אזהרה חמורה: השורות הבאות יהיו חיוביות. מקווה שתעמדו בזה.
בתחילת השבוע הוציאה היועצת המשפטית לממשלה הודעה חריגה במיוחד. לא בכל יום מוזמן נציב שירות בתי הסוהר לשימוע לפני הגשת כתב אישום. אבל כבר רבים ובכירים זומנו לשימוע. לא זו החריגות הרלוונטית, אלא העובדה שההודעה יצאה לאחר השעה 21:00, לא בדיוק שעה נורמטיבית להודעה על זימון לשימוע, לשון המעטה.
הרקע ברור – למחרת הייתה צריכה בהרב־מיארה להתייצב בעצמה לשימוע שקבעה לה הממשלה לפני פיטוריה. כדי "להקדים תרופה למכה" היא מיהרה לזמן את נציב שב"ס קובי יעקובי לשימוע. מקורות יודעי דבר במשרד המשפטים אמרו לי שהרציונל היה למנוע מצב שבו יטענו שההחלטה לזמן את נציב שב"ס משוללת תוקף וכדומה, לכן היא הקדימה והודיעה על כך עוד לפני השימוע שנערך לה.
האם זה שיקול ענייני וראוי? לא. אבל צריך להודות ולומר בכנות – ההחלטה העקרונית של בהרב־מיארה להעמיד את יעקובי לדין התקבלה זמן רב לפני כן.
על כל פנים, מה החשד כלפי יעקובי?
על פי החשד, יעקובי העביר למפקד ימ"ר ש"י, ניצב משנה אבישי מועלם, מידע על התנהלות חקירה סמויה בעניינו על ידי מח"ש. מועלם ביקש ממנו לחפור ולברר במה עוסקת החקירה הסמויה, והשניים העלו השערות בנדון. כך על פי החשד שבגינו נשקלת העמדתו לדין באשמת שיבוש מהלכי משפט והפרת אמונים. בלשכת המפכ״ל בדקו במערכת המסווגת את השם של אבישי מועלם לצורך קידום שלו לדרגת תת־ניצב, על פי הנוהל המשטרתי, כדי לבדוק שאין מניעה לקדם אותו. לשכת המפכ"ל קיבלה תשובה שמועלם חסום לקידום, כי יש חקירה סמויה נגדו על ידי מח״ש.
יעקובי היה בעבר המזכיר הביטחוני של בן גביר, ובגלל המעורבות של יעקובי במינויים במשטרה, עוזר המפכ״ל עדכן אותו בנושא. על פי החשד, יעקובי התקשר למועלם והזהיר אותו שמתקיימת בעניינו חקירה סמויה. מכיוון שאכן הייתה חקירה סמויה נגד מועלם והטלפון שלו היה תחת האזנה, השיחה בין מועלם ליעקובי הוקלטה, וכך התגלה השיבוש המיוחס ליעקובי.
אין ספק שמדובר בסיפור מוזר מאוד. אם יעקובי ידע שיש חקירה סמויה, הוא לא הבין שיש סיכוי גבוה מאוד שיש האזנה לטלפון של מועלם? ליעקובי יש שנים לא מועטות במשטרת ישראל. איך יכול להיות שהוא לא הבין את זה? ליעקובי יש טענות הגנה שמסבירות אחרת לגמרי את מהות השיחה. לא איכנס לפרטים ולהסברים, וגם לא לראיות שמקשות על ההסבר שלו, אבל מה שבטוח זה שבניגוד לטענה של השר הממונה איתמר בן גביר, בפירוש לא מדובר בתפירת תיק. החשדות עצמם רציניים ואמיתיים. האם הם יספיקו להעמדה לדין בפועל ולהרשעה? מוקדם להתנבא.
בן גביר טוען כי "היועמ"שית מגישה את כתב האישום הפוליטי הזה מסיבה אחת: ניסיון להלך אימים על קצינים שמיישמים את מדיניות הדרג הנבחר, במטרה לבצע פוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק ולשמר את שלטון הדיפ סטייט. אני מודיע באופן ברור ונחרץ: אני מעניק גיבוי מלא לרב־גונדר קובי יעקובי, שכמובן יישאר בתפקידו, וימשיך לבצעו כפי שהוא ביצע אותו עד עכשיו – בנחישות, במקצועיות, ללא משוא פנים וכמובן ללא שום שיקולים זרים, למורת רוחה של היועצת המשפטית לממשלה והתנהגותה העבריינית".
אני חושב שמדובר בקשקוש שלא באמת נותן "גיבוי מלא" ליעקובי, אלא מנסה לקושש אהדה ציבורית לבן גביר עצמו על חשבון הגב של יעקובי. לא סתם יעקובי עצמו נקט גישה הפוכה. לאחר ההחלטה לזמן אותו לשימוע שלח יעקובי איגרת לאנשי שב"ס, ובה כתב: "עם הודעת הייעוץ המשפטי לממשלה על החלטה בכפוף לשימוע, אדגיש באופן הברור ביותר – יש לי אמון במערכת כולה ובה בעת אני סמוך ובטוח כי התיק בענייני ייסגר לאחר שהדברים יתבהרו במלואם במסגרת ההליך".
השב"ס הפך לסיפור הצלחה
וכעת לנושא הטור: אם נציב שב״ס קובי יעקובי פשע ושיבש חקירה סמויה – הוא צריך לתת על כך את הדין. תפקידים בכירים הם לא עיר מקלט. אבל ארשה לעצמי לשבור את השורות בקרב העיתונאים המסקרים את הפרשה ואת מערכת המשפט, ולכתוב שיעקובי הוא נציב שב״ס מצוין.
עד תקופתו, ארגוני הפשע האכזריים והרצחניים התחרו בינם לבין עצמם מי מנהל את בתי הכלא בישראל. מי שלא ראה את הראיות ואת העובדות, יחשוב שזו הפרזה. בפועל, זה הרבה יותר מטורף ממה שאפשר לדמיין. תיעוד ראש ארגון פשע כלוא יושב עם הסוהרים בחדר השליטה של בית הכלא, הוא דוגמה קטנטנה למציאות המופרעת שהייתה מנת חלקו של ארגון הכליאה הלאומי של מדינת ישראל. ראשי הארגונים ניהלו את עולם הפשע בישראל מתוך בתי הכלא. כולם ידעו, כולם ראו, אף אחד לא העז להתעמת איתם.
המחבלים הטילו אימה בבתי הכלא, והכתיבו לסוהרים מה יהיה היחס אליהם. הם קיבלו תנאים מופלגים ומפוארים. איך אמר לי קצין שב"ס שנתקלתי בו במקרה? "הסוהרים עזבו אחד אחרי השני, למה? הם יצאו מדעתם לראות את המחבלים אוכלים אוכל יותר טוב ממה שהם – הסוהרים – מקבלים, ואוי ואבוי אם הם לא יקבלו בדיוק את מה שהם רוצים".
וזה לא נשאר רק באגפים הביטחוניים, גם ארגוני הפשע הפליליים הטילו אימה על שירות בתי הסוהר, והמשיכו לנהל ביד רמה את הארגון שלהם, בעוד הסוהרים הולכים על קצות האצבעות מולם.
יוצא לי לדבר לא מעט עם סוהרים. את חלקם אני מכיר ברמה האישית, אבל רבים אני פוגש סתם במקרה בבתי המשפט ובסיטואציות שונות. הם מתארים שבעבר סוהרים התביישו לספר שהם סוהרים. זה היה מקצוע אפל, והם הרגישו מושפלים בתפקיד שלהם ובהתנהלות של הארגון שלהם מול הכלואים.
שרי ביטחון־פנים לשעבר מספרים בעצמם עד כמה הארגון הזה היה במצב נוראי. תשאלו את השרים לשעבר גלעד ארדן, אמיר אוחנה ועוד. הנה תקראו מה אמר לדוגמה אמיר אוחנה בפני ועדת החקירה לפרשת בריחת האסירים מכלא גלבוע: "אף אמא לא חולמת שהבן שלה יהיה סוהר, זה מקום אפל וחשוך ולא נעים להיות בו, לכן אני לא מתפלא שהטובים לא מגיעים לשב"ס".
יעקובי לקח ארגון שנמצא באמת בשפל, והצליח לשנות אותו מן הקצה אל הקצה.
סוהרים מדברים בהערצה על קובי יעקובי. לא כדי להתחנף אליו. זה תמיד היה ותמיד יהיה, חנפנות היא תכונה אנושית די דומיננטית ומקובלת בארגונים היררכיים. יחד עם החנפנות מגיעה גם תרבות של תקיעת סכינים מאחורי הגב. לא על זה אני מדבר. אני מדבר על סתם שיחות מסדרון שיוצא לי לשוחח איתם בהזדמנויות שונות ומגוונות. הם מתארים את השינוי העצום שהתחולל בארגון שלהם. כשהוא הסתבך בפלילים, הם התפללו שהדברים ייגמרו בלא כלום.
לא השתתפתי מעולם בכתבות יח״צ או בסיורים מצולמים ובחיפושים מתואמים עם התקשורת בתוך תאי האסירים, בניגוד לכמה מעמיתיי. בעיניי הגימיקים האלה היו מיותרים, אבל לדעתי ההתמקדות בגימיקים הללו היא התמקדות בטפל ולא בעיקר. צריך להסתכל על המכלול ועל התמונה הגדולה.
גם ההתערבות של בן גביר בכל מיני עניינים ונטילת קרדיט על פעולות בשב״ס, צבעה את ההחלטות של יעקובי בצבעים פוליטיים, שלא בטובתו של יעקובי.
כשמסתכלים על תפקוד המשטרה בתקופת בן גביר, הכישלון מדבר בעד עצמו. הנתונים המחרידים חזקים יותר מכל ספין של השר ושל המפכ״ל. אבל באותה נשימה – התפקוד של השב״ס בתקופתו הוא סיפור הצלחה.
כתבות היח״צ על המשטרה הן עבודת שופרות מבישה, אבל כתבות השחרה על השב״ס הן לא יותר טובות. זו תמונת מראה של פרסונליזציה פסולה. תאהבו את בן גביר או תשנאו אותו – השב״ס בתקופת קובי יעקובי עבר שיקום מצוין, למרות אתגרים עצומים של המלחמה והוספת עצורים בהיקפים עצומים למתקני הכליאה הדלים של ישראל.
גם בייעוץ המשפטי לממשלה וגם בייעוץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט והגופים השונים, מתארים שינוי מבורך מאוד בתקופתו. אפילו בשב"כ, שמאז יומו הראשון של השר בן גביר בתפקידו מתעמתים עם לשכת השר ועם המשטרה באופן קבוע – מדברים מאוד בחיוב על המהפכה שמתרחשת בשב"ס. לא תמצאו מסמך פומבי שבו הם מודים שהעמדה של יעקובי הייתה נכונה, אך במקומות הנכונים – הם מודים שמדיניות החמרתם של תנאי האסירים סייעה לשפר את ההתרעה הישראלית.
כתב הסנגוריה הזה לא נועד לדרוש למחוק לו את העבירה כאילו שהיא אוויר, ולא לסגור את התיק הפלילי ואפילו לא לעכב את בירורו. אבל לדעתי – טובת המדינה היא לאפשר לו להמשיך להנהיג את הארגון הזה ולהצעיד אותו קדימה. החוק לא מחייב להשעות נציב שב"ס שחשוד בפלילים, וגם אם יוגש נגדו כתב אישום – אין שום חובה חוקית לעשות זאת. אחרי רצף של ניצבים כושלים, הגיע נציב שב"ס שעושה סדר בארגון. יהיה עצוב מאוד להסיג את כל ההצלחות אחורנית. וזה יכול לקרות ברגע.
תוצאה ידועה מראש
השבוע מונתה עורכת הדין שלי זאבי לתפקידה כמנהלת המחלקה הבין־לאומית בפרקליטות המדינה. זאבי היא פרקליטה פלילית במחוז חיפה. שמה אוזכר בחודשים האחרונים, לאור העובדה שהיא הפרקליטה המלווה של חקירת 'קטארגייט'.
למה המינוי שלה מעניין? ובכן, ב־11 במאי שלח לי גורם מסוים בפרקליטות הודעה, וכך הוא כתב: "המודיעין שלי אומר שהפרקליטה שלי זאבי תמונה בקרוב להיות מנהלת המחלקה הבין־לאומית", והוסיף: "תנחש מה עשה איסמן בשקט. הוסיף למכרז לתפקיד מנהל המחלקה הבין־לאומית תנאי של יתרון בניהול תיקים ביטחוניים". המקור הוסיף: "מה עושה שלי זאבי מפרקליטות מחוז חיפה? ממונה על התיקים הביטחוניים".
חלפו חודשיים, והנבואה התגשמה. ההתנהלות של פרקליט המדינה עמית איסמן היא שערורייה של ממש. הוא מנהל את הפרקליטות כמו חצר ביזנטית. תנאי סף לקידום לתפקידים בכירים הוא קרבה לאיסמן. בפרקליטות עצמה מתפוצצים מזה. אומנם כביכול מדובר בוועדת מכרזים מקצועית, אך כולם יודעים חודשים מראש מי ייבחר לתפקידים הללו. וזה לא בגלל שנבחרים לתפקידים הללו האנשים הכי מתאימים בהכרח, אלא כי נבחרים הכי מקורבים בהכרח. לצורך כך, איסמן לא מתבייש גם לשנות ולשחק עם תנאי המכרז. פרקליטים זוטרים וגם בכירים תולשים את השערות מההתנהלות של איסמן, שמרסק את הארגון ופוגע קשות באמון הציבור במערכת – לא רק בחוץ, אלא גם בציבור הפרקליטים עצמם.
השבוע דיברתי עם כמה בכירים בפרקליטות שתקפו באוזניי את איסמן במילים קשות ביותר. אמרתי להם שאני את הביקורת שלי עליו כותב כל הזמן, והוספתי: אבל איפה אתם? למה אתם ממלאים פיכם מים? כדי לחתום על עצומות פומביות נגד נתניהו ונגד יריב לוין ושמחה רוטמן יש לכם אומץ. לתקוף את יריב לוין ושמחה רוטמן על פגיעה במערכת המשפט אתם מסוגלים, אבל כדי לבקר התנהלות מושחתת של פרקליט המדינה עצמו – זה לא? לאן נעלם האומץ שלכם? כנראה שאלתי שאלה טובה, כי תשובה לא קיבלתי.
