משבר חוק הגיוס יצא מכלל שליטה. אלא אם יושג הסכם בדקה ה־90, המפלגות החרדיות מתכננות לפרק את הממשלה ולפזר את הכנסת בשבוע הבא. הסיבה: אין התקדמות ממשית לעבר חוק חדש שיענה על דרישות המפלגות החרדיות, קרי מתן פטור מגיוס לרוב בני המגזר החרדי. החוק המקודם כיום בוועדת החוץ והביטחון, פרט לכך שמתקדם בעצלתיים, צפוי לכלול שורה של סנקציות אישיות נגד מי שלא יתגייס, גם אם הוא אכן לומד בישיבה.
הטענות של המפלגות החרדיות נגד הליכוד נמשכות תקופה ארוכה. בין הטיעונים שחוזרים ונשנים בשיחות עם חברי הכנסת החרדים עולה הטענה שחוק הגיוס היה אמור לעבור, על פי ההסכמים הקואליציוניים, עוד לפני העברת תקציב 2023. אלא שכבר בימיה הראשונים של הממשלה הציג שר המשפטים יריב לוין את הרפורמה המשפטית, מה שהוביל לדחייה של חוק הגיוס, מתוך החלטה קואליציונית להתמקד בסוגיה מעוררת מחלוקת אחת ולא להתפזר על פני כמה סוגיות כאלה.
החרדים התנגדו להחלטה, אך שוכנעו כי בלי הרפורמה המשפטית כל חוק שיעבירו ייפסל על ידי בג"ץ. אלא שאז הרפורמה קרסה, ואפילו את סעיף פסקת ההתגברות, הסעיף שנועד להתגבר על החלטת בג"ץ בין היתר בחוקים כמו חוק הגיוס, לא הצליחו בקואליציה להעלות. מאותו הרגע החלו להישמע במפלגות החרדיות קולות שטענו כי בסוף נותרו החרדים בלי שום פתרון למשבר הגיוס.
במפלגות החרדיות טוענים כי מאז פרוץ המלחמה, כשהשיחות על חוק גיוס חדש החלו, אין התקדמות של ממש לעבר נוסח חוק מוסכם. "שנה וחצי מורחים אותנו", אומר גורם בכיר במפלגות החרדיות. "אין שום התקדמות אמיתית. גם כעת, כל הדיונים שהתקיימו בימים האחרונים היו משחק בלבד. שום התקדמות רצינית. לא סתם הרבנים הציבו את שבועות כדד־ליין. דברים היו צריכים לזוז".
מה היה נחשב בעיניכם להתקדמות ממשית?
"נוסח חוק, אבל כזה שיש לו היתכנות. יש גם דברים אחרים, אבל הרעיון הוא צעדים שיראו שאנחנו בדרך לפתור את הסוגיה הזאת. עד כה לא קיבלנו שום רמז לכך. כל הדיונים עקרים".
כאמור, מי שמוביל את קידום החוק הוא יושב ראש ועדת החוץ והביטחון חבר הכנסת יולי אדלשטיין. אדלשטיין, מהרגע הראשון של הדיונים, היה ברור מאוד במטרותיו. הוא חזר שוב ושוב על האמירה כי חוק הגיוס צריך להוביל לשינוי מציאות אמיתי, ולא המתכונת שראינו בשנים האחרונות. לשם כך הוא דוחף להטיל במסגרת החוק סנקציות אישיות, חלקן חריפות במיוחד, על מי שלא יתגייסו. בין היתר מדובר על ביטול הזכאות להנחות בארנונה, ביטול נקודות זיכוי במס הכנסה, ביטול הזכאות להשתתף בתוכניות מחיר למשתכן, ביטול הסבסוד לתחבורה הציבורית, ושתי הסנקציות החריפות ביותר: מניעת האפשרות להוציא רישיון נהיגה ומניעת האפשרות לצאת מהארץ. שתי הסנקציות הללו נמצאות במחלוקת חריפה גם בקרב התומכים בסנקציות אישיות נגד לא מתגייסים.
חיצי ההאשמות של המפלגות החרדיות מופנים לשניים: אדלשטיין ונתניהו. הטענות כלפי אדלשטיין ברורות, לאור היותו מקדם החוק. הטענות כלפי נתניהו עוסקות בכך שהוא זלזל באירוע, לדברי הדוברים החרדים, ולא ירד לשורש הבעיה לאורך הדרך. אדלשטיין חטף ביקורת גם בתוך מפלגתו שלו, כולל תיאוריות שהוא חתום בדיל עם בנט להצטרפות למפלגתו בבחירות הבאות, שהוא חתום עם מפלגות האופוזיציה על תמיכה במועמדותו לנשיאות בעוד שלוש שנים, והאשמה העיקרית – שהתנהלותו בחוק איננה עניינית, אלא נובעת מרצונו לנקום בנתניהו.
בעקבות הביקורת צייץ ביום רביעי דוברו של אדלשטיין, מעין סמון, את הדברים הבאים: "אם לגייס חרדים במציאות של מלחמה על הבית, כשאחים שלי נשחקים במילואים, כשהמשפחות שלהם קורסות וכשזוגות מתגרשים כי הם לא עומדים בעומס המילואים זו 'נקמנות אישית' – אז אני בעד נקמה".
הדברים שצייץ סימון מייצגים נאמנה את הלך הרוח בסביבתו של יושב ראש ועדת החוץ והביטחון. "איך אפשר לומר שמדובר בנקמנות אישית, כאשר אדלשטיין עקבי מהיום הראשון? הוא לא זגזג ולו לרגע אחד", אומרים בסביבתו של אדלשטיין ל'בשבע'. "אמר מה הוא חושב שצריך להיות בחוק, ועם זה הוא מתמיד. גם להיות עקבי וענייני הפך להיות מסע נקמנות אישית? המהות לא חשובה יותר?".
בסוף החוק תקוע. כבר חודשים מבקשים שהנוסח יוצג, והוא עדיין לא מוכן. למה?
"זה לא משהו שתלוי בנו. בסוף יש פה עבודה של הייעוץ המשפטי של הוועדה שצריך להגיש את נוסח החוק. מדובר בעבודה מקצועית שצריכה להיעשות, והיא נעשית. נתנו הוראה לזרז תהליכים, וזה אכן מה שקורה".
אבל הנוסח שנכתב, עם הסנקציות החריפות שנמצאות בו, לא יעבור. איך מגשרים על הפער הזה?
"יש מחלוקות בין אדלשטיין לחרדים, וזה לא סוד. אבל החוק מתקדם בציר אחד, והשיחות בציר אחר. המטרה של השיחות היא להבהיר לחרדים שאין להם עוד ברירות, וזה הכי טוב שהם יכולים לקבל".
לפי החרדים השיחות לא מתקדמות לשום מקום.
"שיחות יש כל הזמן. כמה הן מתקדמות וכמה לא זה כנראה לא משהו שבאמת אפשר לדעת. בסוף, צריך לזכור שמדובר בשניים שהם חברים קרובים כבר 30 שנה. השיחות נערכות כל יום, ולפעמים כמה פעמים ביום. לא כל השיחות הן רשמיות. אגב, רוב הדילים בכנסת נסגרים בשיחות הלא רשמיות".
מיס־קלקולציה
אף על פי שבסביבת אדלשטיין סברו כי החוק יזכה לרוב בכנסת, וגם אם יהדות התורה תפרוש הממשלה לא תיפול, התפתחות האירועים מלמדת על טעות בחישובים. הדרישה שהעלה אדלשטיין, שגם על מי שיזכו לפטור במסגרת החוק יוטלו סנקציות אישיות, הובילה את כל הדיונים למבוי סתום. הסעיף הזה הוביל, כנראה, גם להתנגדות ש"ס לחוק, אף שבמקור היה נדמה כי ש"ס תאפשר לחוק לעבור בצורה כזו או אחרת.
בקואליציה סברו כי ש"ס לא תתנגד לחוק מכמה סיבות. הראשונה היא שבניגוד לציבור החרדי־אשכנזי והחסידי, בציבור החרדי־ספרדי נפוץ הרבה יותר שלפחות חלק מבני המשפחה מתגייסים, כך שהמכסות לא היו איום ממשי על הציבור הספרדי. עובדה זו הובילה גם לסיבה השנייה, והיא שחלק ניכר מהמצביעים של ש"ס משרתים בצה"ל, ובמפלגה עלולים לאבד אותם אם הם יתמכו בפיזור הכנסת בגלל חוק הגיוס.
החשש בש"ס הוא מפני שני מתחרים עיקריים על הקולות של המפלגה. הראשונה היא מפלגת עוצמה יהודית, שמכוונת לקהל יעד דומה לש"ס, וזוכה לתמיכה רחבה במעוזים שמסורתית מצביעים לש"ס. המתחרה השנייה היא מפלגה חרדית חדשה שמוקמת בימים אלה, של הרב חיים יוסף דוד אברג'ל, והיא תתמוך במוצהר בגיוס לצה"ל.
"לש"ס יש הרבה מה להפסיד באירוע, והיא לא ממהרת להוביל את הצעדים נגד חוק הגיוס, אלא בעיקר נגררת אחרי החרדים האשכנזים", אומר אודי טנא, יועץ אסטרטגי ומנהל קמפיינים בין־לאומיים. "הבייס שלה לא אוהב את הקו של המפלגות החרדיות בנושא הגיוס. אבל מצד שני היא לא יכולה להיראות כפחות דואגת ללומדי התורה מאשר יהדות התורה, ולכן היא נמצאת בין הפטיש לסדן".
זה אירוע שבכלל אפשר לפתור?
"לדעתי כן, וראינו בשבועות האחרונים את הצעדים שעשה נתניהו לשם כך. במובן מסוים נדמה שנתניהו הבין שמול החרדים האשכנזים, בדגש על גולדקנופף והאדמו"ר מגור, אין איך לפתור את המשבר, אז הוא ניסה ללכת לצעדים של הפרד ומשול. התנהלות קלאסית של נתניהו. ניסיון לבודד את יהדות התורה כך שהיא תבין שלא יצא לה כלום מלפרוש מהממשלה, כי היא לא תצליח להוביל לבחירות בכל מקרה".
ולמרות זאת נראה שש"ס כן מיישרת קו עם יהדות התורה, ולא הולכת באופן עצמאי.
"אנחנו צריכים להבהיר כמה דברים בנקודה הזאת: הראשון, שצריך להבדיל בין מה שנאמר בחוץ למה שנאמר בשיחות הסגורות. מדובר בדינמיקה אחרת. השני, צריך לשים לב גם למה שנאמר בגלוי. ש"ס, גם בהתבטאויות הגלויות שלה, הרבה פחות נחרצת מהנציגים של הליטאים או החסידים. ניכר שכל האירוע מבחינתה הוא עול. דבר שלישי שחשוב לזכור הוא שאנחנו באמצע אירוע מתגלגל. בכל רגע קורה משהו אחר שטורף את הקלפים. אנחנו מדברים על קצב אירועים כל כך מהיר, שבין תחילת השיחה שלנו ועד לרגע זה התרחשו עוד שני אירועים משמעותיים, וסביר להניח שעד שהקוראים יקראו את הכתבה יהיו עוד שלל התפתחויות. החוק לפיזור הכנסת אמור לעלות ביום רביעי הבא. זה הרבה מאוד זמן בשביל שדברים ישתנו".
ולצד זאת, ככה נראה כדור שלג שמוביל לבחירות, בדיוק כמו פרישת סילמן בכנסת הקודמת. יש סיכוי שישראל לא תלך לבחירות?
"הממשלה הקודמת הייתה הרבה יותר הטרוגנית מאשר הממשלה הנוכחית. וגם בתוך המפלגות החרדיות יש מחלוקות בנושא הפרישה מהקואליציה ובטח בנושא הליכה לבחירות. אני בהחלט רואה שמוצאים דרך לרבע את המעגל ולדחות את הבחירות. מה שכן צריך לומר, אנחנו בכל מקרה נכנסים לשנת בחירות, והן בכל מקרה יוקדמו. השאלה היא רק מתי וסביב איזה נושא. לנתניהו רע מאוד שהנושא יהיה חוק הגיוס, ולכן אני רואה אותו עושה הכול כדי למנוע את נפילת הממשלה בגללו".
"להיסטוריה היהודית יש זיכרון ארוך"
אווירת הבחירות מרחפת מעל הכנסת כבר שבועות ארוכים. חוק הגיוס הוא הטריגר, אך גם בלעדיו חברי הכנסת החלו להיערך לקראת מערכת הבחירות. הסיבה, אגב, אובייקטיבית למדי: שנת 2026 בכל מקרה אמורה להיות שנת בחירות, ומועד הבחירות המקורי הוא נובמבר 26. מכיוון שיש צורך להעביר תקציב לשנת 2026, ובדרך כלל אין אפשרות פוליטית להעביר תקציב בשנת בחירות, הרי שההערכות מכל חלקי הבית היו כי הכנסת תתפזר עד למועד האחרון להעברת התקציב, כלומר מרץ 26'. רוב חברי הכנסת העריכו שהכנסת תצליח לשרוד את כנס הקיץ, שאמור להימשך עד לסוף חודש יולי, ולהתפזר זמן קצר לאחר החזרה מהפגרה לאחר חגי תשרי. לוחות הזמנים כרגע מצביעים על כך שהבחירות ייערכו עוד לפני סוף 2025.
בקואליציה התפלאו על עמדת החרדים בנוגע לחוק הגיוס בחודשים האחרונים. לחרדים, כך סבורות השותפות הקואליציוניות, אין אלטרנטיבות בשורות האופוזיציה, וכל הרכב ממשלה אחר יביא לחוק רע בהרבה לציבור בוחריהן. במקביל הסיבה העיקרית שהחוק שהחרדים רוצים לא עובר היא התנגדות נרחבת בקואליציה להעברת נוסח שכזה, ומדובר בהתנגדות ששותפים לה גם חברים בליכוד וגם חברים בציונות הדתית.
"אי אפשר להיות איש ימין ולא לתמוך בגיוס אמיתי לחרדים", אומר חבר הכנסת דן אילוז מהליכוד, שהודח מוועדת החוץ והביטחון בעקבות התנגדותו לחוק גיוס רך. "הצרכים הביטחוניים שלנו מחייבים זאת. אנחנו רוצים להשאיר שליטה צבאית בעזה, אנחנו רוצים להמשיך להחזיק במוצבים בלבנון ובסוריה, אנחנו מבינים שצריך נוכחות מסיבית בגבול ירדן, כי הגבול שם פרוץ. אלה רק חלק מהאתגרים הביטחוניים שיש לנו, שכולם דורשים עוד חיילים אוחזים בנשק. איך אפשר לעמוד במטרות שאנחנו מציבים לעצמנו בלי שהחרדים יהיו חלק מזה? לכן אני ממשיך להתעקש בנושא עד שיהיה פתרון אמיתי".
גם במחיר של הפלת הממשלה?
"להיסטוריה היהודית יש זיכרון ארוך, והיא לא תראה בצורה חיובית את ההנהגה הפוליטית של ציבור שלם שדורשת לפטור את הציבור שלה מלהשתתף במלחמת קיום, תוך כדי הפלה של ממשלה שהם עצמם אומרים שהיא ממשלה טובה. הפלת הממשלה על סירוב להשתתף במלחמת הקיום של העם היהודי תהיה אות קלון לחברה החרדית, ואני מקווה שהם לא ילכו בדרך הזאת".
ואם כן? בסוף הגישה שאתה מציג מובילה לבחירות.
"אם אין ברירה אז נלך לבחירות. מי שחושב שנכון להאריך את כהונת הממשלה בכמה חודשים בתמורה לחוק גיוס שלא מוביל לגיוס לא מבין את המציאות. בסופו של דבר לב ליבו של המחנה הלאומי הוא ציבור שמשרת במילואים וכבר שירת מאות ימים לאורך המלחמה. קנייה מלאכותית של זמן תהיה הפניית הגב שלנו לציבור הזה, שיעזוב אותנו בעקבות כך. התוצאה תהיה שנים ארוכות ללא שלטון ימין. מי שרוצה לדאוג שימשיך להיות כאן שלטון ימין, חייב לתמוך בחוק גיוס אמיתי".
את התמיכה הציבורית בקרב מצביעי הימין בחוק גיוס ניתן לראות בכל רחבי הרשתות החברתיות, ולא רק שם. ארגונים שהוקמו במשך המלחמה על מנת ללחוץ על נבחרי הציבור להוביל לחוק גיוס משמעותי, צוברים תאוצה יותר ויותר בחודשים האחרונים. הסיבה: המשך הכבדת עומס המילואים על המשרתים.
"אנחנו לא נמצאים בימים שקדמו למלחמה כשהדיון נסוב סביב שאלת השוויון בנטל. אנחנו נמצאים באירוע אחר לגמרי", אומר אביב רוזנמן, ממייסדי פורום המילואימניקים הדתי־לאומי. "הצורך בעוד לוחמים הוא צורך ביטחוני ברמה הגבוהה ביותר. בכל רגע נתון פלוגות שריון לא מעמידות את כל הצוותים לטנקים. מילואימניקים רבים נשחקו עד אפיסת כוחות והתרסקות כלכלית ואישית. הפגיעות הכלכליות והאישיות מטורפות, משפחות ועסקים מתפרקים וקורסים. משימות מבצעיות נפגעות כי אין סד"כ. המצב הנוכחי לא יחזיק לאורך זמן, הצורך בעוד לוחמים הוא צורך ביטחוני קריטי לא פחות מתקיפה באיראן".
ולצד זאת, חוק גיוס יהיה פתרון? הרי עד כה חוקי הגיוס בעיקר עיכבו תהליכי גיוס חרדים לצה"ל.
"יעדי הגיוס רק הרחיקו צעירים חרדים מלהתגייס, כי כולם ידעו שזה בלוף. לא הייתה אכיפה, לא היו סנקציות אמיתיות, והייתה הסכמה בשתיקה שהמכסות לא ייאכפו. כולם שיתפו פעולה עם הבלוף, כולל צה״ל. בוועדת נומה אפילו ראו שהחשיבו דרוזים במכסות הגיוס. היום אחרי 7 באוקטובר אנחנו במקום אחר לגמרי. חרדים הם בני אדם, וכמו כולם הם מגיבים לתמריצים. כל עוד ההשתמטות משתלמת כלכלית, הלחץ החברתי במגזר ימשיך להרתיע, ולכן לא נראה היקפי גיוס נרחבים. אך ברגע שיהיה ברור שאין ברירה עוד, ומי שלא יתגייס לא יוכל להתקיים כלכלית, תהיה הבנה חברתית שצריך לאפשר זאת, כפי שאפשרו לנשים לצאת לעבוד לאחר הורדת הקצבאות של שר האוצר נתניהו".
בסוף החרדים טוענים כי צה"ל לא יודע להעמיד מערכת שתדאג לכך שמי שמתגייס חרדי יישאר חרדי גם בסיום השירות. זה טיעון שאי אפשר להתעלם ממנו.
"הרצון של המגזר החרדי במסגרת מותאמת לגיטימי. בדיוק בגלל זה חובתם של הנציגים החרדים לבוא מיוזמתם ולהגיד מה הצרכים שלהם. האחריות צריכה לעבור אליהם, אך לא ניתן לעכב את תהליך הגיוס עד שכל המערכת תתיישר בהתאם לצרכים שלהם. הצורך בעוד לוחמים הוא קריטי, דחוף ויש בו משום פיקוח נפש".
