חוכמתו של האדמו"ר מגור. אין זה סוד שמאז פרצה מלחמת שמחת תורה, שהביאה עימה את הגיוס של בנים וחתנים רבים, אני זקוקה ליועצת שינה באופן דחוף. מרבה בנים – מרבה דאגה.
אבל יש עוד נושא שמדיר שינה מעיניי זה שנים רבות, והוא נושא הרווקות המאוחרת במחוזותינו. התופעה הזאת, באיחור אופייני, גלשה עם השנים גם לציבור החרדי, למרות שחשוב לזכור שהמדדים לרווקות מאוחרת אצלם שונים, כי שם מקובל להתחתן בגיל צעיר הרבה יותר.
לאחרונה התייחס האדמו"ר מגור לבעיית הרווקות המאוחרת בקהילה החרדית, וטען כי חלק מהבעיה נובע ממיעוט שדכנים ומהיחס המזלזל כלפיהם. הדברים נכונים לגבי הציבור כולו על כל גווניו, ובתוכו גם הציבור החרדי, אבל בחסידות גור נוצר משבר של ממש בעקבות העובדה שבחסידות זו הצעירים והצעירות משתדכים רק בינם לבין עצמם. וכך התקבלה החלטה בגור להעלות את שכר השדכנים מ־5,000 שקלים ל־10,000 לכל שידוך מכל צד.
אפשר וצריך ללמוד מחוכמתו של האדמו"ר מגור. לא מדובר רק על שדכנים מקצועיים, שפרנסתם ועיסוקם העיקרי הוא בכך. בחורה שנישאת מוקדם ומבטיחה לכל חברותיה שלא להשאיר אותן מאחור, תמצא את עצמה בתוך זמן קצר עסוקה בבניין ביתה, בלי פניות לקיים את הבטחתה. וכאן בא מאמר חז"ל "בשני יצריך", שגם יצר הרע יש לו לפעמים תפקיד משמעותי וחיובי בחיים: אם היא תהיה מודעת לכך שכל הצלחה בשידוך תיתן לה מענק כספי שכל זוג צעיר חולם לקבל, ייתכן מאוד שלמרות דוחק הזמן היא תרים את ראשה לעבר חברי בעלה ותחפש, ואולי גם תמצא, את אביר החלומות של חברתה.
דייט עם רגליים שבורות. בציבור החסידי מקובל שההורים הם שבוחרים את בן הזוג, והחתן והכלה בקושי מורשים להציץ זה בזה לפני האירוסין וגם אחריהם. במגזרים אחרים מקובל שבעקבות השידוך מגיעים הדייטים, שאמורים להעמיק את ההיכרות בין בני הזוג הפוטנציאליים. אבל לפעמים דייטים מסתבכים, ומעשה שאירע לפני כמה עשרות שנים לבחור ובחורה שהיו חלק מהצוות של מחנה קיץ חרדי בארצות הברית, כך היה.
המדריך והמדריכה מצאו חן זה בעיני זו, והם החליטו באחר־צהריים פנוי שהיה להם לטייל ביחד בראש הר סמוך למחנה, שהירידה ממנו נעשית ברכבל פתוח. הכול היה צנוע וכשר. בסופו של הטיול הם ירדו כמתוכנן ברכבל האחרון היורד מההר, אך לפתע התגלתה תקלה חמורה: עובדי הרכבל היו בטוחים משום מה שכל המטיילים כבר ירדו, ולכן הפסיקו את פעילות הרכבל לפני הזמן וסגרו את התחנה. המדריך והמדריכה נתקעו יחד בגובה רב כשהם יושבים על מושבי הרכבל, וצעקותיהם נבלעו ברוח. הלילה מתקרב, ומה עושים?
המדריכה אמרה שבשהות של שניהם יחד במקום כזה כשאין איש באזור ובוודאי בלילה יש איסור ייחוד, שהוא איסור חמור שעלול להתפרש גם כחלק מאיסור גילוי עריות ולכן, לדעתה, אין ברירה – אחד מהם חייב לקפוץ מהרכבל גם במחיר סיכון חייו. המדריך סירב – בצדק – לקפוץ, ולכן בלית ברירה לפי הבנתה המדריכה קפצה מהרכבל ובנס רק שברה את שתי רגליה. השידוך, בכל אופן, לא התקדם.
לאחר מכן תבעה המדריכה את מדינת ניו יורק שהפעילה את המתקן והייתה אחראית עליו. בית המשפט פסק לה פיצויים בסך 350 אלף דולרים על החרדה שנגרמה לה, אולם לא הסכים לתת לה פיצויים והחזרים על הטיפול הרפואי שנזקקה לו, הואיל והיא בחרה מרצונה החופשי לקפוץ. המדריכה ערערה על הפסיקה, וטענה שהואיל ובמדינת ניו יורק קיים חופש דת, והיות שעל פי ההלכה היהודית היא הייתה חייבת לקפוץ, על המדינה לשאת באחריות גם על נזקי הקפיצה. כסיוע לדבריה היא הביאה עדות של רב פוסק הלכה, שהסביר לבית המשפט שהיא נהגה נכון מבחינה הלכתית, זאת מלבד הפגיעה בשמה הטוב שתיגרם לה אם יתברר שקפצה לשווא. בית המשפט קיבל את ערעורה, והעלה את סכום הפיצויים לשני מיליון דולרים! עם הסכום הזה היא ללא ספק מצאה לבסוף שידוך.
בונוס תינוק. לנשיא טראמפ יש ראייה מרחבית, כמו לאדמו"ר מגור, להבדיל. הוא מבין היטב שנוכח הצניחה בשיעור הילודה במדינתו, עלול לקרות מצב שבו כוח העבודה לא יוכל לתמוך באוכלוסייה המזדקנת וברשת הביטחון החברתית, ושאם לא יתהפך שיעור הילודה, כלכלת המדינה תקרוס. לכן טראמפ מנסה להחזיר את המשפחה למרכז החיים באמריקה, הוא קורא ל'בייבי בום' ומכריז על ממשל שהוא "פרו ילודה". ואכן, דיווח בניו יורק טיימס מגלה לנו שהבית הלבן בוחן דרכים לעודד נשים אמריקאיות מכל הסוגים לטפל בירידה בשיעור הילודה ולקדם ערכי משפחה שמרניים. בנאום שנשא בעצרת נגד הפלות הוא אמר שהוא רוצה "עוד תינוקות בארצות הברית" ועוד "צעירים וצעירות יפים" שיגדלו אותם.
לפי אחת ההצעות שנשלחו לבית הלבן, הממשל יעניק את "מדליית האימהות הלאומית" לנשים עם יותר משישה ילדים. הצעה אחרת שהועברה לגורמים בבית הלבן היא להקצות 30 אחוזים ממלגות בין־לאומיות למועמדים נשואים או הורים לילדים. בין הדרכים הנוספות שנבחנות: מענק לאימהות בסך 5,000 דולר לכל יולדת אמריקאית, "בונוס תינוק" והקצאת מלגות לימודים מכובדות להורים הצעירים, והשקעה ממשלתית בחקר אי־פריון.
טראמפ התחייב להיות "נשיא ההפריות האמריקאי", ואמר שיפעל להקלות כלכליות והגברת הנגישות בשימוש בהפריה חוץ־גופית לזקוקים לכך. לפי הצעה נוספת, הממשל יממן תוכניות לימוד לנשים כדי שתוכלנה לדעת מתי הן מבייצות ויכולות להרות. בין דוחפי התוכנית נמצאים סגן הנשיא ג'יי־די ואנס ויועץ הנשיא אילון מאסק, שלו עצמו יש כבר כתריסר ילדים – אומנם מכמה נשים שונות.
באיזה גיל קונים דירה. לפי סקר חדש, בקרב הציבור החרדי נצפתה העדפה ברורה לנישואין סביב גיל 20 לעומת ההעדפה לחכות לגיל 29-25 אצל הציבור הדתי והחילוני. לגבי הגיל המתאים לרכישת דירה, רוב הנשאלים במגזרים הדתי והחילוני סבורים שהגיל המתאים לכך הוא בין 25 ל-35, ואילו בציבור החרדי רכישת הדירה קורית בשנות העשרים המוקדמות. נישואין מוקדמים הם חלק מהנוסחה לצמיחה הדמוגרפית החרדית. בבית החרדי נולדים תינוקות בשלב שבו באוכלוסיות אחרות עדיין עוסקים בשירות צבאי או לאומי, בקריירה ולימודים, וזה דומה לשני שעונים דמוגרפיים שנעים על שני קווי זמן שונים. מה שברור הוא שמי שמשקיע בנישואין ובבניית דור המשך בגיל צעיר, משפיע לא רק על עתידו האישי אלא על עתיד האומה כולה.
