מסלול משפחתי
עסיס פירות בגוש חלב
עם שחר יוצאים החקלאים ואורים (עם אור ראשון) את התאנה המלאה חלב ודבש. בגוש חלב, במרומי הכפר הכה ידידותי, נטועים להם עצי התאנה שרק "הושט היד וגע בם", וגם – אכול. מי שרוצה גם תבנית פרי יכול לרדת לבתי הכפר. מול "הבית הכתום" (אין בכפר הזה שמות לרחובות) מכין תושב המקום מגשי פרי עמוסי כל טוב. טיול בגוש חלב בימי הקיץ הוא מן הטיולים היפים.
ומדוע גוש חלב? ככל הנראה על שמה של אדמת החרסית הלבנה המקיפה את המקום.
הערבים קוראים לגוש חלב "ג'יש", אבל עוד לפני בואם ישבו כאן יהודים. בספרו מלחמות היהודים כותב יוסף בן מתתיהו: "רק גוש חלב לא נכבשה עוד בידי הרומאים… יושביה היו רודפי שלום, כי ברובם עבדו את אדמתם, ומשאת נפשם כל הימים הייתה ברכת השדה". עוד בתקופת המרד הגדול וחורבן בית המקדש השני ישב כאן יוחנן מגוש חלב. גם הוא היה נצור. הרומאים צרו על הכפר בליל שבת. יוחנן ביקש מהם שהות להיכנע עד מוצאי שבת, ושכנע אותם לכבד את קדושת השבת לנצורים. הרומאים הסכימו, ובזמן הזה ניסה יוחנן למלט את אנשיו ואת האזרחים, אבל הרומאים עלו על הקנוניה, ויוספוס פלביוס מספר בכתביו כיצד טבחו בנשים ובילדים, וכיצד הים – ים כינרת – ממגדל ועד לטבריה, נצבע באדום.
בכפר כ־2,000 נפש, רובם נוצרים (מרונים) ומיעוטם מוסלמים. במקום שרידים של שני בתי כנסת, כנסיות ומסגד. במלחמת העצמאות התיישבו בו פליטים מהכפרים איקרית ובירעם, שעד היום מקווים לשוב לשם.
חונים בכניסה לכפר סמוך למועצה. משם עושים את הדרך עד למעלה הכפר סמוך לבית הקברות (מומלץ מאוד להגיע בשתי מכוניות. מחנים מכונית אחת סמוך למועצה, ובשנייה מגיעים עד לפסגת הכפר). את המסלול נעשה רגלית בירידה. במרכז הכפר קבר אביו של רבי שמעון בר יוחאי. בקרן הרחובות אל מול המועצה יורד שביל אל בית הכנסת הקדום. נרד רגלית עד לשרידי בית הכנסת, שרק חלקים מועטים נשתמרו ממנו.
חוזרים לכביש הראשי ונוסעים עד לכפר הדרוזי חורפיש. שמו של צמח (סוג של ברקן) נתן ליישוב את שמו. יש אומרים ששמו של הכפר ניתן לו בשל הר זבולון, ויש המייחסים אותו לנביא סבלאן. בכיכר המרכזית פונים שמאלה ועולים לפסגת ההר עד לנבי סבלאן. לשבת בצל עץ האלון העבות גם בשיא החום זו חוויה. הנוף ממכר, האוויר משגע וקבלת הפנים לבבית.
יורדים שוב לכביש הראשי ונוסעים עד לפקיעין. חונים בכניסה והולכים לאורך הכפר הציורי הזה. בכיכר המעיין מסעדת חומוס טובה, קחו פסק זמן. משם ממשיכים עוד כמה עשרות מטרים עד לבית הכנסת הקדום.
בית הכנסת הוקם במאה הקודמת על יסוד בית הכנסת הישן. מסורת מקומית אומרת שבבית הכנסת שכן בית מדרשו של רבי יהושע בן חנניה. בבית הכנסת יש כתובת המעידה על חידושו בשנת 1873, על ידי "השר והטפסר ר' רפאל הלוי מבירות".
זקני הכפר סיפרו לנשיא המדינה השני יצחק בן צבי כי הבניין הישן היה שונה, ותקרתו הייתה עשויה מקורת עץ. בן צבי מנה בבית הכנסת שבעה ספרי תורה כשרים וארבעה פסולים. בית הכנסת העתיק שהיה כאן הוא כנראה אחד מתוך 24 בתי הכנסת הקדומים שנבנו בגליל.
באולם התפילה קבועות בקיר שתי אבנים קדומות ועליהן חקוקים סמלים עבריים מובהקים, על האחת מנורה ועל האחרת ארון קודש. לפי המסורת האבנים הללו הן שרידים מבית כנסת קדום שהיה במקום הזה ונבנה בימי רבי שמעון בר יוחאי. סיפורו של המקום, כמו גם סיפורה של משפחת זינתי, מועלה עתה בהצגה נפלאה בביתה של מרגלית זינתי.
גוש חלב וחורפיש יושבים על כביש 89. לפקיעין הישנה מגיעים דרך כביש 864 היוצא מכביש 89.
