מחבר: שושי אברהם

לא בחיל ולא בכוח, רק בשם ומלכות

1. נו, אז איך עבר עליכם השבוע? איך זה לזכות לחיות בתקופה היסטורית? איך זה לחוש את המשָק? מרגש, אה? כשאני קורא על תקופות היסטוריות בתולדות מדינת ישראל, אחד הדברים שהכי מסקרנים אותי הוא לנסות להבין מה הרגישו המון העם. האמת היא שכמעט תמיד אני לא מצליח לקבל תשובה לשאלה הזאת. הרי איך לומדים היסטוריה? […]

גרעין של אמת

*אזעקה. מרחב מוגן, מרכז הארץ. שתיים בלילה* – איך אנחנו טוחנים אותם, הא? – ככה אומרים… אתה מבסוט? – כן. שמח שסוף סוף נכנסים בהם. אתה לא? – האמת שלא. אני מתנגד חיסולים. – אה. אוקיי, סליחה, לא ידעתי. – אני גם מתקהל חופשי, מסתובב במקומות בלי מרחבים מוגנים, לא מאמין לכל השטויות האלה. עלק […]

פחות איראן, יותר אי־רן

"שלום עזביאל בן בכי". "ערב טוב לך ולצופים בבית". "רק נאמר שאתה מנשיאי ישראל, בכיר לשעבר בשירותי הביון, וכיום חוקר עמית במכון הישראלי לנהי". "ומרגל". "סליחה?" "מרגל. הייתי בין שנים עשר המרגלים שמשה שלח לתור את הארץ". "כן? אבל השם שלך לא מופיע בפרשה". "נכון, הורידו אותי בעריכה". "מעניין… מאיזה שבט היית?" "נבטים. אבל אחר […]

השדרן של איראן

השבוע, בעיצומו של גל התקיפות הישראליות באיראן, התראיין מנשה אמיר, פרשן לענייני איראן, ולשעבר מנהל אתר האינטרנט של משרד החוץ בפרסית ושידורי 'קול ישראל' בפרסית, לעיתונאית איראנית כבת 40 המתגוררת בלונדון. על אף הנושאים הבוערים שעמדו על הפרק, העיתונאית לא הצליחה להסתיר את התרגשותה. "גדלתי על הקול שלך וכך גם כל המשפחה שלי. למרות השנים […]

עניין אישי והפעם עם תמר הרשקוביץ

התחלה// נולדה וגדלה במרכז העיר פתח תקווה. "החוויות הכי מעצבות שלי, חברי הילדות וכמובן סניף מלאבס של בני עקיבא – הכול משם". הצעירה מתוך שניים. אבא// דניאל פריש (80), במשך שנים רבות עבד ככלכלן בבנק המזרחי. "כיום בפנסיה, מתפקד בעיקר כסבא אוהב. איש ספר". אמא// שרה פריש (77), שופטת בית משפט השלום בפתח תקווה בדימוס […]

אהבה בצל המלחמה

למה הוא לא מדבר? אני זוכרת את השבת ההיא, לפני כ־42 שנה, עת גייסו את בעלי באמצע שיעור תורה שהעביר בקיבוץ שעלבים. מול עיניי המשתאות, כאשר תינוק אחד בחיקי ותינוקת נוספת בבטני, הוא עלה לאוטובוס שהסיע אותו לצפון. הגעגוע היה גדול. במשך שבעה שבועות לא התראינו כמעט, אבל בהסתכלות לאחור זה בנה קומה בקשר בינינו. […]

מחשבות בדרך לממ"ד

תוך כדי כתיבת הטור אני רצה לממ"ד, אזעקה, וחוזרת חזרה. מנסה לחשוב איך ייראה העולם ביום חמישי שבו יתפרסם העיתון ומבינה שאין לי אפשרות לדעת, כי באמת הניסים שעוברים עלינו גדולים ומטלטלים כל כך. יחד עם הכאב והצער על מותם של אזרחים קדושים על קידוש השם, הלב מתרחב ונרגש למראה הניסים המופלאים שמתרחשים לנגד עינינו. […]

זה לא הזמן למערכת בחירות

בשבוע שעבר הצגתי כאן את הטענה כי פיזור הכנסת והפלת הממשלה בעיתוי הזה עלולים בסבירות גבוהה להביא להחמצת ההזדמנות לניצחון בעזה, ובין השאר מסיבה זו יש להימנע מקרע עם הציבור החרדי ומפלגותיו ולחתור להסכמות בסוגיית הגיוס. בעקבות זאת נשאלתי מכיוונים שונים מה הקשר בין הדברים, ומדוע פיזור הכנסת ימנע את הניצחון במלחמה. את הדברים הבאים, […]

הניגוד שבלב

גלי בהרב־מיארה מקפידה מאוד על הסדרי ניגוד עניינים. היועצת המשפטית לממשלה טענה שנתניהו היה מנוע מקבלת החלטה בעניינו של רונן בר, עקב החקירה הפלילית שמתנהלת נגד יועציו התקשורתיים, ושופטי בג״ץ קיבלו את עמדתה. לאור זאת חידדה בהרב־מיארה את ההנחיה המשפטית וקבעה: "מסקנתי על בסיס פסק דינו האמור של בית המשפט העליון ובהתייחס לנסיבות העובדתיות העדכניות, […]

ממשלות מתות לאט

מזה שנתיים אנחנו מוזהרים משמאל מפני מותה של הדמוקרטיה. למען האמת, האזהרה הזאת תלויה ועומדת מאז בחירתו של בגין לתפקיד ראש הממשלה ב־77', אבל ללא ספק היא קיבלה תפנית ממשית ומנומקת יותר בתקופה הנוכחית. כשתנסה להציג בפני השמאלני הטוען את המציאות, קרי בחירות חופשיות, בית משפט חזק למדי, ועצמאות יתר של אנשי המקצוע בשירות המדינה, […]