ראש עיריית ירושלים משה ליאון יחגוג השבוע יחד עם כל עם ישראל ותושבי עירו את יום ירושלים, שנקרא בפיו גם "חג ירושלים". לא מעט עבר על עיר הבירה בשנה האחרונה, מכל הבחינות. היא התגייסה למען המפונים במלחמה, קו חדש של הרכבת הקלה נפתח, תנופת הבנייה מורגשת היטב, ולצד כל זאת – היא גם העיר שאיבדה הכי הרבה חללים ממתקפת שמחת תורה ומהמלחמה.
מה השתנה בעיר מיום ירושלים שעבר ועד ליום ירושלים השנה?
"את ירושלים לא מודדים במונחים של שנים. בשנה אחת קשה לראות שינוי נרחב, אבל כן ניתן לציין שהסתיימו כמה פרויקטים, יש כאלה שקרובים לסיום ויש גם חדשים שמתחילים. לכן קשה להשוות בין יום ירושלים הקודם לנוכחי. מצד שני רואים פריחה נדירה של עיר, שמיום ירושלים ליום ירושלים כוחה עולה.
"נבנות אלפי יחידות דיור בכל רחבי העיר, בשנים הבאות תתווסף לירושלים אוכלוסייה גדולה מאוד, אנחנו יוצרים ובונים מקומות תעסוקה ושני מיליון מטרים של אזורי תעסוקה. העיר נמצאת בתנופת פיתוח בלתי רגילה. זה בהחלט סיפוק ענק לעשות ולראות שהדורות הבאים ייהנו מכל הפיתוח הזה. אם לציין עניין אחד, בשנה שעברה לא היה קו הרכבת הקלה לעין כרם מהר הרצל ומפסגת זאב לנווה יעקב. אני מניח שבשנה הבאה נראה עוד קו או שניים פועלים".
התחבורה הציבורית חשובה לך מאוד ואתה מוביל את הפיתוח שלה.
"האמירה שלי בשנתיים האחרונות היא שירושלים תהיה הראשונה שתצא מהפקקים כי אני דואג לרכבת הקלה, לשבילי אופניים ולתנועה מיקרו־מובילית – גם אופניים, גם רכב ציבורי וגם מסלולי הליכה, כי כיף מאוד ללכת בירושלים ברגל".
הציבור מבין את המדיניות הזאת ופועל לפיה?
"רוב גדול בציבור מבין שחייבים לפתח את ירושלים, לבנות אותה – ולא על חשבון שטחים ירוקים, והתוצאה היא פינוי־בינוי ובנייה בתוך העיר".
כשאתה מדבר על פיתוח, מדובר בעיקר בבנייה לגובה, מה שהופך את העיר קצת ל'ירושלים של מגדלים'.
"אני חושב שצריך להגדיל בעשרות אלפי יחידות דיור את שוק הדירות בירושלים. עכשיו יש שתי אפשרויות: או שאתה למעשה עולה על שטחים פתוחים וירוקים – שזה אומר הרס יער ירושלים וכריתת עצים, או שאתה עושה התחדשות עירונית, ובמקום כל בניין שאתה הורס – אתה בונה פי שלושה וחצי. לדוגמה: 40 דירות אמורות להפוך ל־150.
"המדיניות שלי היא לבנות כמה שיותר, כי אני רוצה ירושלים חזקה. אני רוצה שתבוא לכאן אוכלוסייה שתחזק את העיר, ולשם כך צריך גם הרבה מקומות תעסוקה ורכבת קלה מעולה. הרכבת גורמת לכך שאנשים לא יצטרכו להסתובב במכוניות בתוך העיר, ואז אפשר לצופף אותה יותר.
"הדבר אמור גם לגבי אזורי תעסוקה. אנחנו דואגים לבנות תעסוקה במרחק של רבע שעה מהבית, כדי שהתעסוקה תהיה קרובה למגורים. באופן הזה אפשר להגדיל את העיר באופן משמעותי".
הבנייה משנה את מאזן ההגירה השלילי מהעיר?
"אין לי ספק שההגירה השלילית תסתיים. כבר השנה אנחנו רואים ירידה בהגירה שלילית, אבל אין לי ספק שתוך שנתיים-שלוש היא תיפסק לגמרי. הבנייה המסיבית שאנחנו מקדמים בהחלט מביאה גם להגירה חיובית. אנחנו בונים לכל עם ישראל, גם בארץ וגם בתפוצות, ומעוניינים שהם יבואו לגור בירושלים. מה שחשוב הוא שיהיה לנו פה רוב יהודי חזק, ושמי שיבוא לפה יהיה חזק כלכלית".
זה לא פשוט, כי בעיר יש מצד אחד אוכלוסייה חלשה ומנגד גם תושבים חזקים כלכלית.
"כיום יש מיליון תושבים בירושלים – שליש חרדים, שליש אוכלוסייה כללית ושליש ערבים. אין ספק שהמטרה היא לחזק כמה שיותר את העיר. אני בהחלט רואה את ירושלים בעתיד ככוח כלכלי וכעיר שתוכל לחיות בלי עזרה ממשלתית. זה ייקח כמה שנים טובות, אבל זו בהחלט המטרה – שירושלים תהיה עיר עצמאית וחזקה".
קהילתיות ברמה גבוהה
לצד ההתגייסות של התושבים הירושלמים ושל המערכות העירוניות למען המפונים שאט אט חזרו לבתיהם, ספגה התיירות בעיר מכה קשה שטרם התאוששה ממנה.
"אין ספק שהמלחמה עשתה נזק לא קטן גם לירושלים וגם למדינת ישראל. בהחלט אנחנו רואים ירידה בתיירות, והעיר עדיין לא התאוששה מכך", קובע ליאון, "צריך לזכור שהיום התיירות היא חלק מהעיר ירושלים. אם פעם היינו נסמכים מאוד על הכלכלה התיירותית, היום התיירות היא רק חלק מכלכלת העיר. אנחנו פותחים אלפי מקומות תעסוקה שלא קשורים לתיירות או למשרדי ממשלה. אנחנו מקימים כלכלה של הייטק, של תעסוקת פרימיום. לדוגמה, אנחנו רואים אזור תעסוקה חדש שנפתח בגבעת רם שנקרא 'הוג'י טק', שם אנחנו מגיעים כבר ל־90 אחוז תעסוקה בחצי הראשון שנפתח ממש בימים האלה. כלומר הצליחו למלא את המקום בחברות חדשות שעובדות. לכן המטרה היא בסופו של דבר לחזק את ירושלים, כדי שלא תהיה תלויה בתיירות או במשרדי הממשלה. מעבר לכך אנחנו ממשיכים לבנות חדרי מלון, ולא מוותרים על תעסוקה ממשלתית".
ובכל זאת התיירות נפגעה קשות, וזה מורגש בעסקים רבים בעיר.
"התיירות באמת ניזוקה, ואני מקווה שהיא תתאושש בחודשים הקרובים. במלחמה היו בעיר 25 אלף מפונים שגרו כאן תקופות ארוכות, וחלקם חיפו על הנזק שנגרם לתיירות כי הם הביאו לתפוסה מלאה של בתי המלון. עכשיו, כשהמפונים חוזרים לבתיהם, הנזק מורגש הרבה יותר, ואני מקווה שהתיירים יחזרו כמה שיותר מהר".
הרבה לפני הפגיעה הכלכלית, ירושלים מחזיקה בתואר המפוקפק של העיר ששכלה הכי הרבה חללים ממתקפת שמחת תורה ומהמלחמה.
"ירושלים שכלה 102 חיילים ונפגעי נובה. זה לצערנו המספר הכי גבוה של חללים במלחמה בכל הערים בישראל. עם זאת היינו מאוד מעורבים במלחמה. איפה שהיה צריך את ירושלים, קיבלו אותה כסיוע לחברה הישראלית, גם למשפחות המפונים וגם באופן כללי לצבא. ירושלים תרמה רבות מאוד במהלך המלחמה, ואני גאה בתושבים ובמשפחות שנרתמו".
נדרשתם לסייע להמון משפחות שכול חדשות.
"אנחנו מלווים את המשפחות השכולות בשגרה ועושים את כל מה שאפשר לסייע להן בכל צורך, וגם מלווים את משפחות החטופים שלנו, ויש כאלה. כשאנחנו מדברים על התושבים בירושלים – ידוע שהם אוהבים לסייע, הקהילתיות בירושלים היא ברמה גבוהה והאנשים מתרכזים בסיוע לכל מי שנזקק לכך".
אתה חושב שהאחדות בעיר התגברה בעקבות המצב במדינת ישראל?
"קשה לי לומר ולמדוד אם יש יותר אחדות, אבל אין ספק שיש יותר הבנה בין האוכלוסיות השונות ויש יותר הכלה. אני לא חייב לחשוב כמו מישהו והוא לא חייב לחשוב כמוני. אבל אני כן חייב להכיל אותך, למרות שאתה חושב אחרת ממני. אני מנסה כראש עיר, לאורך כל השנה, להעביר את זה לחברי המועצה ולתושבים. זה לא שאין ויכוחים, מאבקים ומחלוקות – אבל פותרים אותם".
מהפכה במזרח העיר
אחת הסוגיות שקובעי המדיניות בירושלים נשאלים עליה באופן קבוע היא המשילות במזרח העיר. משה ליאון מציג תמונת מצב לפיה חלה התקדמות של ממש בתחום מבחינה מוניציפלית.
"בשנת 1967 החלטנו שירושלים מאוחדת – שמזרח ומערב התאחדו. בהיותי ראש העיר אני צריך לדאוג גם לתושבי מערב ירושלים וגם לתושבי מזרח ירושלים. אני גם צריך שתושבי מערב העיר יוכלו לבקר באופן חופשי במזרח העיר, כפי שזה פועל להיפך. אנחנו חיים בירושלים, כל האוכלוסיות, והתפקיד שלי לדאוג שהחיים יהיו במצב של זה לצד זה – ולא זה על חשבון זה", הוא מצהיר.
כיצד פעלת כדי לגרום לתושבי מזרח העיר להבין שכדאי להם להיות חלק ולא להפנות עורף?
"הכול מתחיל בחינוך. יש מהפכה במזרח ירושלים בנושא זה. כשנכנסתי לתפקיד היו בסך הכול כ־500 תלמידים שלמדו את שיטת הלימוד הישראלית. היום אנחנו מדברים על בין 20 ל־25 אלף תלמידים, ואני מאמין שתוך חמש שנים כבר נגיע לרוב מוחלט שלומדים את שיטת החינוך הישראלית. זו השקעה שמעולם לא הייתה במזרח העיר, והיא מהפכה של ממש.
"התלמידים לא לומדים את לימודי ההסתה שנמצאים בשיטת הלימוד הפלשתינית, וגם רמת לימודים גבוהה יותר מאשר בשיטת הלימוד הפלשתינית. עשרות שנים חינכנו את הילדים במזרח העיר בשיטת הלימוד הפלשתינית, שכוללת הסתה חריפה מאוד כלפי מדינת ישראל. אני עושה הכול על מנת להחליף את כל השיטה הזאת.
"בתוך כך אני בונה תשתיות, פארקים, תעסוקה וכיתות בית ספר במזרח העיר. צריך להשקיע בכל אוכלוסייה בעיר. את מהפכת הניקיון שעשינו במערב העיר עשינו גם במזרחה. אני עושה הכול כדי להתייחס לירושלים – מבחינת ניהול – כעיר אחת שמאחדת מזרח ומערב".
ובכל זאת, האם אתם מצליחים להיכנס לכל המקומות ולתת את השירות העירוני?
"השירותים העירוניים נכנסים לכל מקום בירושלים. נכון שיש לנו איזו בעיה קלה במחנה הפליטים שועפט ובכפר עקב, אבל זה יחסית זניח לעומת כל מזרח העיר".
אילו תגובות אתה מקבל מתושבי מזרח העיר על המדיניות שאתה נוקט?
"התושבים במזרח העיר אוהבים את זה מאוד. אני בקשר טוב עם תושבים ממזרח ירושלים, עם הנכבדים מהשכונות השונות, ואין ספק שרוב התושבים רוצים לחיות בשקט. אני חושב שדווקא ההשקעות האלה ודווקא השינוי בשיטת החינוך, והפיתוח של מזרח העיר, מביאים יותר ביטחון ויותר שקט.
"ברוך ה' בשנים האחרונות אנחנו שומרים, באופן יחסי, על מזרח העיר כאזור שקט – כולל במלחמה. במלחמה היה חשש לרגע שמה שהיה בעזה יזלוג לירושלים, אבל זה לא קרה. המדיניות שלנו, של השקעה גדולה במזרח העיר, גרמה למי שאולי במציאות אחרת חשב להפר את השקט, לחשוב פעמיים".
אתגרים שאין בתפקיד אחר
בשבת שעברה נפטר במפתיע אחד משותפיו הקרובים של ליאון לבניית ירושלים, אייל חיימובסקי, מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים. השניים פעלו יחד לאורך שנים למען העיר, וליאון מספר בגילוי לב שהחסר מורגש היטב.
"הוא היה הרבה יותר מחבר – אח של ממש. הכרנו קרוב ל־30 שנה, מאז ששימש בתפקידו הראשון בשירות הציבורי במשרד התחבורה כעוזר של שאול יהלום. אני הייתי אז מנכ"ל משרד ראש ממשלה. מאז לא נפרדו דרכינו. בשנת 2006 התמניתי ליושב ראש הרשות לפיתוח ירושלים בפעם הראשונה ומיניתי אותו לסגן המנכ"ל, ומשם עבדנו במשך שנים ביחד", אומר ראש העיר.
ניכר בו שהאובדן של חברו לדרך כואב לו כשהוא ממשיך ואומר: "עוד יותר חשוב לומר מה ירושלים הייתה בעבורו ומה הוא עשה בעבור ירושלים. למעשה הוא נשם את ירושלים, ישן עם ירושלים וחשב על ירושלים כל הזמן. הוא היה איש אהוב על הבריות, אדם מיוחד שהרבה פרויקטים בעיר הם בזכותו. עשינו יחד הרבה מאוד פרויקטים. הוא היה צריך להספיק עוד הרבה בכל מה שקשור לירושלים ולצערי נפטר צעיר, בגיל 51".
אחת הסוגיות שעדיין לא נפתרו בעיר היא מינוי רבנים. משה ליאון הודיע בעבר כי יקדם מינוי של רב ציוני דתי לעיר, והוא מתכוון גם לקיים. "אני כרגע לא רוצה לדבר על מועמד ספציפי, אבל בהחלט אני אעשה את כל המאמצים, ואני חושב שבעזרת ה' אני גם אעמוד בזה, שיהיה לנו רב ציוני אחד ורב חרדי אחד. זה מייצג את כל הגוונים בירושלים. בבחירות האחרונות השגנו קואליציה מקיר לקיר, וזה דבר מאוד לא פשוט. נמצאים איתנו גם הימין הקיצוני וגם השמאל הקיצוני, גם החרדי הקיצוני וגם הציוני הדתי וגם חילונים, וכולם יושבים בקואליציה אחת. כלומר התרגלנו בשנים האחרונות לחיות ביחד ולדאוג זה לזה. אז אותו דבר גם בעניין רב ציוני דתי. אני מאמין שאצליח לדאוג לכך".
היית רוצה להתקדם לרמה הפוליטית הארצית? לממשלה? הזכירו גם את נשיאות המדינה בעבר.
"אני חושב שהרמה הארצית זאת ירושלים, ואני רוצה בתפקיד הזה ולא מתכוון לעזוב לתפקידים אחרים. דווקא בגלל שהייתי מנכ"ל משרד ראש הממשלה ואני מכיר לעומק את הממשלה ואת התחום המוניציפלי, אני יכול לומר שדווקא לראש עיריית ירושלים יש תפקיד עם אתגרים שכמעט אין בתפקידים ממשלתיים אחרים".
לסיום, מה אתה מאחל לך ולעיר לרגל יום ירושלים?
"קודם כול אני מאחל שירושלים תמשיך לגדול, לצמוח, למשוך אנשים, ושימשיכו לאהוב אותה. אם כל החלומות שלי על ירושלים יתגשמו, אני חושב שהתושבים של ירושלים יהיו מאושרים".
