פתיחת עונת הקיץ של 'תגלית' השנה הייתה מאתגרת במיוחד. אלפי צעירים יהודים מכל רחבי העולם תכננו את הביקור הראשון שלהם בישראל, כשלפתע נחת טיל חות'י בנתב"ג שגרם לגל של ביטולי טיסות מצד חברות בין־לאומיות. "עבדנו מסביב לשעון להביא אנשים מכל שדה תעופה אפשרי באירופה, דרך החברות שהמשיכו לטוס לישראל, כמו אתיופיאן איירליינס וכמובן החברות הישראליות, במקום החברות שהפסיקו. הצלחנו להביא חלופה של עשרות טיסות למשתתפים שהסכימו לבוא, למרות שישראל כבר התחילה להצטייר כמסוכנת", מספר גידי מרק, מנכ"ל 'תגלית', בשיחה עם 'בשבע'.
כשהסתיים הפרק הראשון של עונת הקיץ עם 8,500 משתתפים מכל העולם, ב'תגלית' היו בטוחים שהאתגר הגדול כבר מאחוריהם. הם לא העלו על קצה דעתם שתיפתח מערכה מול איראן שתשבית את נתב"ג באופן מוחלט למשך שבועיים, והם ימצאו את עצמם עם 3,000 צעירים יהודים מחו"ל שנקלעו למצב מלחמה, ללא דרך מילוט. "אומנם הם היו במלונות או בדירות עם מקלטים, אבל ברור שזה לא הבית שלהם. קשה להיות אורח במדינה זרה, כאשר אתה מופגז ולא מסוגל להתנועע במדינה שבאת אליה לבקר ולהכיר, ובסופו של דבר להיות חלק ממנה", מחדד מרק.
עוד מקדמת דנא, בשל המצב הביטחוני הרעוע בישראל, גיבשו ב'תגלית' פרוטוקול חירום, ועם פרוץ המערכה הורידו אותו לביצוע מיידי. "בשלב הראשון העברנו אנשים שהיו בדירות למלונות. למרות שבדירות היה מרחב מוגן, המרחבים המוגנים במלונות בתל אביב מוגנים יותר. חשוב לזכור שהצעירים הללו לא רגילים לשמוע סירנות. זאת הייתה הפעם הראשונה בחייהם שהם שומעים אזעקות. כשראינו שההסלמה נמשכת ומועצמת, החלטנו לעבור לשלב ב' של פרוטוקול החירום, לפנות יותר מאלף משתתפים לאזורים מוגנים בדרום".
במקביל החלה בחינת אפשרויות הפינוי מהארץ: מהאוויר, מהיבשה, וגם דרך הים. משרד התחבורה ופיקוד העורף הפכו את משתתפי 'תגלית' לפיילוט ראשון שדרכו תיבחן האפשרות להוציא אזרחים זרים מישראל. ב־16 ביוני, שלושה ימים בלבד אחרי השבתת נתב"ג, התקבל האישור מכל הגורמים הרלוונטיים. בתוך יום, ב־17 בחודש, יצאה מנמל אשדוד קבוצה ראשונה של 1,500 מתוך 3,000 הצעירים, באונייה של מנו ספנות. אחרי 15 שעות בליווי חיל הים במים הטריטוריאליים, הגיעה האונייה לקפריסין. "כל המערך בנמל אשדוד עבד בצורה סופר־יעילה כדי לאפשר למשתתפים שלנו לעשות הכול בצורה הכי מהירה אי פעם", מציין מרק, "האתגר היה להוציא כמה שיותר אנשים, כמה שיותר מהר, כדי שלא תהיה מטרה נייחת".
מבצע חילוץ הצעירים מישראל הוכתר בהצלחה, והפך למסלול דו־כיווני. "זה היה מבצע הפינוי הראשון והגדול מסוגו בישראל, ולמעשה הוא גם איפשר לראשונה להביא מספר גדול של ישראלים לארץ, כי כשההפלגה הראשונה חזרה מקפריסין עלו עליה לארץ עוד 1,500 ישראלים שהיו תקועים באירופה". ב־20 בחודש יצאה ההפלגה השנייה של הצעירים הנותרים. "כשהגענו לקפריסין חכרנו מטוסים של ארקיע וישראייר, ונעזרנו גם באל־על, כדי להעביר את המשתתפים מלרנקה ליעדים באירופה, בעיקר לארצות הברית או לארצות מוצאם. היו לנו משתתפים מכל מיני מדינות: מאוסטרליה, מקנדה, אבל בעיקר מארצות הברית. הצלחנו לעמוד ביעד, ותוך 24 שעות כל המשתפים יצאו מקפריסין בטיסות קונקשן".
איך הם חוו את הטלטלה הזאת? אזעקות, מקלטים, טילים – זאת הרפתקה שהם אפילו לא דמיינו.
"אני מאמין שבעיתות משבר, בחלק גדול מהמקרים בן אדם מגלה את העוצמות שיש בו ושהוא לא הכיר בימי שגרה. אני עצמי התעצמתי מההתעצמות שלהם. ראיתי את הצעירים מגיבים ב־99 אחוז מהמקרים בקור רוח מוחלט למצבים האלה. כשיש אזעקה, הם נכנסים בשקט ובסדר מופתי למרחבים מוגנים, עם מורל גבוה וביטחון שאם 'תגלית' סמכה את ידיה על הסיור בארץ, אז היא גם תהיה מסוגלת לחלץ אותם ממצבי קיצון. עזרה לנו מאוד העובדה שבין המשתתפים בכל קבוצה של 'תגלית' יש ישראלים, בעיקר חיילים. לשמחתי צה"ל ממשיך לשלוח ל'תגלית' חיילים וקצינים בין משימות שיש להם בדרום ובצפון, כחלק מהתרעננות. החיילים שבאים ומספרים מה קורה איתם בחזית, מחזקים מאוד את המשתתפים שלנו".
כשהסתיים המחזור השני, התקבלו ב'תגלית' מאות מכתבי תודה על הטיפול העוטף, לא רק מהמשתתפים, אלא בעיקר מהורים שהיו מודאגים מאוד. "תחשוב שאתה גר במדינה שקטה, ושולח את הילד שלך לארץ המובטחת, ובמקום המובטחת מקבל את הארץ המופגזת. מטבע הדברים, ההורים היו מודאגים מאוד. היינו בקשר עם כולם. יש לנו צוות מופלא. אנשים עבדו כאן מסביב לשעון במשך עשרה ימים רצופים כדי לא להשאיר אף אחד ללא מענה. פתחנו קווים חמים וחמ"לים שעבדו כדי למצוא טיסות ולתת מענה לכל מי שהיה צריך משהו".
מאז שנרגע המצב, חזרו ארצה גם המשתתפים של 'תגלית'. "השבוע נהיה כאן עם 500 עד אלף משתתפים. הרוב המכריע של מי שעזב, מעוניין לחזור", מציין מרק בסיפוק, "יש ארבעה מסלולים בתגלית. יש את המסלול הקלאסי, שנמשך עשרה ימים. יש לנו תוכנית שנקראת Onward – קדימה, בעבור מי שבאים לעשות קורסים מקצועיים של ארבעה-חמישה שבועות או התמחות של שמונה שבועות. נוסף על כך יש לנו מסלול חדש יחסית של התנדבות בת 14 ימים, עם פוטנציאל להגיע לעשרות אלפי משתתפים. התחלנו אותו כבר שלושה שבועות אחרי 7 באוקטובר".
המסלול הרביעי הוא קהילה עסקית שנקראת אקסל, שהיא הקהילה העסקית היהודית המובילה והגדולה בעולם, עם 1,500 חברים ב־20 מדינות. "פתחנו את פרויקט התמחות הקיץ של אקסל, עשרה שבועות עם אנשים שרובם הגיעו לישראל בפעם הראשונה. כשהתחילה המלחמה, פינינו אותם באונייה לקפריסין. חלק גדול מהם החליט להישאר בקפריסין, וכשהודענו אחרי ארבעה ימים שאנחנו מחדשים את התוכניות בארץ, 77 מתוך ה־80 הודיעו שהם חוזרים לארץ. הרצון לחזור הוא אדיר. האנשים שכבר נפגשו עם ישראלים מרגישים שזה חלק מהמחויבות שיש להם לחבריהם הטובים, החיילים שהיו איתם בקבוצה, שאחרי כמה ימים בתגלית חזרו למשימות הביטחוניות שלהם. רבים מהם חשים שזה מה שהם מצפים מעצמם כחלק מההתחברות לזהותם היהודית".
"מבחינתנו אין קו ירוק"
בימים אלה חוגגת 'תגלית' חצי יובל של פעילות. את הרעיון של פרויקט 'תגלית' הגה יוסי ביילין, מתוך תפיסה שיש לאפשר לכלל צעירי יהודי העולם בגילי 26-18 להגיע לסיור חינוכי חינם בישראל ל־10 ימים במטרה לחזק אצלם את הזהות היהודית ואת הקשר שלהם לישראל ולקהילות יהודיות בעולם. הראשונים שלקחו את הרעיון הבסיסי והפכו אותו לתוכנית היו שני פילנתרופים יהודים: צ'רלס ברונפמן ומייקל סטיינהרדט, שהקימו קבוצה מגוונת של פילנתרופים יהודים. "הם פנו לממשלת ישראל בתקופת הקדנציה הראשונה של בנימין נתניהו, שכמובן תמך מיד. אחריו, ומי שחתם את ההסכם הראשון עם 'תגלית', היה ראש הממשלה אהוד ברק", הוא מציין. "מאז הפכה 'תגלית' לפרויקט דגל של משרד ראש הממשלה לדורותיו: בזמן אריאל שרון, אהוד אולמרט, נפתלי בנט, יאיר לפיד, וכמובן בנימין נתניהו עד היום".
ב־25 השנים האחרונות הפכה 'תגלית' לפרויקט החינוכי הגדול בעולם היהודי. "אנחנו הפרויקט הגדול ביותר בעולם בתחום התיירות החינוכית. גם מבחינת החיבור של צעירים יהודים, גם מבחינת החיבור של ישראל בקמפוסים – אין מישהו שמתקרב לזה בהיקפים שלו. כך גם מבחינת השקעות הכספים של יהודי התפוצות בישראל – על כל שני דולר שאנחנו מביאים, ממשלת ישראל נותנת לנו דולר. עד היום מדינת ישראל השקיעה כשמונה וחצי מיליארד שקל, ואנחנו מחזיקים אלפי משפחות בתעשיית התיירות הישראלית. בתקופות שתגלית מצטמצמת, תעשיית התיירות נפגעת. אנחנו מחזיקים אזורים שלמים, בעיקר באזור קווי העימות בדרום. כבר עשר שנים אנחנו מגיעים לשדרות ולכל העוטף, וגם לרמת הגולן ולקו הצפוני. אנחנו משתדלים שהמשתתפים יבלו גם בצפון ובדרום, ולאו דווקא בירושלים ובתל אביב, שיחסית יותר 'מפונקות' בתיירות, כדי שהכסף של יהדות התפוצות יושקע בפריפריה. שם הערך שלו גדול יותר ואפשר באמצעותו לייצר מקומות תעסוקה ולהביא לשינוי באזורים האלה".
מה לגבי יהודה ושומרון? זה אזור ש'תגלית' פחות נוכחת בו.
"תגלית נוכחת בכל מקום, מבחינתנו אין קו ירוק", הוא גורס, "בזמנו מישהו אמר לי: למה אתם חוצים את הקו הירוק? אמרתי לו שגם הכותל מעבר לקו הירוק. כולם עוברים ביהודה ושומרון. השיקולים היחידים שלנו הם שיקולי ביטחון ורלוונטיות. כפי שאמרתי, המטרה שלנו היא להרחיק את המשתתפים כמה שיותר לאזורים שלצערנו הם פריפריאליים ביחס לגוש של המרכז בישראל. בדרך כלל תיירים לא מגיעים להר הנגב, לעוטף עזה או לרמת הגולן. לנו חשוב שגם האנשים שגרים שם ייהנו מהתיירים בישראל, וגם שהחבר'ה שלנו יבינו שישראל היא רצועה צרה מאוד, בשטח של פחות מניו ג'רזי, שכולנו צריכים להגן עליה, כי מדינת ישראל שייכת גם להם. חלק גדול מהמשתתפים אומרים: אנחנו לא מאמינים שישראל, שמדברים עליה כל כך הרבה בתקשורת, היא כל כך קטנה".
חלק גדול מהמשתתפים של 'תגלית' הופכים להיות חיילים של מדינת ישראל בעולם בכלל, ובקמפוסים בפרט. "אנחנו יודעים לאן מעמדה של ישראל הידרדר בקמפוסים בשנים האחרונות. כמובן זה קורה בעקבות הפעילות האינטנסיבית של BDS, אבל גם נובע מהעובדה שבזמן הקורונה כמעט שלא הגיעו משתתפי 'תגלית' לארץ. בתקופות שלפני הקורונה, הגענו ל־50 אלף איש בשנה. בזמן הקורונה הגענו ל־5,000 ו־10,000 איש בשנה, לכן הקמפוסים היו ריקים משגרירים של ישראל. אין אף גוף שמתקרב לעוצמות של 'תגלית' מבחינת השפעה בקמפוסים. החל מהקורונה, וביתר שאת מאז 7 באוקטובר, מספר המשתתפים שהגיעו לארץ ירד. ככל שיש יותר בוגרי 'תגלית' בקמפוסים, כך מעמדה של ישראל בקמפוסים האלה מתחזק. סטודנט יהודי שחוזר לבדו לקמפוס, וכל הקמפוס בוער מהפגנות נגד ישראל – מצבו של הסטודנט די מעורער. אבל ברגע שחוזרים 300 סטודנטים, כפי שקורה בשנים רגילות של 'תגלית', ומרגישים שהם מועצמים, מעמדה של ישראל הרבה יותר חזק. מי שחושבים שהשדה פרוץ לחלוטין, חושבים פעמיים לפני שהם תוקפים יהודים או לפני שהם תוקפים את ישראל".
מעבר לקמפוסים, יש לכם דרך למדוד את השפעת הסיור בכל מיני תחומים, כמו נישואי תערובת, עלייה לארץ וכדומה?
"בוודאי! אנחנו הפרויקט הכי נחקר בתולדות העם היהודי. מהיום הראשון התחלנו במחקר הכי ארוך והכי מקיף בעם היהודי במאה ה־21. חוקרת אותנו אוניברסיטת ברנדייס, שלוקחת בכל שנה קבוצה של חבר'ה שמגיעים לארץ ומשווה אותם לקבוצה באותו פרופיל שלא הגיעו לארץ. אפשר לראות לכאורה 'שני עמים שונים'. אלה שהיו בתגלית למשל, מתחתנים עם יהודים יותר מאשר הקבוצה השנייה, בפער של קרוב ל־50 אחוז. אלה הבדלים אדירים שלא נמחקים לאורך השנים. אנשים מתוכם מתחילים להתקשר לקבוצות של יהודים, מבחינת מספר החברים היהודים שיש להם, מבחינת תחושת הקרבה והתמיכה במדינת ישראל. נתונים כאלה אי אפשר למצוא בשום מקום אחר של התערבות סוציולוגית־התנהגותית בעקבות חוויה – בוודאי חוויה קצרה של עשרה ימים".
"רגל של עוצמה למדינה"
למעשה, מרק הוא העובד הראשון של 'תגלית', שגויס על ידי ביילין לצוות ההקמה של המיזם. מאז ועד היום הגיעו לארץ במסגרתו יותר מ־900 אלף משתתפים מ־70 מדינות, במטרה לחזק את הזהות היהודית בקרב צעירים יהודים ולחזק את הקשר של הצעירים היהודים למדינת ישראל ולישראלים. 70 אחוז מהיהודים מחוץ לישראל גרים בארצות הברית, בהתאם לכך, 70 אחוז ממשתתפי תגלית באים מארצות הברית. שאר המשתתפים מגיעים מצרפת, אנגליה, גרמניה, ארגנטינה, ברזיל, קוסטה ריקה, ספרד ואפילו סורינאם. כדי לסבר את האוזן בנושא הצמיחה המרשימה לאורך השנים, מציין מרק כי לפני 25 שנה הגיעו לישראל בערך 1,500 איש בקבוצת הגיל של 26-18, שהם אחוז וחצי מתוך 100 אלף בשנתון של העם היהודי מחוץ לישראל. "ערב הקורונה הגענו ל־50 אלף. אין עוד פרויקט שגדל לממדים כאלה עצומים.
"בכל קבוצה של 'תגלית' יש גם כמה ישראלים, ודרכם החבר'ה שמגיעים יכולים להתחבר לישראל ביתר שאת, ומוצאים סיבות נוספות לחזור לישראל", הוא מציין, "על כל קבוצה של 40 איש מחו"ל יש 8 ישראלים. מעבר לצוות החינוכי, הם הגורם העיקרי שמתווך לצעירים שמגיעים לחו"ל מה זה להיות ישראלי בגיל שלהם. דרכם הם מבינים את הפערים האדירים. מצד אחד, יש דמיון אדיר במה שהצעירים בכל העולם אוהבים מבחינת מוזיקה, תרבות ותחומי עניין. מצד שני, צעיר ישראלי בן 18 – סיכוי גדול שנמצא היום בעזה, ואילו צעיר יהודי בן 18 מארצות הברית – סיכוי גדול שנמצא בקמפוס. השילוב של הדמיון והניגוד מעצים את ההבנה של המציאות בישראל, ומחבר אותם בצורה בלתי נתפסת. ההערכה הרבה, עד כדי הערצה, שיש לחבר'ה מחו"ל לחיילים הישראלים בפרט, ולישראלים בכלל, היא אדירה".
7 באוקטובר היה רעידת אדמה לכל העם היהודי, למדינת ישראל, וכמובן גם ל'תגלית'. "תוך זמן קצר הבנו שהדפוס שהצליח עד אותו יום לא מספיק, ואנחנו חייבים להיות חלק מהריפוי והשיקום של המדינה. בהתאם לכך החלטנו מיד להביא לארץ כמה שיותר אנשים. לפי נתוני משרד התיירות, בשנת 2024, 87 אחוז מהצעירים שהגיעו לישראל הגיעו באמצעות 'תגלית'. הבאנו יותר מ־20 אלף איש. השנה תכננו להביא יותר מ־30 אלף, לאור המצב אני מניח שנביא קצת פחות מ־30 אלף משתתפים בעונה הזאת".
כמו כן הוחלט להשתמש בדאטה בייס של 'תגלית', שהוא מסד הנתונים הגדול ביותר של צעירים בעולם היהודי. תוך זמן קצר התפקעה הרשת מקריאות תמיכה של בוגרי 'תגלית' בחיילים החברים שלהם. 125 אלף בוגרי תגלית שיתפו תמונות שלהם מהסיורים עם החברים הישראלים שלהם שנקראו למילואים. "הרבה מאוד בוגרים שלנו התחילו להיות פעילים ברשת. יש בוגרת תגלית בשם מונטנה טאקר, שיש לה תשעה מיליון עוקבים בטיקטוק, והיא הפכה להיות אחת ממלכות ההסברה של ישראל. היא רתמה את כל כולה לנושא של תמיכה והגנה בישראל. בוגר נוסף הוא ג'יימס מאסלו – זמר מפורסם שיש לו שניים וחצי מיליון עוקבים. גם הוא, למרות שהוא חוטף ברשת בלי סוף, עושה הסברה בלתי פוסקת. יצרנו קשר עם בוגרים משפיענים שמגיעים במצטבר ל־30 מיליון עוקבים, וכולם דיברו למען ישראל. מעולם לא הייתי כל כך גאה בבוגרים שלנו כמו עכשיו".
במקביל הוחלט לעשות הסבה מסוימת בפעילות, לפתוח מסלול חדש בתגלית ולהביא מתנדבים. עד היום הגיעו כבר 12 אלף מתנדבים באמצעות המסלול החדש. "כבר בנובמבר 23' התחלנו להביא קבוצות של מתנדבים. הם באו לישראל לשבוע או שבועיים והתחילו לשקם, לעבוד בחקלאות או בסיוע לתושבי העוטף שהיו במלונות וכדומה. הם עזרו במרכזים לוגיסטיים כמו 'לתת', החמ"ל הירושלמי או 'פתחון לב'. כשהקיבוצים חזרו לדרום, הם עזרו להם לארוז ולנקות את הקיבוצים שחזרו אליהם. גם היום יש לנו מתנדבים שמגיעים לארץ כדי לעזור למדינת ישראל. למשל, אימצנו את הגינה הקהילתית של קיבוץ בארי, שנמצא במתחם הזמני בקיבוץ חצרים בנגב. עד היום הבאנו לשם 3,000 מתנדבים, שהפכו את האזור שהיה בהתחלה צהוב, לאזור ירוק לחלוטין.
"המתנדבים עושים את זה בהנאה, בתחושת שליחות, ומרגישים שיש להם חלק בבנייה של ישראל חזקה", הוא מתאר, "אנשים שעברו כאן שבוע או שבועיים של התנדבות יוצאים מישראל אנשים יותר חזקים, וישראל מוציאה בחזרה לעולם שגרירים של רצון טוב באלפים רבים. מי שיהיה בארץ יוכל לספר את הסיפור בצורה שונה לחלוטין ממי שצמוד לטלוויזיה, כי הטלוויזיה בעולם או המסכים של המדיה החברתית לא תמיד מראים את התמונה כולה. כדי לספר את התמונה כולה צריכים גם להביא את הצד הישראלי, שלצערי הרב נעדר מרוב המקומות בעולם, למעט אלה שיש בהם משתתפי 'תגלית'.
"החוסן הלאומי של מדינת ישראל בנוי מארבע רגליים", מבקש מרק להוסיף, "הרגל הראשונה היא החוסן החברתי, הרגל השנייה היא החוסן הכלכלי, והשלישית היא החוסן הביטחוני. הרגל הרביעית היא התמיכה העולמית. בלי תמיכה עולמית, השולחן יעמוד על שלוש רגליים. שולחן של ארבע רגליים שמורידים לו רגל, עלול ליפול. התמיכה הבין־לאומית תהיה הרבה יותר רחבה אם היא תהיה מבוססת על תמיכה של יהדות התפוצות. בלי 'תגלית' גדולה, עלולה להיות ירידה בתמיכה של יהדות התפוצות במדינת ישראל. אנחנו בני מזל שכל הממשלות לדורותיהן הכירו בחשיבות של הרגל הזאת והשקיעו ב'תגלית', כדי לבסס עוד רגל של עוצמה למדינת ישראל".
