זה היה רגע נדיר של נחת בוועדה למינוי דיינים. במהלך הדיונים הארוכים והשקלא וטריא בין חברי הוועדה על המועמדים מהמגזרים השונים, תפסה את עצמה לרגע השרה אורית סטרוק, חברת הוועדה, כמתבוננת מהצד בסיטואציה: תלמידי חכמים, רבנים ודיינים מהמגזר החרדי החברים בוועדה חיוו דעה אודות המועמדים מקרב המגזר הדתי־לאומי, והמילים ששמעה הרוו אותה נחת מיוחדת. "פתאום אני שומעת דיינים חרדים מדברים על המועמדים שלנו ברמה האישית. הם הכירו את חלקם מקרוב מעבודתם בבית הדין והפליגו בשבחם. אני עוד זוכרת איך הרב דרוקמן תיאר פעם את המצב שלא היו ישיבות במגזר שלנו, ולא גדולי תורה שצמחו מהן. והנה אנחנו דנים בעשרות מועמדים, תלמידי חכמים גדולים שצמחו בישיבות שלנו וזוכים להערכה גם במגזר החרדי. זה היה רגע מיוחד".
כינוסה של הוועדה למינוי דיינים ביום ראשון השבוע חתם תקופה ארוכה, יש שיאמרו ארוכה מדי, של שבע שנים שבהן לא מונו דיינים חדשים בבתי הדין. מצוקת כוח האדם בבתי הדין כבר הרקיעה שחקים, ואת המחיר שילם הציבור הרחב שצורך את שירותי בתי הדין ולא בא על סיפוקו בשל חוסר בדיינים. מדוע לא התכנסה הוועדה בשבע השנים האחרונות? לא משום שלא נמצאו מועמדים ראויים, אלא בשל הקונסטלציות הפוליטיות שלא אפשרו זאת.
בקואליציה הקודמת, שבה כיהן שר הדתות מתן כהנא, שביקש לקדם מגמות שנויות במחלוקת בענייני דת ומדינה, לא הצליחו הפוליטיקאים ונציגי הממסד הרבני להגיע להסכמות, שהן תשתית התחלתית לכל הליך של מינוי דיינים. וכשכך נתגלגלו העניינים, הוועדה לא התכנסה ולא מינתה דיינים. בקואליציה הנוכחית מטבע הדברים הושגו הסכמות יותר בין המגזרים השונים בקלות רבה, אלא שאז הגיעו שופטי בג"ץ והמציאו כהרגלם פעלול משפטי חדש כדי לתקוע מקלות בגלגלי בתי הדין.
היה זה לפני שנה, כאשר הוועדה כבר נערכה להתכנס ולמנות דיינים חדשים. עורכת הדין בתיה כהנא דרור, לשעבר מנכ"לית ארגון 'מבוי סתום', עתרה לבג"ץ בטענה כי קיימים ניגודי עניינים בהליך הבחירה, שכן נחשפו קשרי משפחה במעגלי קרבה שונים בין דמויות פוליטיות ורבניות רלוונטיות ובין חלק מהמועמדים. ההרכב בראשות השופט אלכס שטיין קיבל את העתירה ונתן צו ביניים המורה לעצור את התהליכים עד לקבלת תשובת המדינה. לפני כחודשיים הורה הרכב שופטים בראשות השופטת דפנה ברק־ארז כי על חברי הוועדה למינוי דיינים מוטל לגבש נוהל לנטרול ניגוד עניינים, ולאחר שייבחן על ידי בית המשפט ניתן יהיה להמשיך בהליך.
הוועדה אכן גיבשה נוהל שהתקבל על ידי בית המשפט, באופן הבא: מועמד לדיינות שיש לו קרוב משפחה מדרגה ראשונה או שנייה שהוא גם דיין, צריך יהיה "נסיבות מיוחדות" על מנת למנות אותו. כך עברו חברי הוועדה אחד־אחד על עשרות המועמדים, וסימנו מי זקוק לנסיבות מיוחדות על מנת למנותו. "אצל שופטים אין דבר כזה!" סטרוק עדיין מזועזעת מההליך שנכפה עליהם בידי שופטי בג"ץ, "אין הליך של נטרול ניגודי עניינים במינוי שופטים. זה פשוט לא ייאמן איך המשפט 'אנשים אחרים בזמנים אחרים', שתירץ בזמנו את אי האכיפה נגד השמאל, חי לנגד עינינו גם בבית המשפט העליון. כשממנים שופטים מזכירים אולי בדרך אגב שלמועמד מסוים יש אח שופט, זה לא מתקרב למה שעשו למינוי הדיינים. הפערים בלתי נתפסים, ועל הדבר הזה בזבזנו שנה שלמה".
בסופו של דבר הוועדה צלחה גם את המכשול הזה, והליך המינוי יצא לדרך. השבוע כאמור מונו 21 דיינים חדשים, בהשתתפות 12 מחברי הוועדה, בהם יושב ראש הוועדה שר הדתות מיכאל מלכיאלי, הרבנים הראשיים הרב דוד יוסף והרב קלמן בר, חברת הכנסת פנינה תמנו־שטה, השרה אורית סטרוק, טוענות רבניות ונציגי לשכת עורכי הדין. השר דודי אמסלם נעדר מהישיבה עקב השתתפותו בישיבת קבינט.
שבעת הדיינים שנבחרו מהציונות הדתית כוללים את הרב יאיר אטון מישיבת בני דוד בעלי ובוגר ישיבת ירוחם, הרב דורון אלון מגרעין בית מוריה בבאר שבע, בוגר ישיבת בית אל וארץ חמדה, הרב ישועה רטבי מרבני ישיבת מצפה יריחו, דיין בארץ חמדה ומתלמידי הרב שבתי סבתו.
עוד מונו הרב יחיאל חיים פריימן עוזר הלכתי בבית הדין הגדול ובוגר ישיבת מרכז הרב וכולל ארץ חמדה, הרב יעקב שפונגין מישיבת מרכז הרב, הרב אביעד תפוחי – רב היישוב שבי דרום וראש כולל הדיינות בישיבת שדרות, בוגר מרכז הרב וכולל הדיינות בבית חגי, והרב ידידיה כהנא – ר"ם בישיבה התיכונית בנחלים ומלמד בישיבת ההסדר במודיעין, בוגר ישיבת כרם ביבנה וארץ חמדה ומתלמידי הרב קלמן בר.
רשימת 21 המועמדים החדשים שיתמנו לדיינים בבתי הדין האזוריים אושרה כמעט פה אחד בוועדה, ברוב של עשרה קולות מול אחד. הראשון לציון הרב דוד יוסף הודיע בסוף תהליך הבחירה כי בכוונתו לקדם סבבי מינויים נוספים כדי "להקל על העומס הבלתי נסבל בבתי הדין", כלשונו, ואף לפתוח בתי דין חדשים. בכל מקרה צריכה הוועדה להתכנס שוב כדי למנות דיינים לבית הדין הרבני הגדול, אולם לפי שעה המועד אינו ידוע. במפתח המינויים לבית הדין הגדול מובטחים שני מקומות לדיינים מקרב המגזר הדתי־לאומי.
13 מצוינים בחוץ
עם היוודע התוצאות נשמעו קולות ביקורת שטענו כי בקרב הממונים החדשים ישנם כאלה שנבחרו מכוח קשרים או פטרונים רבי השפעה, וייתכן כי מועמדים מוכשרים יותר נותרו בחוץ בשל היותם נטולי כוח וקשרים. חברת הוועדה סטרוק דוחה את ההאשמות הללו מן היסוד, לפחות ככל שהיא יכולה להעיד על הצבעותיה בוועדה.
חברי הוועדה ראיינו מאות מועמדים מכל המגזרים, וסטרוק מעידה על עצמה שעל אף שלא היה לה זמן מיותר בתקופה הזאת, היא הקדישה משאבים רבים כדי לתהות על קנקנם של המועמדים. "כשנכנסתי לתפקיד נבהלתי מאוד, מי אני שאבחן מועמדים לדיינות? מה אשאל אותם? בכל נושא שאשאל אני לא מגיעה לקרסוליהם בידע שלי", היא משתפת בכנות. הנוסחה שגיבשה לעצמה לבסוף הייתה שבכל הנושא של ידע הלכתי היא הסתמכה על הציונים שקיבלו המועמדים בוועדות המשנה, "שם יש ריאיון מעמיק שבוחן את הידע בהלכה, את הגישה האנושית וגם את יכולת הניהול. בסופו של דבר בית דין זה הרבה פעמים לטפל במקרים קשים, צריך לנהל את הלו"ז בצורה נכונה, צריך גישה נכונה לאנשים. כל זה נמדד היטב בוועדות המשנה והציון שמתקבל שם הוא איכותי".
עמוד נוסף שסטרוק נסמכה עליו הוא המלצות, כאלה שכל מועמד מביא מדיינים שמכירים אותו לאחר שפעל לצידם בתפקידים זוטרים כאלה ואחרים במסגרת עבודת ה"שימוש" בבית הדין. "אפשר להתרשם מאופי ההמלצה", היא מסבירה, "יש המלצות שהן סטנדרט, ויש כאלה שהן הרבה מעבר. אתה רואה שהדיין מפרט על הבקיאות של המועמד, על יכולת הניתוח והכתיבה שלו, על הגישה שלו. הסתמכתי על זה מאוד כדי להבין את היכולות, המיומנויות ומבנה האישיות".
כמו כן נפגשה סטרוק אישית עם יותר מ־80 מועמדים וראיינה אותם בהיבטים האנושיים: מדוע הם רוצים להיות דיינים, איך הם מבינים את עולם בתי הדין, יחסם לאוכלוסיות השונות, יחסם למצבים מורכבים שבהם עמדת ההלכה לא עולה בקנה אחד עם הפוליטיקלי־קורקט ועוד.
"שוחחתי עם רובם לעומק, ישבתי על זה שעות על גבי שעות. בסופו של דבר נוצר דירוג בין טובים, טובים מאוד ומצוינים ומתוכם בחרנו רק את המצוינים. בהתייעצות עם בצלאל (סמוטריץ' – ח"ר) הוחלט שלא ייכנס מישהו שאינו מקבוצת המצוינים", היא הודפת את הטענות על אופן הבחירה, "בקבוצה הזאת היו 20 מועמדים, ולצערי אנחנו קיבלנו רק שבעה תקנים כך ש־13 מצוינים נשארו בחוץ. זה כאב לב על כל אחד כזה, שחלם והשקיע, אבל זה מה שיש לנו. נשארו בחוץ אנשים מאוד ראויים".
את מדברת על מפתח שליש־שליש־שליש בוועדה, שלפיו מתמנים שליש מהדיינים מהמגזר הציוני־דתי, שליש מהחרדי־ספרדי ושליש חרדי־אשכנזי. אולי הגיע הזמן לשנות את המפתח הזה?
"לא פתחנו לדיון את השאלה אם המפתח צודק או לא. המצוקה הנוראה בבתי הדין חייבה שקודם כול נמנה לפי מה שיש וניתן את השירות לציבור. אם היינו פותחים את זה עכשיו המשמעות הייתה עוד שנתיים של ויכוחים ולא מינויים. אני מעדיפה שבע ציפורים ביד מ־14 על העץ. יש מחסור אדיר בדיינים, ועשינו עכשיו את מה שהיה אפשר". אבל בכל זאת היא מעדכנת כי בכוונתה לפעול להוספת תקנים בבתי הדין, מה שיאפשר תקנים נוספים גם לדיינים מהמגזר הדתי, וכבר פנתה בעניין לשר האוצר כדי לבדוק היתכנות תקציבית.
עיקרון נוסף שהוביל אותה בבחירת הנציגים מהמגזר הדתי־לאומי היה המגוון: "בתוך קבוצת המצוינים היה רצון וניסיון ללכת על המגוון, מבחינת בתי המדרש, אזורי המגורים ועוד. בציבור שלנו לכל בית מדרש יש גוון משלו, ורצינו לתת מקום לכמה שיותר. לצערי יש הרבה גוונים שלא הצלחנו להכניס".
נשמעו טענות נוספות לגבי מינוי מקורבים, כמו חתנו של אריה דרעי וחתנו של הרב אפרתי. האם אכן כל המינויים היו מקצועיים?
"בדיונים בוועדת המשנה ראיתי דבר מעניין", פותחת סטרוק כהקדמה, "מי שגדל בתוך מערכת בתי הדין – יש לו את זה, הוא יודע מה זה. אז רוב הדיינים שעושים שימוש, ברור שזה מיטיב את היכולות שלהם, הם יודעים להתנהל. אבל התברר שגם מי שגדל בבית שבו אבא היה דיין, ורואה את המינוי לא כפרס אישי אלא כשירות לציבור, ייתן שירות יותר טוב לציבור כי הוא מכיר את המערכת מקרוב. כלומר, לעיתים מי שגדל בתוך המערכת או בתוך המשפחה, זה יכול להיות לטיבותא", היא מחדשת. "לא צללתי לחשבונות של חברי הוועדה האחרים, אבל מהפריזמה שלי ראיתי את זה כך".
סטרוק אומנם הקדישה שעות רבות מאוד למפגש האישי עם המועמדים, אבל הרוויחה מכל שיחה כזאת. "בסוף הרווחתי ברמה האישית – פגשתי עושר עצום של אנשי תורה אמיתיים, אנשים שכשהם פותחים את הפה אתה שומע תורה חיה", היא מתארת בהערכה, "אנשים שכל החיים שלהם וכל הראייה שלהם זה תורה. אתה פוגש עוד אחד ועוד אחד, ואומר: וואו, הציבור שלנו הצליח לגדל מסה של תלמידי חכמים אמיתיים גדולים".
לתגובות: Hagitr72@gmail.com
