בגיליון האחרון של 'בשבע' (פרשת בלק) התפרסמה תגובתם של הרב בועז מלט והרב רועי זאגא על מאמרי שפורסם שבוע קודם לכן, בעניין לקיחת זרע מן המת ושימוש בו. לדבריהם, "הצעת החוק המוצגת אינה תואמת את ההלכה האוסרת הנאה מן המת, ואף עשויה להכשיר הפריה לפנויות". ולכן: "למען כבוד הנופלים, קדושת המשפחה הישראלית והשמירה על ההלכה, יש לעצור את הצעת החוק הזאת ולפעול להפסקת הנוהל הבעייתי של לקיחת זרע מחללי צה"ל לאלתר".
לעניות דעתי, הכשל העיקרי שנעוץ בדבריהם הוא המחשבה שאנו חיים בעולם אוטופי שבו אם רק נבטל את הצעת החוק האמורה, אזי תבוטלנה שאיבות הזרע מחללי צה"ל, ובנוסף לכך, כל הרווקות שחפצות בילד תוותרנה על רצונן זה (או טוב יותר – תמצאנה את זיווגן).
במציאות הנוכחית, שבה אין שום חוק, נערכות כריתות אשכים ללא שום הסכמה מראש של הנפטר, באישורם של היועצים המשפטיים ובתי המשפט. אפילו אם הטענה שהדבר מנוגד לחוק תתקבל על ידי בית המשפט העליון (וספק גדול מאוד אם אכן כך יהיה), במקום שבו תהיה אינדיקציה כלשהי שזה היה רצונו של הנפטר, ודאי שמציאות זו תימשך. כך גם לגבי השימוש בזרע – היום כל בקשה של בת זוג של הנפטר לשימוש בזרע מאושרת (מתוך הנחה לא ברורה שאם הייתה לנפטר בת זוג, מן הסתם הוא רוצה בהמשכיות איתה). וכשמדובר בבקשה של הורים – די באינדיקציות שהנפטר היה מעוניין בכך גם ללא הסכמה מפורשת, עד כדי כך שלאחרונה אישר בית משפט שימוש בזרע של רווק על סמך משפט שאמר לחבר. מציאות כזו היא בוודאי בניגוד להלכה.
הצעת החוק מבקשת לצמצם את האפשרויות הללו למקרים שבהם הייתה הבעת רצון מפורשת של הנפטר קודם מותו לנטילת הזרע ולשימוש בו. כפי שהראינו במאמרנו בקצרה (על פי דברי הרב ליאור שגב במאמרו בתחומין שהזכרנו), במקרה של הסכמה מפורשת, לפחות לפי דעות מסוימות, גם אם הדבר אינו מומלץ, אין בכך איסור. המחשבה שניתן לכפות השקפת עולם מסוימת גם במקרה שבו על פי ההלכה יש צד להתיר את הדבר (ולו בדוחק), אינה ראויה וגם אינה מעשית.
כך גם לגבי טענתם שבהצעת החוק הנוכחית יש משום הכשר ללידת ילדים על ידי נשים פנויות לתוך משפחה חד־הורית. נשים שחפצות בכך יכולות לעשות זאת כבר כיום, תוך לקיחת זרע מבנק הזרע. עם כל החסרונות של הולדת ילד לאישה לא נשואה מזרעו של הנפטר, זה הרבה פחות גרוע, הלכתית ומוסרית, מהולדת ילד שאביו כלל אינו ידוע, כפי שנעשה בבנק הזרע. מי שחושב שאם נחסום את ההולדה מזרעו של מת, נצליח לגרום לכך שאותה פנויה לא תוליד ילד ללא נישואין (דהיינו שהיא לא תפנה לבנק הזרע), הוא נאיבי במקרה הטוב, ואינו מכיר כלל את המציאות הכאובה היום במקרה הרע.
ייתכן שרבני תורת המדינה סבורים שעדיף להשאיר על כנו את המצב הנוכחי הרע, ובלבד שלא יעבור חוק בתמיכתנו שישפר את המצב, כיוון שאינו "כשר למהדרין". על כך אומר שלפני כמה שנים, בשיחה עם מורי ורבי הגאון הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל, הוא דחק בי שנשתדל במכון פוע"ה להעביר חוק שידאג למנוע נישואי קרובים במקרה של תרומת זרע אנונימית. אמרתי לו שאני חושש שמכון פוע"ה יתמוך בחוק כזה בגלוי, שכן בסופו של דבר פירושו עידוד של נשים פנויות להרות מתרומת זרע. כשהוא שמע את זה הוא גער בי, ואמר לי שצריך להציל את מה שאפשר להציל, ולא להתעסק במה שאי אפשר לשנות. אנא רבני תורת המדינה, אל תגרמו לכך שמרוב צדיקות, נישאר ללא כלום.
