זהו סיפור אמונה מרגש שחבר מניו יורק סיפר לבעלי והייתי חייבת לשתף כאן:
"לפני כמה חודשים נקלעתי לתקופה קשה שעברה על העסק שלי. השוק היה תנודתי, כמה עסקאות גדולות התבטלו ברגע האחרון, ומצאתי את עצמי בקשיים תזרימיים רציניים. האדמה התחילה לרעוד לי מתחת לרגליים וחששתי מאוד שאני עומד להיכנס לסחרור שמי יודע כיצד אצא ממנו. הבנתי שאני זקוק להלוואה גדולה כדי לצלוח את התקופה הזאת ולעמוד בהתחייבויותיי הרבות.
"לאחר בירורים מעמיקים עם עמיתים בענף, הגעתי למסקנה שכדאי לפנות לבנק מסוים שנחשב להוגן במיוחד. זו לא הייתה החלטה קלה – הבנקים באמריקה ידועים בבדיקות המדוקדקות שלהם, ובמצב העסקי הנוכחי שלי לא הייתי בטוח שאעמוד בקריטריונים. אבל לא הייתה לי ברירה. לחשתי תפילה קצרה לבורא עולם שלא יעזוב אותי גם כעת, וקבעתי פגישה עם מנהל הבנק לשעת אחר הצהריים.
"בדרכי לפגישה, כשחלפתי ליד בית כנסת קטן בפינת רחוב שקטה, שמעתי קול קורא: 'רבי יהודי! אנחנו צריכים עשירי למניין!' הבטתי בשעון – הפגישה בבנק הייתה קריטית, והזמן היה קצר. עמדתי שם, מתלבט. נזכרתי בדברי אבי על החשיבות של תפילה במניין, אבל גם ידעתי שהפגישה הזאת עשויה להיות ההזדמנות האחרונה שלי להציל את העסק. בכל זאת, משהו בקולו החם של הגבאי נגע בי. הוא היה יהודי מבוגר, פניו חרושות קמטים, עיניו הטובות מעידות על אישיות נעימת הליכות. 'בבקשה', הוא אמר, 'אנחנו מחכים כבר שעה'. נכנסתי פנימה, אף שידעתי שזה עלול לעלות לי ביוקר.
"התפללתי במהירות, ליבי דופק בחוזקה. בכל פעם שהבטתי בשעון הרגשתי את החרדה גוברת, אבל כשעמדתי לצאת ניגש אליי אותו גבאי. 'היום היארצייט של אבי', אמר בקול רך, 'האם תסכים לעשות איתי רק עוד חסד אחד ולהישאר עוד כמה דקות לקדיש?' הרגשתי את הדילמה קורעת אותי מבפנים. נזכרתי באבי שלי, שנפטר לפני שנתיים, וכמה חשוב היה לי שיהיה מניין בקדיש.
"'בוודאי אשאר', אמרתי, מנסה להסתיר את החרדה בקולי. הגבאי הודה לי בחום, ואני עמדתי שם, מקשיב לקדיש ועונה 'אמן יהא שמיא רבא', ומוסיף תפילה מהירה בליבי, מתחנן שרק ההחלטה הזאת לא תעלה לי בעתיד העסקי שלי.
"כשהגעתי לבנק, מאחר ומתנשף, ניגשתי למזכירה, אמרתי לה את שמי ושמנהל הסניף בוודאי ממתין לי. התכוונתי להתחיל בסדרת התנצלויות, אך למרבה ההקלה המזכירה ענתה לי שהמנהל עדיין לא הגיע. 'הוא בדרך כלל מדייק מאוד', הפעם דווקא היא התנצלה, 'מוזר שהוא מאחר'.
"ישבתי במשרד ההמתנה, מנסה להירגע ולארגן את המחשבות שלי. ואז, כשהדלת נפתחה והמנהל סוף סוף נכנס, עיניי נפערו בתדהמה – היה זה לא אחר מאשר הגבאי שהרגע פגשתי בבית הכנסת!
"הוא חייך אליי חיוך רחב: 'תראה את נפלאות ההשגחה! הרגע הייתי זקוק למשהו ממך, והנה התחלפו התפקידים!' הוא צחק והזמין אותי להיכנס למשרדו. המנהל הקשיב להסבר שהכנתי בשבילו מהי בקשתי וכיצד אני מתכוון לעמוד בהחזרי ההלוואה. במשך דקות קצרות עלעל במסמכים הרבים שהכנתי, ומיד הרים את מבטו לעברי וחייך. 'מי שמוכן להפסיד פגישה חשובה כדי לעזור ליהודי לומר קדיש, הוא אדם ערכי ונאמן שיעמוד בהתחייבויותיו. ההלוואה מאושרת'.
"כשחזרתי הביתה וסיפרתי את הסיפור לילדיי ולאשתי, מצאתי את עצמי חוזר על דבריו של סבי עליו השלום: 'מעזרה ליהודי לא מפסידים'. והאמונה הפשוטה הזאת היא אולי הלקח החשוב ביותר שלמדתי בדרך".
פיצה ביאנקה
אוי, איזו פיצה טעימה! בצק פריך עם תוך אוורירי במיוחד, רוטב שמנת קטיפתי, ומעל הכול פטריות מוקפצות ועגבניות שרי צהובות. פלא שרק חיכינו ששושי תסיים לצלם? שתי דקות אחר כך כבר לא נשאר ממנה כלום. היא יכולה בקלות להיות המנה העיקרית של שולחן שבועות החלבי, את הכול מכינים מראש, ורק אופים עשר דקות לפני שהסעודה מתחילה.
דרגת קושי:
קלה פלוס
זמן התפחה:
שעתיים (אפשר גם עד יומיים)
זמן אפייה:
10 דקות
2 מגשים של 8 מנות
לבצק:
חצי קילו קמח (רצוי קמח פיצה או לחם, אבל אפשר גם קמח רגיל)
חצי קוביית שמרים טריים או כף שמרים יבשים
3 כפות שמן זית
כף דבש
כפית מלח
¼2-1 כוסות מים פושרים (בהדרגה לפי הצורך)
לרוטב הלבן:
3 שיני שום כתושות
כף חמאה
חבילת שמנת מתוקה (250 מ"ל)
מלח ופלפל שחור לפי הטעם
3 כפות גבינת פרמזן מגוררת (לא חובה)
לשמן בזיליקום:
חבילת בזיליקום טרי
רבע כוס שמן זית
תוספות:
200 גרם מוצרלה מגוררת
סלסילת פטריות לפי הטעם (שמפיניון, שימאג'י, פורטובלו או תערובת לפי טעמכם)
כוס עגבניות שרי צהובות, חתוכות לרבעים
מכינים את הבצק: במיקסר עם וו לישה שמים את כל חומרי הבצק חוץ מהמים, מפעילים על מהירות נמוכה ומתחילים להוסיף מים פושרים עד לקבלת בצק רך וחלק מאוד. מגבירים את המהירות ולשים עוד כ־8 דקות. משמנים את הבצק ועוטפים אותו בניילון, ומתפיחים כשעתיים על השיש (אפשר גם התפחה איטית במקרר עד יומיים).
מכינים את הרוטב: מטגנים את השום הכתוש במחבת עם החמאה כדקה. מוסיפים את השמנת המתוקה, מלח ופלפל, מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים 3 דקות. מוסיפים את הפרמזן אם רוצים ומערבבים.
טוחנים את רוב חבילת הבזיליקום עם שמן הזית לקבלת שמן מתובל בבזיליקום. לבסוף מקפיצים קלות את הפטריות שרוצים להניח על הפיצה.
מרכיבים את הפיצה: מחממים תנור חלבי לחום הכי גבוה. מחלקים את הבצק לשני חלקים ומכדררים כל חלק לכדור תוך כדי החלקת החלק העליון ותחיבת הקצוות כלפי מטה. משמנים מעט את הכדורים ומתפיחים כ־10 דקות.
משמנים נייר אפייה ומניחים על תבנית התנור. פותחים את כדור הבצק בעזרת האצבעות באמצעות מתיחה תוך כדי סיבוב. מעבירים את הבצק לנייר האפייה וממשיכים להדק ולדקק את החלק הפנימי עד שמגיעים לעיגול בקוטר התבנית, עם שוליים עבים של כחצי סנטימטר.
יוצקים על החלק הפנימי חצי מכמות הרוטב. מפזרים עליו חצי מכמות הפטריות ועגבניות השרי, מפזרים על הכול מוצרלה מגוררת ולבסוף מטפטפים בנדיבות משמן הבזיליקום. מכניסים לתנור החם ואופים 12-10 דקות, עד שהקצוות זהובים מאוד והמוצרלה נמסה ומזהיבה קלות. מכינים באותה צורה גם את הפיצה השנייה. מגישים חם.
