המטבח השמח של סיליה

יש נשים שהדבר שהן הכי אוהבות בעולם זה לבשל ולהאכיל, והן ממלאות את העולם באוכל נפלא. אחת כזאת היא חברתי סיליה, שגם הפכה את האהבה שלה לאימפריה של חסד

יש נשים שמדברות מטבח. האוכל פשוט זורם להן בוורידים, בדם, הדבר שהן הכי אוהבות בעולם זה לבשל ולהאכיל, לעמוד במטבח ולמלא אותו במטעמים תוצרת בית, ובכל רגע נתון המקרר מלא כל טוב בכמויות של מסעדה. דרך אגב, אני ממש לא כזאת. אולי פעם, כשהייתי צעירה מאוד ורק גיליתי את נפלאות הבישול, בעיקר על רקע האוכל הקיבוצי המוסדי שעליו גדלתי – הייתי באיזה אטרף כזה של זמן מטבח אין־סופי. אבל ברגע שזה הפך למקצוע – נו, לא מכירה הרבה מורות למתמטיקה שמגיעות הביתה ומתחילות לכתוב תרגילים על הלוח… 

אז מזל שיש חברות כמו סיליה, שממלאות את העולם באוכל נפלא. סיליה היא לא רק בשלנית בחסד עליון, היא גם אישה של חסד שדואגת לכל מך ונדכה. אם יש יולדת – סיליה תשלח לה ארוחת בוקר מפנקת ועוגות לשבת, אם יש שמחה – סיליה כבר על העוגות והפטיפורים, ממלאת את המקפיא לכבוד השמחה. כששכנה שלה קיבלה כוויה קשה – אז כמובן שסיליה שלחה לה ללא הפסקה מאכלים בזרם רציף ישר מהמטבח השמח והידיים המבורכות. והכול בפשטות כזאת, וכשאני שואלת אותה איך היא מספיקה היא לא מבינה את השאלה. "עולם חסד ייבנה", היא אומרת לי, "העולם עומד על חסד, וזה הדבר שאני הכי אוהבת לעשות. כשאוהבים משהו פשוט עושים אותו…"

שניים־שלושה־עשרים סלטים

מכאן ברור שכשסיליה מזמינה אותי לביקור על "כוס קפה", אני מתייצבת בלב חפץ. יודעת שכוס הקפה תהפוך בעצם לארוחה קטנה, "כי את כבר פה ומישהו צריך לפנק אותך". אז השולחן מתמלא בשניים־שלושה־עשרים סלטים שבמקרה היו לה במקרר, והיא רק תחמם משהו על הכיריים, ועוד משהו שכבר עומד שם, ולמה לא לטעום תבשיל כל כך מוצלח? הצלחת שלי מתמלאת בכל טוב סלה והבטן מתאמצת למצוא עוד קצת מקום.

ואחר כך סיליה מגישה לי קפה כי לזה בכלל הגעתי, אבל עם הקפה צריך כמובן מעמולים ועוגיות ו"אולי קצת פירות? יש אפרסקים טובים של תחילת העונה!". וכשאני מתחילה למחות בקול, חוששת ברצינות שממש כמו פו הדוב שהגיע לטעום משהו אצל חברו הטוב שפן ולא הצליח לעבור בפתח היציאה גם אני איתקע איפה שהוא במשקוף הדלת, סיליה מתחילה לארוז לי דברים. "אל תדאגי, את לא חייבת לגמור הכול, זה בסדר, אני מכינה לך את זה לקחת הביתה. הנה תביאי גם לבעלך, שייהנה, וזה לילדים שיתפנקו".

ובזמנים כמו עכשיו, כשהחיוך לפעמים קצת נתקע ומתקשה לעלות על הפנים, הביקור אצל סיליה ממלא אותי בכל טוב. הוא מזכיר לי שוב שיש כל כך הרבה טוב בעולם, יש אנשים נפלאים מסביבי, נותן לי כוח לחזור ולהתחבר לצד המואר של החיים.

תבשיל בשר ריחני עם חומוס ופלפלים

צילום: שושי סירקיס

הנה דוגמה נפלאה לאוכל הטעים של סיליה. הבשר רך רך וממש נמס בפה, גרגרי החומוס מעניקים סמיכות וגוף למנה והפלפלים צבעוניים ויפים במיוחד. הכול יחד יוצר תבשיל יפהפה וטעים כל כך שקשה להפסיק לאכול. מגישים אותו על אורז לבן או קוסקוס.

דרגת קושי: קלה פלוס

זמן השרייה: לילה

זמן בישול: 4 שעות

6 מנות

חצי כוס גרגרי חומוס, מושרים במים במשך לילה

בצל גדול קצוץ

3 כפות שמן זית

1000-800 גרם בשר צלעות, לב הצלע, צוואר או שריר (2, 22, 8, או 10) חתוך לקוביות

4 פלפלים צבעוניים, חתוכים לרצועות

4 שיני שום, חתוכות לפרוסות

כף גדושה פפריקה מרוקאית מתוקה

חצי כפית כמון

חצי כפית כורכום

כף אבקת מרק בטעם עוף

מלח ופלפל

3 כפות פטרוזיליה קצוצה

מבשלים את החומוס עם הרבה מים בסיר לחץ או בסיר רגיל לריכוך – 40 דקות בסיר לחץ, שלוש שעות בסיר רגיל. מסננים.

מכינים את התבשיל: מחממים בסיר רחב את שמן הזית ומטגנים את הבצל על אש בינונית כ־10 דקות עד להזהבה תוך ערבוב מדי פעם. מוסיפים את הבשר ומגבירים את האש. מטגנים 4-3 דקות עד שהקוביות מזהיבות קלות. מוסיפים את החומוס, השום וכל התבלינים. מערבבים, מכסים במכסה ומבשלים על אש בינונית כעשר דקות. מוסיפים נוזלים עד גובה הבשר ומבשלים שעתיים. מוסיפים את רצועות הפלפלים, מערבבים וממשיכים לבשל עוד שעה־שעתיים, עד שהבשר רך מאוד. מסדרים את התבשיל על אורז לבן, מפזרים פטרוזיליה קצוצה ומגישים.