לחדר כושר…", "אני חושש מפציעות", "אני נראה אידיוט בבגדי ספורט", "אין לי קואורדינציה", "אני שונא שיעורי ספורט עוד מימי בית הספר" וכו'.
אבל יש משפט או תירוץ כזה, שבתור מאמנים אנחנו שומעים כל הזמן, ואם אתם מכירים אותו היטב או אם אתם משתמשים בו בעצמכם – יש סיכוי גדול שזה המשפט שמעכב אתכם מלהגיע למטרות שלכם. התירוץ הנפוץ והקלאסי הוא "אין לי זמן לעשות ספורט".
אנחנו כמובן לא שופטים אף אחד. בעולם בכלל ובישראל בפרט רוב האנשים לא עושים פעילות גופנית סדירה כי הם מנסים לשרוד במרוץ החיים המטורף, סובלים מעומס יתר וכתוצאה מכך ממחסור חמור בזמן. אנחנו בהחלט מסכימים שבעיית הזמן היא נושא כאוב. אבל לכולם יש אותה כמות זמן, רק 24 שעות ביממה, אז איך זה שלמישהו אחר יש גם זמן להתאמן? ואיך אפשר ליצור זמן חשוב לאימון?
כולם יודעים עד כמה חשובים הספורט ואורח חיים פעיל. לספורט יש יתרונות רבים, אבל כל אדם צריך לחפש את ה"למה" שלו. מה זה ייתן לחיים שלו ספציפית, למראה שלו, לערך העצמי שלו, ועל אילו עוד תחומים בחיים זה ישפיע. ככל שה"למה" יותר ברור וחזק, הרצון למצוא זמן וחשיבות בסדר העדיפויות יעלה והמוטיבציה לפעול תהיה גבוהה בהתאם.
כשהיינו ילדים, כולנו רצנו במדרגות בלי לחשוב פעמיים. כשהתבגרנו עלינו אותן בהליכה, וכשהתבגרנו עוד יותר חיפשנו את המעלית. למה? בגלל שמה שלא נוח לנו, אנחנו מעדיפים לא לעשות. וכשנמנעים מלבצע עוד פעולה ועוד פעולה, לאט לאט יש עוד דבר אחד פחות שאנחנו יכולים לעשות. היכולת יורדת ואנחנו מצמצמים לעצמנו את יכולת הפעולה ואת אזור המחיה. פתאום קשה לעלות במדרגות או לעשות הליכה ארוכה או לרוץ אחרי הנכדים. אני מקטין לעצמי את אזור הפעולה, וכמובן שעם השנים זה מחמיר.
אחד הדברים הטובים שיקרו לכם ברגע שתתחילו להתאמן הוא שתרגישו טוב יותר עם עצמכם. אף אחד לא מתחרט אחרי אימון טוב שעשה. מי שמתחרט בדרך כלל הוא זה שנשאר בבית וויתר על האימון.
אז איך אדע מה הספורט שהכי מתאים לי? הספורט הכי טוב בשבילך הוא הספורט שתתמיד בו. מצא את המאמן שעושה לך את זה, את הקבוצה או הפרטנר שהכי כיף לך איתו ואת סוג האימון שאתה הכי אוהב. יש אנשים שבדפוס החשיבה שלהם קושרים בין ספורט לסבל, ואם תמצאו את הקשר בין תחושת הכיף לאימון ניצחתם. כי למשהו שאנחנו אוהבים תמיד יש לנו זמן. זה לא באמת משנה איזה טיפוס אתה ולאיזו פעילות ספורטיבית תתחבר, כל עוד תבחר לצאת ולעשות.