בתקופת המחאות הקשות נגד הרפורמה המשפטית בעידן שלפני 7 באוקטובר, המתקפה הרצחנית של חמאס ומלחמת 'חרבות ברזל', אחד הנושאים שהימין הישראלי עסק בהם היה שאלת המימון הזר למחאה. היו שטענו כי גורמי חוץ כאלה ואחרים מעורבים בליבוי האש נגד הממשלה. לא מעט גורמים התייחסו לטענות הללו בביטול, אבל מתברר שבימים אלה נעשות מגוון פעולות הן בישראל והן בארצות הברית כדי להוכיח את אותו מימון ואף לגדוע חלקים לא מבוטלים מהמימון הזה, שלעיתים מופנה נגד ממשלה מכהנת ונגד מטרות שמדינת ישראל מבקשת לקדם.
כסף אמריקני להתערבות בישראל
בחודשים האחרונים, בשקט תקשורתי יחסי, מתנהל הליך שמובילים שני ראשי הוועדות החזקים ביותר בקונגרס, נגד ארגונים שזכו למימון מצד הממשל האמריקני וקיים חשד שהשתמשו בו כדי לפעול נגד ראש ממשלת ישראל בפרט והממשלה בכלל. מדובר ללא ספק בהתערבות פוליטית חריפה בענייניה הפנימיים של ישראל, ואת המחוקקים האמריקנים הדבר הזה מדאיג ביותר, בעיקר כי מדובר בכספי משלם המיסים האמריקני שהיה רוצה יותר מהם לעניינים פנים־אמריקניים ופחות להתערבות במדינות אחרות.
בסוף חודש יוני שיגרו יושב ראש ועדת המשפטים בקונגרס האמריקני ג'ים ג'ורדן ויושב ראש ועדת החוץ בריאן מאסט, שניהם מחוקקים רפובליקנים, שלושה מכתבים רשמיים לארגונים בישראל ובארצות הברית. המכתבים עוסקים בטענות חמורות בנוגע לשימוש בכספי משלם המיסים האמריקני למימון מחאות נגד הממשלה בישראל, במיוחד מחאות בהקשר של התנגדות לרפורמה המשפטית שהממשלה ביקשה להוביל באותה תקופה.
הוועדות האמריקניות דרשו מהארגונים, בהם עמותות 'עתיד כחול לבן' ו'יוזמות אברהם', לחשוף מידע על תרומות מגופים בין־לאומיים, ובמיוחד את המימון שהתקבל מממשלת ארצות הברית או מגורמים הקשורים לה (יש לציין כי בעמותת 'עתיד כחול לבן' הכחישו שקיים מימון כזה, נ"ק). המכתבים הצביעו על חשש שממשלת ארצות הברית, באמצעות זרועות שלה ומחלקת המדינה, העבירה כספים דרך ארגוני חברה אזרחית ישראליים כדי לתמוך במחאות, מהלך שמנוגד לכאורה לכוונת המחוקק האמריקני.
באחד המכתבים נטען כי בשנת 2023 קיבלה לכאורה עמותת 'עתיד כחול לבן' כארבעה מיליון דולר מארגון Middle East Peace Dialogue Network, וכ־18 מיליון דולר מקרן PEF Israel Endowment Funds. חברי הקונגרס טוענים כי אף שהעמותה הכחישה קבלת מימון ישיר מממשלת ארצות הברית, היא לא סיפקה מסמכים המוכיחים את טיב המימון מקרנות צד שלישי.
לגבי ארגון 'יוזמות אברהם', חברי הקונגרס דרשו שיחשוף מידע על מענקים שקיבל מהממשל, כולל מענק של 375 אלף דולר ממחלקת המדינה בשנת 2021. הארגון נדרש גם לפרט על קשריו עם מגוון גופים אחרים, בהם 'עתיד כחול לבן', קרן רוקפלר, הקרן החדשה לישראל ומרכז פרס לשלום.
מכתב נוסף נשלח לרשת הפילנתרופית Tides Network, העוסקת במימון פרויקטים אזרחיים ועמותות למטרות פוליטיות. חברי הקונגרס דרשו לחשוף את מטרות המענק של כ־25 מיליון דולר שהתקבל מהקרן הממשלתית USAID בשנת 2023. הטענה היא שהכספים הועברו על מנת לקדם את מטרות מדיניות החוץ של ארצות הברית, והם שימשו בין היתר לתמיכה בגופים בישראל, כולל כאלה שהובילו תעמולה נגד ממשלת ישראל וראש הממשלה נתניהו.
ג'ורדן ומאסט האשימו את ממשל ביידן במתן תקציבים ותמיכות לאותן עמותות במטרה "לנסות לערער את ממשלתה הדמוקרטית של ישראל". עוד ציינו כי "השימוש במענקים פדרליים בצורה זו לא רק מסכן את מערכת היחסים בין ארצות הברית לאחת מבעלות בריתה הקרובות ביותר, אלא גם מערער חירויות אזרח בסיסיות". הם הדגישו כי השימוש במענקים פדרליים למטרות של דה־לגיטימציה לממשלה במדינה אחרת עלול להיות עבירה פלילית, וביקשו את שיתוף הפעולה של הארגונים לצורך בדיקה. לטענתם, אין זו הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש במענקים מסוג זה לצורך תמיכה במחאות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו או מדיניותו.
שני חברי הקונגרס לא הסתפקו בכך. לטענתם "לארגונים שקיבלו מימון אמריקני הייתה היסטוריה של תמיכה ישירה לחמאס וארגוני טרור אחרים. על פי דיווחים, בין השנים 2007 ל־2024, סוכנות הסיוע האמריקנית (USAID) ומחלקת המדינה העבירו לפחות 122 מיליון דולר לארגונים לא־ממשלתיים הקשורים לארגוני טרור, רבים מהם הביעו עמדות אנטישמיות ותמיכה באלימות נגד יהודים".
שתי הוועדות מטפלות גם במקרים דומים בתוך ארצות הברית, והשבוע אף התקיים דיון סוער שבו הזהירו מפני "קרטל ללא מטרות רווח", וטענו כי מענקים פדרליים מחולקים ללא פיקוח רב כדי לקדם אג'נדה רדיקלית. הם הזהירו כי חלק מהכספים אף משמשים להשפעה על ממשלות זרות. הדמוקרטים כמובן דחו את הדברים מכול וכול.
יש לציין כי אחד הגופים המרכזיים שהעבירו את הכספים ועליו מלינים חברי הקונגרס ג'ורדן ומאסט הוא סוכנות הסיוע האמריקנית (USAID). מדובר בגוף שהעביר מיליוני דולרים לארגונים שעל פי הטענות היו קשורים בין היתר לגופי טרור ולעמותות וארגונים אנטישמיים. הממשל הנוכחי היה כה מודאג מפעילות הסוכנות, עד שהוחלט לעשות לה ארגון מחדש ולהוציא את עובדיה לחופשה ארוכה לפני ארבעה חודשים. מזכיר המדינה מרקו רוביו, שהודיע על ההחלטה, מסר כי "השינוי יכלול העברת חלק מתפקידי הסוכנות למחלקת המדינה והפסקת יתר הפעילויות שאינן עולות בקנה אחד עם סדר העדיפויות של הממשל". עוד הוסיף רוביו כי "הסוכנות סטתה מיעדה המקורי – סיוע חוץ שיקדם את האינטרסים הלאומיים שלנו. לא הייתה לנו ברירה אלא לתפוס שליטה בה".
מימון קמפיינים נגד המתנחלים ונגד השלטון בישראל
לצד הפעילות האמריקנית, פעילות דומה נעשית גם אצלנו בישראל, בהצעת חוק שעוסקת בניסיון לייצר השפעה של מדינות זרות באמצעות מימון עמותות, ומוביל אותה חבר הכנסת אריאל קלנר מהליכוד.
בין היתר מוצע בחוק להטיל מס בשיעור של 80 אחוז על כל תרומה מישות מדינית זרה לעמותה. בנוסף מוצע כי כל בית משפט לא ייזקק לבקשות אשר הוגשו על ידי עמותה שעיקר מימונה על ידי ישות מדינית זרה. שתי ההוראות יחולו אם העמותה אינה מתוקצבת על ידי המדינה. עוד מוצע כי שר האוצר, באישור ועדת הכספים, יהיה רשאי לקבוע פטור ממס בגובה 80 אחוז על תרומה בנסיבות מיוחדות.
חבר הכנסת קלנר מציין כי "החוק מפריד בין מקרים שונים. ישנן עמותות שעוברות על חוקים – כמו חוק החרם, עשיית דה־לגיטמציה וקריאה לאי ציות לפקודות בצה"ל – והכוונה בחוק היא לפרק אותן לגמרי. קטגוריה נוספת היא שקיפות ודיווח על תרומות ממדינות זרות שלא נעשים כדין. כיום אין שום סנקציה, וכעת על כל הפרה כזו יהיה קנס מנהלי משמעותי. בנוסף לכך אנחנו עושים הפרדה. אם נניח גרמניה או צרפת מממנות עמותות שעוסקות בתרבות שלהן או בעזרה לניצולי שואה – אין לנו בעיה עם זה. אבל עמותות שמתעסקות בפוליטיקה, בעתירות למערכת המשפט, בפעילות לובי וביצירת מחאות – זה בעייתי. לכן כל עמותה שמקבלת מימון זר תצטרך להצהיר שהיא לא משתמשת בכסף הזה לפעילות אנטי־ישראלית שמטרתה לפגוע במדינה".
עוד הוא מוסיף כי "כל עוד עמותה שעושה דברים לגיטימיים תוכל לקבל את הכספים באותו אופן כמו היום במימון זר. עמותה שרוצה לעסוק במחאות, בלובינג ובפעילות פוליטית תצטרך לשלם מס חברות כמו כל חברה אחרת. נוסף על כך אנחנו מדברים על כך שהעתירות שלהן לבג"ץ לא יהיו מסובסדות. כיום עתירה לבג"ץ עולה 2,000 שקלים, ואין שום סיבה שלא תשלם מחיר מלא לפי תחשיב שנעשה אותו כדי שייצג עלויות אמיתיות".
אנחנו יודעים נתונים על היקף התופעה הזאת?
"משנת 2012 ועד היום הוזרמו יותר ממיליארד שקלים לעמותות שקידמו אג'נדה פוליטית במדינת ישראל, וכולן פעלו לקידום קמפיינים כמו 'אלימות המתנחלים', קמפיינים להטלת סנקציות על מתיישבים, קמפיינים ל'שתי מדינות', וגם קמפיין ה'הדתה' מומן, על פי הבנתנו, מכסף פדרלי גרמני. בג"ץ הוצף בשמונה השנים האחרונות באלף עתירות בנושאים השונים. זה טירוף הדעת שהעמותות הללו ממשיכות לפעול כאן ועוד במימון זר, ולכן חוק העמותות הוא ממש חלק מהמאבק על העצמאות שלנו נגד חתרנות מדינית זרה", הוא פוסק. "המטרה של החוק בסופו של דבר היא לשמור על הריבונות של מדינת ישראל. המצב הזה, שבו ארגונים לא ממשלתיים פועלים בשירות מדינות זרות כדי לקדם את האג'נדה שלהם, הוא בלתי מקובל. ראינו היקפים מטורפים של הפעילות הזאת בתקופת המחאות נגד הרפורמה המשפטית לפני המלחמה".
נתקלת לא אחת בניסיונות לעצור את הליך החקיקה הזה, כולל מהממשל האמריקני הקודם.
"העמותות חוששות ומפעילות לחצים כבדים מאוד כדי למנוע את קידום החוק. מופעל עלינו לחץ כבד מאוד מכל מיני כיוונים, כולל משגרירים. זו בעיה שלא רק אנחנו סובלים ממנה. שמעתי מנבחרי ציבור גם בסלובקיה ובהונגריה על התערבות של מדינות זרות שמנסות לבחוש בעניינים הפנימיים שלהם כדי לשנות את ההתנהלות מבפנים", הוא מדגיש. "כשהעליתי את החוק הזה לראשונה במאי 2023, ממשל ביידן הפעיל לחץ כבד מאוד יחד עם מדינות אירופה כדי להסיר אותו מסדר היום. לכן העליתי אותו מיד לאחר שטראמפ הושבע, וכשהבנתי שבארצות הברית מבינים עכשיו את הנושא הזה וגם הם נאבקים בו", הוא מבהיר.
אין ספק שהשילוב בין המתרחש בארצות הברית לחקיקה הישראלית יכול להביא לשקיפות גבוהה הרבה יותר ולגלות לכולנו את נתיבי המימון שמגיע לארגונים רבים ממדינות שונות ונעשה בו שימוש לשם מאבק פוליטי. בשנים האחרונות התופעה הזאת הולכת ומתגברת בישראל, וככל שהחקיקה של חבר הכנסת קלנר מדאיגה עוד ועוד ארגונים מסוג מסוים מאוד וגופים התומכים בהם או נתמכים באופן דומה, מתחדדת ההבנה שככל הנראה המהלכים לטיפול בנתיבי המימון הללו הם בלתי נמנעים.
